שתף קטע נבחר
 

פנינה ודודי: "הרומן החשאי" הכי פומבי

תענוג לראות איך פנינה טורנה מפעילה נגד דודי מליץ את חבילת השטיקים שלה, מקלישאת "המכנסיים האלה משמינים אותי?" ו"דודינקה אתה מוכן לעזור לי עם המזוודה?" ושאר קטעי עלמה-במצוקה קלאסיים ועד לקטעים מקוריים כמו הבננה-פוביה או ההתעסקות עם לילי, כבשת המחמד. שיעור בחיזור

"ככה זה, כשאת לא חופרת החוצה, זה חופר פנימה" (דודי מליץ לפנינה טורנה המתלוננת על מחשבות מתרוצצות)

 

"אפילו לא התגעגעת אלי ובאת לראות איך אני ישנה, כלום!" (פנינה מתפנקת לדודי)

 

"אני מרשה לך להגיד שאתה אוהב אותי" (פנינה לדודי בדרכו לחדר של האח הגדול)


 

ניסיתי להסביר לעצמי למה אני מרותקת לטלנובלה הזאת שכותבת את עצמה, "האח הגדול VIP", ופתאום הבנתי. ברור שזאת לא סתם מציצנות בחייהם של סלבריטאים דה לה-שמטע. מעניין לי את הצ'ופצ'יק איך מאיה בוסקילה הולכת על ההליכון (אלא אם כן היא כמעט עפה ממנו כשמשמיעים פתאום שיר חדש שלה, זה באמת היה מצחיק), איך קורין אלאל מצחצחת שיניים, או איך שימי מוצץ אצבע. למרות סקרנות קלה, לא נורא מעניין אותי באילו קרמים משתמשת פנינה טורנה כדי להיראות כל כך MILF. אפילו הרגלי הטיפוח הכמוסים של עדי נוימן פחות מרתקים אותי.

 

מה שבאמת הדביק אותי למרקע זה הרומן המלבב שמלבלב בין טורנה לבין מליץ. כי אין ברירה אלא לקרוא ליחסים האלה רומן. זה פשוט נראה כך, גם אם זה לעיני עשרות מצלמות, גם אם ברור לשני הצדדים שבני הזוג הרשמיים שלהם מחכים להם בבית.

 

בהתחלה נדמה היה שהסיטואציה המיועדת להתרקם לנגד עינינו נופלת דווקא תחת הכותרת "אקסים". הכנסתו של מליץ לבית האח הגדול בשכנות צמודה לאקסתו בוסקילה אמורה היתה להצית ביניהם ניצוצות, לכאן או לכאן. אבל העניין הזה חוסל די מהר, לפחות על פני השטח. אמנם ראינו את בוסקילה משתובבת עם גיא לובלצ'יק הפעוט לנוכח עיניו הכלות או הלא-כלות, ואמנם היתה בינה לבין מליץ לפחות שיחה משמעותית אחת בעניינם, אבל בגדול זה די היה נון-אישו. בהחלט פחות ממה שניתן היה לצפות כשכולאים יחד שני אקסים תחת אותה קורת גג.

 

במקום סיפור של אחרי-הסוף, קיבלנו סיפור של התחלה. "איך שראיתי אותה במזווה אמרתי לעצמי 'היא האחת', זאת שמדברת עם כבשים ולמצלמות, היא הדמות השפויה שאיתה אני צריך ללכת עד הסוף", אמר היום מליץ בסלחנות מלאת חיבה במונולוג שנשא בחדר האח הגדול.

 

תענוג לראות איך היא מפעילה נגדו את כל חבילת השטיקים שלה, החל מקלישאת "המכנסיים האלה משמינים אותי?", דרך "דודינקה אתה מוכן לעזור לי עם המזוודה?" ושאר קטעי עלמה-במצוקה קלאסיים, ועד לקטעים מקוריים שלה, כמו הבננה-פוביה ההזויה, או שיתופו בהתעסקות עם לילי, כבשת המחמד שלה. גם כשהוא דוחה כמו גבר את הנסיונות שלה לארגן חרם נגד מנחם בן, עדיין ניתן להבחין היטב בנסיונות המניפולציה הנשית.

 

"את אוהבת נשים? אוהבת כמו ז'ניה או אוהבת כמו מוניק?"

ככל שהם חוזרים ואומרים שהם רק "חברים", הכימיה ביניהם זועקת למרחקים. מעבר לעובדה שהיא ישנה במיטה לידו, על כל האינטימיות שבכך, ומזיעה מולו באימון אישי יומי, יש ביניהם צחוקים נהדרים, בדיחות פנימיות ופרגון הדדי. הם מספרים זה לזה את סיפורי חייהם כמו כל זוג בתחילת דרכו, ובהיעדר אפשרות לסקס אמיתי, הם מדברים ביניהם על החרמנות. "את אוהבת נשים? אוהבת אוהבת? אוהבת כמו ז'ניה או אוהבת כמו מוניק?" הוא מנסה לחלץ מפיה אמיתות אינטימיות עוד יותר בהתבססו על שתיים מהדמויות שהיא מגלמת בכשרון רב.

 

יש הרגשה שאילו במקום לעיני המצלמות השניים האלה היו נתקעים יחד על אי בודד, או אפילו במעלית בלי מצלמות אבטחה, הכל היה מתלקח בן-רגע. מצד שני, בנוסף להיות שניהם תפוסים, היא גם מקפידה להזכיר לו שהוא נולד בדיוק בתאריך בו נולד הבן שלה, כך שהיא סוג של "אמא", וגם קוראים לו דוד, בדיוק כשם בנה.

 

הוא משורר לה: "פנינה, את קצת מחורפנת, אבל אני אוהב אותך" , ואילו היא אומרת כאילו לצופים - "אני מאוד אוהבת את דודי, אני מאמינה שהוא בחור מקסים, עם עומק ועם הרבה שכל בראש והוא מצחיק והוא חמוד ויש לו מה להגיד" ומיד אחרי זה לא שוכחת גם לשיר משהו קטן ל"ננו", דודי החוקי שלה, כדי לאזן קצת.

 

על רקע כל הצביעות שבבית האח הגדול, והעובדה שאחרי הכל מדובר במשחק שהמטרה בו היא לנצח, ההכרזות של טורנה בדבר אהבתה אליו לא לגמרי מניחות את דעתו של מליץ. משיחה לילית שקיים אמש עם מנחם בן התברר שהוא ממש מוטרד מכך שאחרי שהוא ייצא מבית האח הגדול היא כבר לא תצטרך אותו בתפקיד הגיבור המושיע ולא תראה אותו ממטר. מנחם בן החנון והרחום אמנם הרגיע אותו, אבל לא נראה שהחשש הזה שלו פג לחלוטין.

 

"אנחנו יכולים ללכת למשחק טלוויזיוני, 'מי מכיר את מי'", היא צוחקת.

 

"ברור לי שבלעדייך הייתי כאן לגמרי לבד", הוא אומר לה, סוג של "בלעדייך אני חצי בנאדם", גרסת האח הגדול.

 

"יכול להיות שנגיע עד הסוף ביחד?" הוא שואל לאחר שיחה צפופה שהם מנהלים אחר הצהריים על החברות שביניהם.  ונדמה לי שלא רק אותי הדו-משמעיות של השאלה הזאת משעשעת.  

 

זה הגיג "אנתרופולוגי", בהחלט לא רכילותי. כל החומרים בהם מדובר זמינים וגלויים לכל. זיהיתי כאן הזדמנות פז לצפות בדוגמה לדינמיקה קלאסית של יחסי גבר ואשה.
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
עוד סיפור אחד של אהבה? הקליקו לשמיעת השיר
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים