מהנדסים ביחד את החג

"אני נעה בין שתי קצוות טלפון כזה וטלפון כזה, ומגיעה הביתה עם עומק עצום של רגשות מלשמוע את העם שלי", מספרת נחמה ויסבוצקי, רכזת הפרויקטים בעמותת "תכלית". "מצד אחד יש סבל וכל כך הרבה טרגדיות וחוסר ומחסור, חד הוריות, פרודים, מחלות, מצד שני כזה רוחב לב, אנשים שומעים רק חלק מהסיפור, וכבר מציעים לעשות עבור אחרים קניות ולהעביר להם אותן עד הבית, הרגישות של האנשים מדהימה".

במסגרת הפרויקט "משפחה מחפשת, משפחה מאמצת" שנוצר בשיתוף פעולה בין ערוץ המעורבות של  ynet, ועמותת "תכלית", משפחות הזקוקות לסיוע, יוצרות קשר עם העמותה, שמחברת אותן ישירות למשפחות המעונינות לסייע. בשיחה ישירה ביניהן המשפחה המאמצת יכולה ללמוד מהם הצרכים של המשפחה ולהעביר לה אותם אליה ישירות (או באמצעות העמותה, לבחירתה).

"הגיעו מאות פניות, היינו המומים", מוסיפה ויסוצקי, "איך שזה התפרסם את לא יכולה לתאר מה קרה פה, פשוט מלחמה. הטלפון צלצל בלי סוף, המיילים התקבלו, היה מדהים. אנשים מכל הארץ התקשרו לבקש לאמץ משפחה, לתת למישהו משהו ביד, פנים אל פנים, יש לנו זכות גדולה לחבר בינהם".  

ויסוצקי תיאמה בין השאר את הקשר בין עוז לתומר, שני צעירים מאזור חיפה, שניהם מהנדסים, ושניהם קראו על הפרויקט ב- ynet והתקשרו באותו היום לעמותה, אחד בבקשת עזרה והשני בשאיפה לעזור. "עבדתי בחברות היי-טק שמייצרות מפתחות ומספקות ציוד כמהנדס אפליקציה ותמיכה, התפקיד האחרון היה ניהול חטיבה שנמכרה אז פוטרתי, יומיים לפני ערב ראש השנה". מספר תומר (37), מהנדס מזון וביוטכנולוגיה, רווק מאזור חיפה.

"מצב שאני מאוד לא מורגל בו, לא מורגל לא להצליח בחיים"

"יש לי כרגע חלב, קפה ביצים ואורז, אני אוכל את המינימום שבמינימום"

"בתחום שממנו אני בא אין כרגע עבודה, רק מפטרים. אין הרבה מרווח להסבה מקצועית

ולמי שצריך עובדים יש הגדרת תפקיד מדויקת. אני אפילו לא מקבל צ'אנס להגיע לראיון. ניסיתי במקביל לעשות מכירות, תמיכה טכנית של חברות אינטרנט או כל עבודה אחרת, כמו תועמלן רפואי או מדריך", הוא מספר בגילוי לב.

"אני גמיש גם במעבר לאזור מגורים אחר, הגעתי לצפון בגלל העבודה הקודמת, אבל התשובות הן 'עשית יותר מידי בחיים, אתה 'אובר קוולפייד'', וכך נחסמים בפני עוד תחומים. את יכולה להבין כמה זה קשה לשבת מול מחשב, להתאים את קורות החיים, לשלוח, להמתין לתשובה ולא להצליח?, זה גם מצב שאני מאוד לא מורגל בו, לא מורגל לא להצליח בחיים", אומר תומר בתסכול.

"המצב מתסכל. דמי אבטלה נגמרים, הפיצוים נגמרו, ומחודש הבא אין לי איך להחזיק את עצמי, אני חי בצמצום, יש לי כרגע חלב, קפה ביצים ואורז, אני אוכל את המינימום שבמינימום. אבא שלי גם מובטל עכשיו ואמי נשואה כבר הרבה שנים למישהו אחר ואנחנו לא ממש בקשר", הוא מוסיף.

"לקראת הפסח ראיתי את הכתבה ב-ynet ואמרתי שאם יש מישהו שרוצה לעזור, אני באמת אשמח לעזרה. התקשרי ל"תכלית" והם חזרו אלי וקישרו אלי עם עוז, היום ביחד ניפגש, הוא הציע שיקפוץ ונראה מה קורה", הוא נרגש. "העזרה הכי גדולה שאני צריך זה בלקבל הזדמנות לעבוד. בלי עבודה אי אפשר להתקיים. אני מאוד מוכן ורוצה, ואני מאוד מוצלח במה שאני עושה, גם החשיפה כאן היא יציאה מאזור הנוחות שלי, זה לא משמח אותי שיכנסו לי לחיים, אבל זאת אולי עוד דרך לנסות להוציא את עצמי מהמעגל הזה".

"אני יודע שהמשבר פגע בהרבה אנשים ורציתי לעשות משהו לקראת החג", מספר עוז (28) מהנדס כימיה מחיפה, "התרומה שאני הייתי מעוניין לתת זה משהו אישי יותר, לבוא ולתת כסף שאני לא יודע לאן הוא הולך פחות מתאים לי, ואהבתי את העניין של האימוץ", הוא מסביר. "נכנסתי דרך הכתבה לאתר של העמותה,

השארתי הודעה ונחמה חזרה אלי, אני לא ממש עשיר, אני נשוי ואנחנו חיים רק על המשכורת שלי, אבל רציתי לתת מעצמי קצת, לגרום למישהו לחייך וגם לספק את המטרות האגואיסטיות שלי ולחייך בעצמי בגלל זה", הוא מודה בחיוך.  

"נחמה נתנה לי את המספר של תומר, וכמה פרטים עליו, אני יוצא מנקודת הנחה שבן אדם שמבקש עזרה באמת צריך לקבל אותה, ואני לא בא לבחון אם הוא באמת זקוק או לא, אני בא לעזור", עוז מוסיף "אין לי אפשרות לתת סכומים גדולים אבל כן למלא לו את המקרר והלב, אולי לעזור לו למצוא עבודה ואולי להמשיך לתמוך מעבר לעזרה חד- פעמית בפסח. היום אנחנו נפגשים", הוא מסכם, "נתגבר על רגעי המבוכה הראשונים והרעיון שלי ללכת יחד לסופרמרקט גדול ולקנות עגלה שתספק אותו לפחות לעכשיו".

• משפחות מחפשות, משפחות מאמצות ומתנדבים, מוזמנים להתקשר למוקד 1-800-200-606, המוקד פעיל 24 שעות ביממה. לפרטים נוספים על עמותת "תכלית" לחצו כאן.