אור גרוסמן

21 זה הגיל שלי. אני יודעת שזה נשמע צעיר, אבל לי זה כבר מרגיש מבוגר.

8 פעמים נכנסתי למועדוני לילה בווגאס בעודי נחשבת לקטינה, ולא מיצמצתי אפילו פעם אחת כשהצגתי את התעודה. רק פעם אחת קיבלתי אזהרה מסלקטור בגודל של מקרר, שהורה לי לזוז הצידה. הוא בהחלט גרם לי למצמץ.

587 אמירות בנוסח "לא יכול להיות שאת אשכנזייה" השמיעו לעברי בהזדמנויות שונות בחיי.

13 פעמים בערך עברתי על החוק: חמישה דו"חות חניה מוסתרים במגירת המכונית שלי, ואלכוהול ניסיתי הרבה לפני גיל 18. אני חושבת שכמה פעמים גם עברתי כביש באלכסון ולא במעבר חצייה.

2 טסטים עשיתי עד שקיבלתי רישיון. לדעתי הגיע לי לעבור כבר בטסט הראשון, אבל הבוחן כנראה לא שתה את הקפה של הבוקר.

"אין, קמרלינג הרג אותי"

20 זה המספר הכמעט קבוע בווליום של המערכת באוטו שלי. בכל מקרה זה חוק בל יעבור: הווליום תמיד חייב להיות על מספר זוגי.

3 גברים גרמו לי להתחיל איתם. בראשון פשוט בהיתי שעה עד שהוא טרח להבחין בי. לשני השארתי את מספר הטלפון שלי על הבר והלכתי. על השלישי שפכתי בירה בטעות.

0 פעמים יצאתי עם גבר בהרגשה שאני עושה לו טובה. אני לא פעילה בארגון צדקה.

40 מטר מרובע זה גודל הסטודיו ששכרתי כשעבדתי בניו יורק. גרתי שם לבד, כי אני עצמאית וחרדה לפרטיות שלי. בעיקר כשמדובר בחדר בגודל מנה פלאפל.

10,080 דקות ארוכות שכבתי חולה בדירה ששכרתי בלוס אנג'לס בלי לדבר עם אף אחד, כי הייתי חלשה מדי. 200 פעם במהלכן קיללתי "פאק אל.איי". זה לא הרשים את הכדורים ואת נייר הטואלט, שהיו החברים היחידים שלי באותו שבוע.

72 שעות הן פרק הזמן הארוך ביותר שרקדתי כמעט בלי הפסקה. זה היה במין טיול שהסתכם בכמה מסיבות שונות. באותה הזדמנות גיליתי שעראק נקי עובד בשבילי יותר טוב מקפאין.

1 נצח לקח לי לרדת הר מושלג שמי שיודע לגלוש היה עושה אותו בעשר דקות. ביליתי אותו בצרחות על עצמי, גרירת רגליים פתטית בשלג והטחת האשמות באלוהים.

9,146 קילומטר הם המרחק הכי ארוך שעברתי כדי לראות מישהו שהתגעגעתי אליו. בערך 7,000 מתוכם עברו עלי בסבבה; בשאר הקרינו במטוס את "לא רק בלונדינית 2".

10,000 שקל שווה השמלה הכי יקרה שיש לי בארון, והיא של ארמאני. לבשתי אותה לאיזה אירוע בלונדון, ואנשים פשוט דרכו לי עליה. חזרתי הביתה עם שמלה בדוגמת טביעות נעליים של אולסטאר מידה 43.

8 מיליון דולר שווה הגבר הכי עשיר שהתחיל איתי. מאז אני יודעת שכסף בדרך כלל לא נראה טוב.

0% הוא הסיכוי שאתן לגבר שלי לצלם אותי בעירום. פריס הילטון עשתה את זה בשביל כולנו.

• אור גרוסמן מובילה את קמפיין התכשיטים של "שירי אודיז אור", שצילם אלכס ליפקין
• חולצה: בנקר. הלבשה תחתונה: Hope. שרשרת: קרן וולף

  סטיילינג: יולי סגרדה; איפור: טלי פאוור, עיצוב שיער: שגיא דהרי; תודה ל"רבקה זהבי"