שתף קטע נבחר
 
צילום: חיים ברגיג

כך תמצאו בן-זוג לפעוטה שלכם

רוצים למצוא לפעוטה שלכם חברים חדשים? אורן רוזנשטיין מציע לקחת אותה לספיד-דייטינג. תנו לה חמש דקות עם כל פעוט ותגלו מיהו הנבחר. אגב, זו דרך מצוינת למצוא מטפלות, הורים-חברים וגם ראשי ערים

בתוקף היותי קורבן ספאם בכיר, קיבלתי אי-מייל מחברה שמוכרת בגדים, צעצועים ושאר חפצי ילדים ואף מארגנת אירועים לילדים והוריהם. החברה אומנם נמצאת בעיר רחוקה שאין שום סיכוי שאגיע אליה, אבל עלעול במה שהם מציעים, גילה רעיון סטארט אפי מרהיב. "בואו לעשות ספיד דייטינג של עגלות ילדים", זעקה המודעה. ואני חשבתי – גאוני.

 

רעיון אדיר לבעיה עמוקה

הרי קניית עגלה היא מטרד נוראי. אין שום סיכוי שבעולם שמה שנוח לך יהיה גם נוח לילד, שמה שנוסע בקלות יהיה גם מספיק קל, שעגלה עם מגן יעיל מגשם תהיה גם מוגנת משמש, ועוד צרות משונות. תאמינו לי, היו לי כבר חמש עגלות. כל אחת מהן היתה נהדרת לשימוש מסוים, אבל גרועה למשהו אחר. כרגע יש לי עגלה זוגית לטיולי סוף שבוע רגליים, עגלה יחידה עם בורד מאחור לטיולים שעלולים להסתבך ולהזדקק לתחבורה ציבורית, ועוד עגלה קלה לסידורים. בארון יש עוד עגלה שהיא סתם טעות בשיקול הדעת (נקנתה כשחשבנו שהיא "קצת מהכל" והתברר שהיא "הכל מכלום").

 

להגיע למקום אחד ולפגוש צוות מומחים שכל אחד מהם מדגים למה העגלה שלו עדיפה, מראה לכם איך היא מתקפלת (פעולה שאינה ברורה לי בשתיים מארבע עגלותי), ונותן סיבוב ניסיון עם הילד, נראה לי רעיון אדיר לבעיה עמוקה.

 

אבל למה לעצור שם? ילדים הרי שונאים לאכול תשעים אחוז מהדברים שנותנים להם ואוהבים דווקא מוצרים ביזאריים (נכון עד גיל שלוש. מגיל זה והלאה הם אוהבים רק פאסט פוד ומתוקים). למה לא להביא את יצרני כל סוגי המזונות שמיועדים לילדים, לעשות יום טעימות המוני, ולגלות אחת ולתמיד האם ילדך באמת שונא מחיות מזון או שהעיסה החומה והדביקה שיצרת לו בבלנדר הביתי שלך פשוט פחות טעימה מגרבר?

 

מסיבת פנויים-פנויות גמדית

ומה עם ספיד דייטינג למציאת חברים חדשים? כמה זמן בזבזתי על נסיונות כושלים ליצור קשרים משמעותיים עם זרים משמימים רק עקב העובדה שילדיהם נולדו בתאריך דומה לבנותי. לא עוד. מביאים 20 ילדים, נותנים לכל זוג חמש דקות ביחד, ושומרים על קשר רק עם מי שבתך דפקה נשיקה צרפתית לבנו. ולכל מי ששואל למה לא לשים אותם בקבוצה ולראות מי יילך למי, אזכיר את ימי הרווקות הנוראיים שבהם במהלך כל מסיבה היו חמישה אנשים שבאמת נהנו ועשרות שנדבקו לקירות בבעתה וקיוו שאולי מישהו יבוא לדבר איתם – מה שלרוב לא קרה. כן, גם ילדים לא מתים על מפגשים המוניים, ממש כמו הוריהם.

 

אבל למה לעצור שם: מה רע במפגש מועמדות למשרת מטפלת. שכל אחת תעשה פרזנטציה ובסוף ילדך יילך לחבק את מי שהוא הכי אוהב? רוצה לטפל בילדים שלי? תתחנפי מעכשיו! ותביאי איתך עוגיות. ואם אנחנו כבר בעסקי הטיפול בילדים, למה לא לערוך מפגש גננות לפני תחילת השנה. שכל אחת תעביר שעת פעילות, ונראה מי סוחטת הכי פחות פיהוקים מהגמדים.

 

ומה עם מפגש ראשי ערים? הלו, ראש עיריית פתח תקווה! רוצה מיסים? נשק לילדתי את כף הרגל הקטנה והמתוקה ואולי אשקול לרכוש דירה בפרויקט אילנות הסביונים. ואם אתה לא מוכן להשקיע, תאמין לי שההוא מאשקלון מת שאני ארכוש דירה בפרויקט חופי הסביונים. ונראה לך שביהוד אין פרויקט של סביוני הסביונים? ברור שכן. ואותי אתה רוצה בעיר שלך: שני הורים עובדים, שני ילדים קטנים, אתה יודע כמה כסף העיר שלך תוכל לחלוב ממני כל שנה?

 

דייט עם הורה משועמם

אבל עכשיו, לשוס הגדול באמת. הרי לא ממש חשוב מי הגננת. כולן מוצפות בכל כך הרבה ילדים, שזה נס אם עד סוף השנה היא בכלל יודעת איך קוראים לחצי מהם. וגם עגלות הילדים בסופו של דבר, איך נגיד את זה בעדינות, נוסעות. והילדים, אם לא עכשיו, אז באיזשהו שלב גם הם יתרגלו כמעט לכל חבר שתצמידו אליהם מספיק זמן (בעיקר אם תגידו להם – מי שיחלוק צעצועים עם אדולף הקטן יקבל גלידה).

 

הצורך האמיתי הוא של ההורים. תנו לי חמש דקות עם כל הורה מהשכונה עם ילדים בגיל המתאים, וזה יחסוך לי הרבה שערות לבנות. איך אין לי כוח להיענות להצעה של כל הורה מהגן לבוא אליהם בשבת, ולהיות תקוע עם רואה חשבון ומורה לתושב"ע במשך חמש שעות. הרי כל מי שיוזם פעילות כזו הוא בדיוק האדם המשועמם שלא היית רוצה לבלות איתו דקה אבל לא נעים לך להגיד לא.

 

תאמינו לי: ספיד דייטינג להורים, מחליפים טלפונים רק אם יש ניצוץ הדדי. ואם על הדרך נקבל גם המלצה טובה על עגלה – הרווחנו מכל העולמות.

 

  • אורן רוזנשטיין הוא אבא לשתיים, מתגורר עם משפחתו בארה"ב, מחבר הספר: "מזל טוב, אתה בהריון". 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים