חיללו לסומק את הירקון
תל אביב בשביל המשורר רוני סומק היא קודם כל נחל הירקון, לו הוא מתעקש לקרוא "נהר". אבל מאז מקרה רוז פיזם זה כבר לא אותו נהר עבורו. לקחנו אותו לסיבוב במקום
המשורר רוני סומק גדל בתל אביב, לא רחוק מנחל הירקון שהוא מתעקש לקרוא לו "נהר". כשהיה צריך קצת לברוח מההמולה, מהסאון, מהדופק הקדחתני של העיר, הוא היה מגיע לפה, נושם קצת, מקבל קצת ירוק לורידים וחוזר חלילה.
עם השנים והמשכנתא נאלץ לעבור לרמת גן, אבל בעיקר כדי לישון בה. הוא עדיין מוצא את עצמו שוב ושוב חוזר לאותו נהר, וגם כותב על אותו נהר. הרקליטוס אמר פעם: "הכל זורם ואין אדם חוצה פעמיים אותו נהר". משוררים כותבים על אותו נהר פעמיים, ואף יותר.
אבל מאז מקרה רוז פיזם, זה כבר לא אותו נהר. "מישהו חילל לי אותו. מאז, כשאני מגיע לפה, אני לא משתחרר מזה. אני לא יודע אם הירקון יחזור להיות עבורי מה שהוא היה", הוא אומר בעצב ומנסה בכל זאת למשוך מתוך אותו עצב את האלמנטים שהפכו את הירקון למה שהיה עבורו לפחות בעבר. "אני מקווה שבעתיד הוא יחזור להיות עבורי מה שהיה", הוא מסכם.
סומק זכה בעבר במספר פרסים ספרותיים, ביניהם פרס "עמיחי" ב-2004 ופעמיים בפרס ראש הממשלה לספרות. לאחרונה יצא ספרו "אלג'יר" בהוצאת זמורה ביתן, גם שם הוא נוגע בתל אביב עם נגיעות של יפו.
כשתמצאו אותי מקופלת בתוך מזוודה
נַקּוּ אֶת הָאַצּוֹת מֵרִיסַי,
מִשְׁכוּ מִשִּׁנֵּי הָרִיצְ'רָץ' קְוֻצּוֹת שֵׂעָר.
נַשְּׁקוּ שִׂפְתֵי דָּגִים שֶׁבָּאוּ לִשְׁתֹּק
עַל עוֹרִי,
וְקַעְקְעוּ אֶת עֵינַי עַל דֹּפֶן אַחַת הַסִּירוֹת
שֶׁחָלְפוּ עַל בּוּעוֹת הַמַּיִם שֶׁפָּלַט פִּי.
קַשְּׁטוּ אוֹתָהּ בְּבָּלוֹנִים,
תְּלוּ קוּקִיּוֹת עַל רָאשֵׁי הַיְּלָדוֹת שֶׁיְּנוֹפְפוּ
לַמַּיִם מִסִּפּוּנָהּ.
קִרְאוּ לָהּ 'בַּת הַיַּרְקוֹן הַקְּטַנָּה'
וְהָשִׁיטוּ בָּהּ אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הַחַיִּים שֶׁיָּכְלוּ
לִהְיוֹת חַיַּי.
(ספטמבר 2008. בימי החיפושים אחר גופתה של רוז פיזם בירקון)