מגדיר למתחילים: פריחה אביבית בישראל

בישראל מתקיים מפגש מיוחד בין סוגי אקלים לבתי גידול. מפגש זה מניב מבחר גדול ומרשים של מעל ל-2,500 מינים של צמחי-בר בשטח קטן יחסית, לעומת כ-1,500 מינים בלבד באנגליה, ששטחה גדול בהרבה.

רוב הצמחים הגדלים בעשראל הם חד שנתיים, בעלי מחזור חיים קצר. הם נובטים בחורף, מפתחים עלים ופרחים, חונטים פירות ומפיצים זרעים, ושוב מחכים לחורף הבא. גלגל חוזר.

מכיוון שבארץ ישראל הגשמים מתרכזים בחורף, מתרחשת רוב הפריחה באביב. ומכיוון שמספר המינים כה רב, רובינו מתייאשים מלהכיר את הצמחים, את שמותיהם, את סגולותיהם ואת ייחודיותם, וחבל.

מומלץ להתחיל בהיכרות עם 16 הצמחים הנפוצים ביותר בישראל, בעלי הפרחים המרהיבים והבולטים ביותר בנוף, הפורחים בעונה זו - אותם תפגשו בטיולים ובפיקניקים בחיק הטבע. המתקדמים יעלו כיתה להיכרות עם 60 הצמחים שחשוב להכיר. חלקם יוצרים מרבדים, אחרים מופיעים כבודדים.

פרח ורוד שאי אפשר לטעות בו, מופיע עם שאר פרחי האביב, לרוב בקבוצות או במרבדים משובבי עין. הצמח ממשפחת הפישתיים, מהם מכינים את סיבי הפשתה.

פרחים גדולים וורודים מסודרים על עמוד פריחה גבוה מאוד, המגיע עד לגובה של שני מטרים.זהו צמח אביב קלאסי, הפורח תמיד בפסח, ואפשר לראות אותו פורח עכשיו לצדי כביש 6.

עמוד פריחה גבוה. חוטמית זיפנית

פרח בעלי עלי גביע בצבע אדום לוהט, גדל בשדות בחברת חרציות ושאר פרחי אביב. יש שאינם מבדילים בינו לבין כלנית ונורית אסיה. מצמח זה תרבתו את הפרג, שאת זרעיו אנו אוכלים בעוגות ובמאפים שונים. שימו לב, ישנם מספר מיני פרגים, השולט הוא פרג אגסני.

צמח נפוץ מאוד בשטחים פתוחים של החבל הים תיכוני. הוא מוכר גם כצמח תרבות המגודל בשטחים מעובדים כצמח מספוא. גבעולי הביקיה ארוכים ועדינים ולפרח שלו שני גוונים ורודים סגלגלים. בעזרת הקנוקנות שבעליו, נאחז הצמח בצמחים אחרים.

ביקיה תרבותית (צילום: עמרם אשל)

קרקפת פרחים בצבע קרם, שפורחת עתה במרבדים ברוב חלקי הארץ הים תיכוניים, עד גבול המדבר. השם תגית מלשון תג - כתר, בגלל הנזר הקרומי. הכדור של הנזרים משמש לקישוט כפרח יבש.

צמח ממשפחת המצליבים, פורח עתה במרבדים צהובים ברוב חלקי הארץ. כיצד נדע להבדיל בינו ובין החרדל הלבן? פירות הלפתית לופתים את הגבעול בעוד פירות החרדל נראים כחרבות שלופות. סימן נוסף הוא גודל וצבע הפריחה. תפרחות הלפתית הינן קטנות מפרחי החרדל הלבן ובהירות יותר.

צמח ממשפחת המצליבים. זקוף, מסועף ונוקשה, גובהו 15-60 ס"מ. הפרח גדול בצבע קרם בעל עורקים בולטים בצבע סגול. גדל בשדות בור ובמעזבות, שכיח ואף שולט בכתמים מרהיבים. את הצמח תמצאו בצפון הארץ ובמרכזה, וכן בערבה ובבקעת הירדן . לעליו יש טעם מיוחד והם נמכרים במרכולים כרוקט בחבילת עלי הבייבי .

עלי רוקט. בן חרדל מצוי (צילום: שרה גולד)

עץ נמוך בעל פרחים ורודים ולעיתים לבנים. פורח לפני לבלוב, כאשר הפרחים יוצאים גם מהגזע. זוהי תופעה ייחודית למין זה. ישנם מספר אגדות הפורחות סביב העץ.

סוכך בהיר הנראה כמו שמשיה עשויה מתחרה. יש בו המוני פרחים קטנים המסודרים בסוככונים, ובמרכזו ממוקמים בדרך כלל מספר "פרחים" כהים הנראים כמו זבוב. הפרחים הצעירים הם לעיתים ורודים.

סוכך פרחים. גזר קיפח (צילום: שרה גולד)

צמח מעניין ומיוחד, בעל פקעת ו"פרח" בצבע חום. הצמח מגדל בחורף עלים, ובאביב (מרץ–אפריל) עולה מבין העלים תפרחת בודדת באורך 30 ס"מ, המשועבדת כולה לתפקידה כמלכודת זמנית לחרקים. חלקי התפרחת העיקריים נקראים שִׁזְרָה ומִתְחָל. השזרה היא מעין מקל זקוף במרכז התפרחת; והמתחל הוא עלה מוארך, גדול ועבה בצבע כהה.

לוף ארץ-ישראלי (צילום: שרה גולד)

החרציות צובעות את השדות בצהוב במספר מינים. הפרח מורכב ממספר רב של פרחים, מסביב פרחים לשוניים, ובמרכז פרחים צינוריים. החרצית העטורה היא הנפוצה ביותר, היא גבוהה משאר המינים ועליה גזורים.

הכל צהוב. פריחת החרציות (צילום: שרה גולד) 

הצמח הינו קוץ גבוה בעל תפרחת ארגמנית ולעיתים לבנה ממשפחת המורכבים. התפרחת נראית כמו פונפון (בעברית גדיל), והוא נמצא עתה בשלבי סיום פריחה.

גדילן (צילום: שרה גולד)

הנירית פורחת בשלהי האביב ובראשית הקיץ. הפרחים צהובים והסוכך מורכב מסוככונים רבים. הירית שכיחה בקרקעות כבדות בכל הארץ, מהנגב הצפוני וצפונה. עליה נאספים לשימוש כתבלין, בעיקר לכבישת זיתים, אך גם להעשרת טעמו של סלט ירקות טריים. טעמה מזכיר אחישבת ("שמיר" בלשון השוק), וקצת גם שומר.

נירית הקמה (צילום: שרה גולד)

ישנם מספר מיני דמומית, רובם אדומים, לעיתים גם צהובים. פרחי דמומית קטנת פרי הם קטנים, ומופיעים בדרך כלל במרבדים, פרחי הדמומית הארץ-ישראלית גדולים בהרבה.

שיח נמוך, שרוע וקוצני בעל פרחים צהובים, ממשפחת הפרפרניים הפורח בריח מתקתק . שימו לב שלא להתבלבל עם שיח אחר, שאינו שרוע ואינו קוצני, ואשר מתחיל גם הוא לפרוח בפרחים פרפרניים צהובים בעלי ריח דומיננטי - אחירותם החורש.

קידה שעירה (צילום: ערגה אלוני)

"הפרח" הוא תפרחת שבה הרבה פרחים קטנים ארגמניים. לעלה התלתני שלושה עלעלים. בארץ ישנם עשרות מיני תלתנים. תלתן הארגמן פורח בקבוצות מרהיבות משובבות עין, ונקל לזהותו בשל שונותו משאר התלתנים.

• להיכרות נוספת עם צמחי הבר של ישראל, ולעידכון בפריחות שנצפו, היכנסו לאתר צמח השדה