שנת שירות: שיא במספר המתנדבים

הנוער של היום הוא לא מה שהיה פעם? תחשבו שוב: האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון פרסם השבוע נתונים המעידים על מספר שיא בבני הנוער הבוחרים להתנדב לשנת שירות בקהילה טרם גיוסם לצה"ל. מהנתונים עולה כי 1,617 ממסיימי כיתות י"ב בחרו השנה להתנדב לשנת שירות לעומת 1,468 בשנה הקודמת. 

מלבד מסלולי ההתנדבות המוכרים בתנועות נוער כמו הצופים והנוער העובד והלומד, עומד כיום בפני בני הנוער מגוון רחב של אפשרויות: החל מהדרכות טיולים ברחבי הארץ ועד לעבודה עם קהילות יהודיות בחו"ל. אחת הסיבות לנתונים המרשימים היא הגדלת המכסות על-ידי צה"ל ואחרת ייתכן שנעוצה בהתעוררות בני הנוער לעשייה חברתית. 

"לפני 30 שנה, כשעשיתי שנת שירות בירוחם במסגרת גרעין של תנועת הצופים, היינו בודדים, אולי כמה עשרות. היום מדובר על אלפים. בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במכונות של מסיימי כיתות י"ב להתנדב ולדחות את השירות הצבאי בשנה, אצלנו בפרט אך גם במסלולים אחרים", אומר סמנכ"ל חינוך בחברה להגנת הטבע מוטי ליברמן.

"בחברה להגנת הטבע לבדה יש קרוב ל-60 מתנדבים שנבחרו מתוך מאגר של 600 פונים. השנה אפילו הגענו ל-750 פונים, זה ביקוש אדיר וחסר תקדים", מוסיף ליברמן. לדבריו, המתנדבים עוברים תחילה קורס של שלושה חודשים בו הם לומדים ידיעת הארץ, חינוך, סביבה ואת הטיילות עצמה. "הנתונים מראים על נורמה רחבה, ושכבר מזמן לא מדובר בקלישאה על יוצאי קיבוץ. היום יוצאים לשנת שירות מכל סוגי האוכלוסייה - עירונים, דתיים, ערבים, דרוזים. מעבר לכך, היום ההתנדבות מזוהה כסוג של מיומנות. אתה לא רק נותן אלא גם מקבל".

החווה החקלאית "רעות". עבודות בניין, חקלאות וגידולים אורגניים 

לאחר הקורס מחולקים המתנדבים לאחד מחמישה מסלולי שנת שירות: הראשון - הדרכה של חוגי סיירות בערים השונות, הנעשית על ידי 6-7 חברים הגרים בקומונה. החברים מתנדבים בבוקר בבתי ספר ובגני ילדים ואחר הצהריים מדריכים חוגי סיירות, בדרך כלל בקרב נוער עולה. מסלול אחר הוא הדרכה באחד מ-10 בתי ספר שדה שפורסים ברחבי הארץ.

מסלול שלישי הוא שירות במרכזי לימודי השדה הנמצאים במרכזי ערים בפריפריה. מסלול רביעי הוא בניית גינות קהילתיות בשכונות עירוניות, במסגרתו מקימים המתנדבים יחד עם אזרחים גינות ירק או גינות נוי - אדריכלי גינה של ממש. "הם לוקחים את המקום הכי ג'יפה, הופכים אותו למקום יפה ועל הדרך מחנכים את האוכלוסייה", אומר ליברמן. המסלול חמישי הוא במרכזי צפרות וטבע, שם שותפים המתנדבים לתהליכים מחקריים העוסקים בהאכלה, תצפית וניטור.

נקראים לדגל או מחפשים אלטרנטיבה?

עלייה בביקוש לשנת שירות קיים גם במכינות הקדם צבאיות דתיות וחילוניות - מסלול הנחשב לחדש יחסית. "את המכינה הראשונה הקמנו לפני 13 שנים", מספר ראש המדרשה למנהיגות עין-פרת שבכפר אדומים, ארז אשל. "46 חבר'ה חלוצים הגיעו למכינה הראשונה בנחשון, כדי לתת מענה לצרכים ולאתגרים של החברה בישראל אחרי רצח רבין. מאז קצב הצמיחה עומד על כמעט שתי מכינות חדשות בשנה. כיום, ישנן 19 מכינות חילוניות ומעורבות ומעל ל-900 חניכים".

לדברי אשל, העלייה בביקוש למכינות קבועה וברורה, וללא קשיים בירוקרטיים היו קמות עוד 3-5 מכינות נוספות בשנה. אשל קושר את העלייה בביקוש למצב החברתי במדינה. "הנוער בישראל צמא למכינות. אין ספק שהחברה בישראל מצויה במשבר גדול, אבל המזל הוא שבשעת משבר יש גם עוצמות של מענה למשבר והראשונים שנקראים לדגל הוא נוער ערכי. צריך להכריז על המכינות כפרויקטים לאומיים שצריך לקדם".

ולמרות הנתונים, לא כולם מרגישים בשינוי בזרם המתנדבים. מנהל החווה האקולוגית "רעות" שבמועצה האזורית מגידו, דרור פרקר, טוען כי דווקא הוא מתקשה השנה למצוא מתנדבים.

 "אצלנו לא מרגישים עלייה בביקוש, אבל אנחנו קיימים רק שלוש שנים ועדיין לא מספיק מוכרים. אנחנו גם מאוד סלקטיביים ולא ניקח כל אחד".

פרקר, שקולט מדי שנה לחווה כשמונה מתנדבים, מסביר את העלייה בביקוש בצורך לאלטרנטיבה לשירות הצבאי. "החבר'ה שעושים שנת שירות הם לא מאותה אוכלוסייה כמו שהיה פעם. היום זה לא הקיבוצניקים האידיאולוגיים אלא חבר'ה שפשוט מחפשים אלטרנטיבה לשירות הצבאי, גם אם זה לתקופה של שנה בלבד. המתנדבים שמגיעים אלינו עובדים שני-שליש מהיום בעבודת בניין, חקלאות ובגידולים אורגניים ושאר היום הם מדריכים באופן אישי ילדים ונוער במצוקה שמגיעים לחווה. המטרה שלנו היא לאפשר לאנשים ליזום ולחלום בגדול. במידה מסוימת זה קצת כמו ראשי היישוב הציוני שהגיעו לארץ - חלמו חלומות ועבדו תוך כדי".