שתף קטע נבחר

 

האם בניסן מותר לעלות לקבר בתום השבעה?

שאלה:

 

האם בחודש ניסן מותר לעלות לקבר בתום השבעה? אם השלושים יוצא ביום הזיכרון לחללי צה"ל האם מותר לערוך את סעודת המצווה בערב יום הזיכרון או שמא רצוי להקדים או לאחר? (גלית)

 

תשובה: 

 

גלית שלום,

 

חודש ניסן הוא חודש של שמחה בהלכה. השמחה נובעת מהעובדה שהיו ויש ברובו דברים משמחים; המשכן הוקם במדבר בראש חודש ניסן, "והנשיאים הקריבו יום יום קרבנותיהם לחנוכת המזבח ... וכל נשיא עשה ביומו יום טוב, וכן לעתיד לבא עתיד בית המקדש להיבנות בניסן" (ערוך השולחן אורח חיים סימן תכט)

 

"...ואחר כך ערב פסח, ופסח עצמו, ואיסרו חג, אם כן יצא רוב החדש בקדושה, ולפיכך עושין כולו קֹדש". (ספר התודעה)

 

בגלל קדושת החודש וחיוב השמחה בו, נפסק להלכה שאסור לעשות בו דברים הסותרים את השמחה: אסור לצום, אסור להספיד, וכמו כן אין הולכים לבית העלמין.

 

אולם ביום השבעה, ביום השלושים, וביום השנה (יארצייט), עולים גם בחודש ניסן. (ספר גשר החיים פרק כט, ה).

 

עדות המזרח נהגו לקיים סעודת מצווה בסוף ה'שבעה', בסוף ה"שלושים", ובסוף שנת האבלות. (יש שנהגו גם בסיום אחד עשר חודש, הזמן שמסיימים לומר "קדיש")

 

עניינה של סעודה זו הוא לעילוי נשמת הנפטר. בסעודה נוהגים לברך בקול מספר ברכות על מיני האוכלים המובאים. משמעות הדבר היא כי כל מעשה טוב הנעשה בגלל הנפטר או לכבודו, נזקף לזכותו בחשבונות של שמיים. כך גם אמירת ה"קדיש", מכוונת לצורך זו.

 

לכן, סעודה זו היא עניין הלכתי, רציני, המיועד כאמור לעילוי נשמת הנפטר.

 

כאשר מציינים ומסבירים זאת, אין צורך לשנות את התאריך. אדרבה, אפשר לכוון בברכות בסעודה, גם להעלות את נשמות חללי צה"ל וכוחות הביטחון. תנוחמו מן השמים, בשורות טובות. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)

 

יש לכם שאלה?רבני צהר עונים לשאלותיכם בפרוייקט החדשו"ת של ynet

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים