באים בזוגות
"זאק ומירי עושים פורנו" בנאלי ומיותר, "הלילה של ניק ונורה" מוכיח שמייקל סרה מגלם תמיד את אותה הדמות ו"זרים" הישראלי מפתיע לטובה גם בתוספות. סרטים חדשים בדי.וי.די
אבל עשר שנים הן לא מעט זמן, ובסרט האחרון שלו, סמית' פשוט מאכזב, ובגדול. זה לא שסמית' היה מהבמאים המבריקים ביותר של הקולנוע האמריקני, אבל בכל זאת הוא ניחן, לפחות בשנים המוקדמות של הקריירה שלו, ביכולת מקורית ונדירה לספק רגעים של הומור, שהצליח לשלב בין וולגריות קיצונית לבין תחכום ושנינות.
הרעיון, על פניו לפחות, נשמע מבטיח: בחור ובחורה, חברי ילדות ושותפים לדירה, מחליטים להפיק סרט פורנו בכיכובם במטרה להחלץ מקשיים כלכליים - אלא שברגע שסקס נכנס ליחסים ביניהם, העניינים מסתבכים.
"זאק ומירי עושים פורנו". אבל מי היה מאמין שפורנו יהיה כזה משעמם?
ישנם בכל זאת כמה רגעים משעשעים ב"זאק ומירי עושים פורנו" (בעיקר בתחילתו, לפני שהוא גולש אל עבר הפיתרון המתבקש והמשמים), אבל הם הולכים לאיבוד בעלילה הכל כך צפויה של הסרט. נדמה כאילו סמית' נותר כאן עם סיפור קלישאתי – ולמרות שהוולגריות עודנה שם, אותה שנינות חיננית שאיפיינה את סרטיו הישנים ("מוכרים בלבד", "צ'ייסינג איימי"), נותרה אי שם בשנות ה-90.
תוספות מיוחדות: כלום? אפילו לא איזה ראיון עם סת' רוגן, שאיכשהו תמיד מצליח לספק איזו פנינה משעשעת?
בשורה התחתונה: קווין סמית' איבד את זה, וחבל.
"זאק ומירי עושים פורנו", כ-101 דק', פורום פילם, השכרה/מכירה
פנים מוכרות
אחת לכמה זמן מבליח בשמי הוליווד שחקן שזוכה לפופולריות מרשימה ומתויג כ"איכותי", למרות יכולת משחק חסרת כל גיוון. מייקל סרה הצעיר הוא שחקן כזה, ובהעדר תסריט מעניין במיוחד, "הלילה של ניק ונורה" (במקור "Nick and Norah's Infinite Playlist"), שמלווה לילה פרוע של שני הגיבורים עד לסוף הדביק, מסתמך באופן כמעט טוטאלי על תפקידו.
"הלילה של ניק ונורה". לא נמאס ממייקל סרה?
הבא נבחן לרגע את תפקידיו הבולטים של סרה בשנתיים האחרונות: ב"סופרבאד" סרה גילם את דמותו של אוון, נער גיקי למדי, אך כזה שלא מתיימר להיות משהו אחר – מה שהופך אותו לאב הטיפוס של החנון המגניב. ב"ג'ונו" סרה גילם את פולי בליקר, נער גיקי שבזכות הכנות שלו וחוסר היומרה מצליח לכבוש את לבה של הגיבורה. ומה עם "ניק ונורה", תשאלו? ובכן פה, לשם שינוי, הוא מגלם את דמותו של ניק, נער גיקי אך לא יומרני שכובש את ליבה של נורה. אכן, שחקן ורסטילי לחלוטין.
זה לא אומר שאין משהו חמוד ומשעשע בהופעתו של סרה בסרט הזה, או בכל סרט אחר. הוא ללא ספק מגלם את אותה דמות, פעם אחר פעם, בחינניות רבה. בכל זאת, כדי שנוכל להנות ממנו בכל פעם מחדש, צריך להיות משהו אטרקטיבי בסיפור, משהו שיצליח לבדל אותו מסרטים דומים, גם אם הדמות מרגישה ממוחזרת. והמשהו הזה פשוט נעדר לחלוטין מ"הלילה של ניק ונורה".
תוספות מיוחדות: דווקא בתחום הזה, ובניגוד לסרט עצמו, מהדורת הדי.וי.די של "ניק ונורה" מפתיעה לטובה עם מגוון עשיר של תוספות; ישנם טריילרים, שני ערוצי שמע נלווים (האחד עם הבמאי והשחקנים, השני עם הבמאי, התסריטאי ומחברי הספר עליו מבוסס הסרט), ראיונות עם השחקנים, וידאו מאחורי הקלעים, סצנות שירדו בעריכה, פספוסים ואפילו קטע ביזארי למדי שבו השחקנית קאט דנינגס (שמגלמת את דמותה של נורה) מציגה סצנה מהסרט כשהיא מזיזה איורי נייר של הדמויות. בקיצור - התוספות הופכות את הצפייה בסרט למוצדקת ואף מומלצת.
בשורה התחתונה: סרט חמוד, אבל מלווה בתחושה מעיקה של דז'ה-וו.
"הלילה של ניק ונורה", כ-90 דק', פורום פילם, השכרה/מכירה
עבודה זרה
בחור ישראלי ובחורה ממוצא פלסטיני נפגשים בברלין, מתגלגלים לפריז ומנהלים פרשיית אהבים קצרה אך סוערת, וכל זאת על רקע של מלחמת לבנון השנייה. יהיו שיגידו "עוד סרט שמאלני", אבל "זרים", סרטם הראשון באורך מלא של גיא נתיב וארז תדמור, ממש לא דומה לשום דבר שסיפקה תעשיית הקולנוע המקומית בשנים האחרונות.
"זרים". מפתיע לטובה למרות הסיפור הפשטני
לא שמדובר כאן ביצירת מופת קולנועית - אבל זוהי ללא ספק יצירת ביכורים מרשימה (אם נניח בצד את
סרטיהם הקצרים של היוצרים), וכזו שמשמרת איזושהי רוח מקורית ומצליחה להפתיע, למרות הסיפור והמסר הפוליטי הפשטניים. הסרט צולם לפי עקרונות "דוגמה" (צילום סרטים ללא עזרים מלאכותיים כמו תפאורה או תאורה) - דבר שלפעמים מקנה לו מראה ייחודי ומרענן, וברגעים אחרים הופך מעט מייגע. אבל המשחק המצוין של לירון לבו ולובנה אזאבל, והדיאלוגים הכנים שמתנהלים ביניהם, מפצים על כך במידה רבה.
תוספות מיוחדות: כמו לא מעט סרטים ישראלים שיצאו בשנה האחרונה (ע"ע "ואלס עם באשיר" ו"איים אבודים"), מהדורת הדי.וי.די של "זרים" מתהדרת בתוספות שבהחלט מעשירות את חוויית הצפייה. ניתן למצוא בה את הקליפ לשיר הנושא של הסרט, ערוץ שמע עם היוצרים וכוכב הסרט לירון לבו, טריילר, סרטון מאחורי הקלעים, סצנות שירדו בעריכה (כולל סצנת סיום אלטרנטיבית) וכן את שני סרטיהם הקצרים של השניים, שזמינים לצפייה גם אצלנו - "זרים" ו"אופסייד".
בשורה התחתונה: אחד הסרטים המפתיעים שנראו במחוזותינו בשנים האחרונות.
"זרים", כ-81 דק', NMC יונייטד, השכרה/מכירה
