מלכת המדבר

מלחמת סיני, שנודעה גם בשם "מבצע קדש" ושבמהלכה כבשה ישראל (ואחר כך פינתה) את חצי האי סיני, זכתה לאזכור בודד במסגרת הקולנוע הישראלי. היה זה בסרטו של איוואן לאנג'ל, לימים אילן אלדד, “סיניה", שהופק ב-1962, שש שנים לאחר אותה מערכה.

ספקטור ודורון. בעקבות סיפרה של סיניה (צילומים באדיבות אילן אלדד)

עלילת הסרט התבססה על סיפור אמיתי שהתרחש תוך כדי פינוי סיני ב-1957. קבוצת חיילים גילתה גופת אישה בדואית שנהרגה, ככל הנראה, מפגיעת כדור תועה שירה אחד מהם, כשלצדה גועה בבכי בתה התינוקת. החיילים אספו את התינוקת היתומה, קראו לה סיניה (על שם המקום בו נמצאה), והיא אומצה לימים על ידי חבר הכנסת פארס חמדאן.

סיפור "סיניה" נפתח כאשר תקלה במנוע מביאה טייס לנטוש את מטוסו ולצנוח בלב חצי האי סיני. בקרבת שברי המטוס הוא מאתר מאהל בדואי, ובו אישה צעירה שנפצעה כתוצאה מההתרסקות, בנה הקט ובתה בת יומה.

מתוך "סיניה". ללא הפאתוס הציוני

חלקו הראשון של הסרט מתנהל כמעט ללא מילים. הלוחם הישראלי יפה המראה (בגילומו של יפתח ספקטור) חובש ברוך את פצעה, הבדואית ירוקת העין (דינה דורון) מסתירה אותו מפני שני סיירים מצרים שמאתרים מהאוויר את מקום ההתרסקות (אחד מהם הוא שייקה לוי הצעיר), וקצין ישראלי שאיבד את חייליו ואת דרכו במדבר (שמעון ישראלי) מגיח בדיוק בזמן כדי להציל את חיי שניהם.

זיכרון מסוג אחר

על רקע הקולנוע הלאומי הרואי שהופק בארץ באותם זמנים וגולל עלילות גבורה נועזות אל מול אויב אכזר (“גבעה 24 אינה עונה", “עמוד האש"), בולט "סיניה" באיפוקו. אמנם אף הוא, כמותם, מציג את החייל הישראלי כסמל ההומניות והנדיבות האנושית לעומת הערבי האלים והרצחני (שני החיילים המצרים מענים את הבדואית כדי שתחשוף את מקום הימצאו של הטייס הישראלי), אך הוא נעדר אותו פאתוס ציוני שליווה כמה סרטים אחרים מהתקופה.

סיניה האמיתית (מימין). הופיעה לרגע בסרט

עיקר הסרט מתמקד בניסיונותיו של הישראלי הטוב והמיטיב לתקן את מטוס הסיור המצרי, על מנת לשוב לישראל. ברגע דרמטי אחד מתואר עמיתו, הקצין "שונא הערבים", כשהוא צופה, מתוח, בבן הבדואית משתעשע במקלע ה"עוזי" שלו, ומכוון אותו מבלי משים לעבר אמו השקועה בהרגעת התינוקת הרעבה. דימוי כזה, של חייל ישראלי שהטינה כלפי הערבים (גם אם מדובר באם וילדתה) מעבירה אותו על דעתו, לא נצפה קודם לכן בסרטים הלאומיים שהציגו את הצבר הלוחם במלוא תפארתו המוסרית-הרואית.

בסופו של הסרט ממריא המטוס כשעל סיפונו הטייס, הבדואית וילדיה. הקצין המחוספס נותר לבדו, במדבר. אלא שאז, לפתע, נשמע קול נפץ והמטוס מתרסק. רק התינוקת לבדה נותרת בחיים, והחייל הישראלי הקשוח נוטל אותה עמו, בדרך הארוכה הביתה. הנה כי כן, חייל ישראלי אחד מת תוך כדי מבצע הצלה לתפארת, והאחר זוכה בגאולה סימבולית. האישה הערבייה מתקיימת רק כמראה לטוב ליבו וזיכוך הנפש של הלוחם הישראלי.

ומיהו הילד הבדואי יפה העיניים? אהוד בנאי בצעירותו

את דמותו של הטייס הישראלי היפה והמצפוני מגלם יפתח ספקטור, שזו היתה הופעתו היחידה בקולנוע. ספקטור, כיום תת אלוף במילואים, זכור כטייס מיתולוגי שלזכותו נרשמו 12 הפלות מטוסי אויב, השתתפות במבצע תקיפת הכור בעיראק ועוד שלל סיפורי קרבות. ב-2003 בלט שמו של ספקטור כאחד החותמים על מכתב הטייסים המפורסם שהופנה לרמטכ"ל דן חלוץ, ובו הכריזו 27 טייסים בעבר ובהווה כי הם מתנגדים לקחת חלק במשימות תקיפה בשטחים. כך מעניק ההקשר ההיסטורי ערך מוסף לצפייה בו כאן.

ועוד פרט: את תפקיד בן הבדואית בעל העיניים הענקיות והיפות מגלם הילד אהוד בנאי. סיניה האמיתית צצה לרגע בתחילת הסרט, כאשר היא סוקרת מטוס קרב של חיל האוויר הישראלי שעף מעל.