בנדיקטוס? לא תודה

יוזף רצינגר, או בכינויו האפיפיורי בנדיקטוס ה-16, נושא באחריות לסבלם של המוני בני-אדם. האורח רב ההשפעה שיגיע ארצה הוא מהקשוחים שבשמרני בכנסייה. המסר שהוא מביא עמו, כמנהיג דתי עליון, שלפי המסורת הקאתולית אינו יכול לטעות, איננו מסר של חמלה, הבנה, או סובלנות. האפיפיור הזה מביא עמו מסר אחר לגמרי: אטימות, נוקשות, וקיצוניות דתית.

תקופת נערותו עגומה: כבר בגיל 14 הצטרף ל"נוער היטלר" בגרמניה הנאצית, זמן קצר לאחר שהחברות בתנועה הפכה חובה. שנתיים לאחר מכן גוייס ליחידת נ"מ שהגנה על מפעל ב.מ.וו לייצור מנועי מטוסים. במפעל היו עובדי כפייה ממחנה הריכוז דכאו. רצינגר טוען שמעולם לא השתתף בקרב. הוא נשלח להונגריה, שם הניח מלכודות טנקים וראה כיצד שולחים יהודים למחנות השמדה. הוא ערק מהצבא הנאצי באפריל 1944 ושהה שבועות אחדים במחנה שבויים אמריקני. רצינגר ואחיו טוענים שלא יכלו להתנגד לנאצים.

לאחר המלחמה החל בלימודי הדת ובגיבוש עמדותיו הקשוחות בסוגיות של "מוסר ואמונה". מאז ועד היום הצליח להשפיע באופן מרחיק לכת על דרכה של הכנסייה. במשך שנים רבות, עוד בטרם נבחר לראשות הכנסייה, החזיק הקרדינל רצינגר בתפקיד רב העוצמה של הממונה על הדוקטרינה הכנסייתית: גלגולה הנוכחי של האינקוויזיציה. בתפקיד זה וכאפיפיור כעת, ביצר והקשיח את ההנחיות הכנסייתיות שזרועות הוותיקן וארגוניו המסועפים הפיצו ברחבי תבל. גישתו הנוקשה זיכתה אותו בשלל כינויים בעלי מכנה משותף ברור: "הביריון", "הקרדינל הטנק" ואפילו "הרוטוויילר של אלוהים".

האפיפיור הוא למעשה מי שמוביל היום בעולם את ההתנגדות להפלות ומונע מנשים את הזכות על גופן. כך למשל הוא אוסר על כמרים להזכיר אופציה של הפלה באוזני קטינות הרות הפונות אליהם בייאושן הגדול. אפילו במקרים של הריון כתוצאה מאונס או גילוי עריות.

הוא מוביל את ההתנגדות לנישואי כמרים, לוחם נגד כל הכרה בזוגיות הומוסקסואלית ולמעשה מעניק את ברכתו לאפליית לסביות והומואים.

כל עוולות האפיפיור

הוותיקן בהנהגתו הוא מבצר של חשיכה: על-פי תפיסתו אסור לכנסייה להתאים את עצמה לרוח הזמן, ואסור שתתכופף בפני "האינדיבידואליזם". המאמינים חייבים לציית, ולסבול. והם אכן סובלים. מכל עוולות האפיפיור, החמורה ביותר היא התנגדותו להפצת אמצעי מניעה בעולם השלישי. קשה להעריך את מספרם של האומללות והאומללים באפריקה, אסיה ודרום אמריקה, שנדבקו מאיידס וממחלות אחרות כתוצאה ישירה מגישה נבערת זו, אך מדובר בהמונים.

חשוב להבין: הכנסייה הקאתולית היא הגוף הדתי המאורגן הגדול והוותיק בעולם. רוב הנוצרים בעולם הם קאתולים, ומאמיני הכנסייה הזו הם שישית מאוכלוסיית העולם. האפיפיור נחשב כשליחו של ישו עלי אדמות, ואחד מתאריו הוא "כומר האלוהים". אך השפעת הוותיקן והאפיפיור ניכרת גם מעבר לחוגים הקאתוליים. לכנסייה על משאביה הכספיים העצומים, מוסדות החינוך והתרבות שלה, יש משקל פוליטי אדיר. וכשעושים בהם שימוש לרעה, התוצאות נוראות.

על העמדות החשוכות שלו בשלל נושאים הקשורים בזכויות האדם והפרט, נוספות עמדותיו השליליות כלפי דתות ואמונות אחרות: החל מהבודהיזם וההינדואיזם, עבור באיסלאם וכלה ביהדות.

ההחלטה הבוטה ביותר של האפיפיור בהקשר היהודי היתה ללא ספק החזרתו לחיק הכנסייה של הבישוף הבריטי מכחיש השואה ריצ'רד ויליאמסון. זה טען בראיון טלוויזיוני כי הנאצים לא השתמשו בתאי גזים לרצח יהודים במהלך מלחמת העולם השנייה. האפיפיור ספג גינויים מכל עבר, והמשבר הסתיים בפיוס רשמי עם רבנים לפני חודשיים: האפיפיור גינה את האנטישמיות ונאלץ להודות כי החזרת הבישוף היתה "טעות".

פרשת הבישוף מכחיש השואה מצטרפת לשורה של החלטות קשות של האפיפיור שגורמות לחששות בקהילות יהודיות ברחבי העולם. תחילה האפיפיור החזיר על כנה את המיסה הלטינית העתיקה הכוללת תפילה להמרת דתם של היהודים "מחשיכה לקאתוליות". ארגונים יהודיים תיארו את ההחלטה הזו כמכה קשה ליחסי יהודים-נוצרים. אך האפיפיור בשלו.

זמן לא רב לאחר מכן התיר להרחיב את השימוש בתפילת "יום שישי הטוב" בנוסחה הישן, הכוללת את הבקשה מאלוהים "שיסיר את המסווה מעל ליבות היהודים". הרב מייקל לרנר, מהמנהיגים הבולטים בקרב יהודי ארה"ב, הגדיר זאת כך: "האפיפיור נקט צעד רב עוצמה להחזרת הגישה המשפילה את היהודים. אינך יכול לכבד דת אחרת, אם אתה מטיף שבני הדת הזו חייבים להמיר את דתם ולעבור לדת שלך".

בשל כל אלה, ובעיקר בשל האופן בו מנצל בנדיקטוס ה-16 את מעמדו כדי לזרוע פירוד בעולם, ואוטם את לבו בפני הסבל שגורמות החלטותיו – איננו צריכים לשמוח עם בואו אלינו. 

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ)