העיר שנותקה לה יחדיו

אם תרצו אין זו אגדה, אמר חוזה המדינה שגם הגה את שמה (שעבר פרפראזה קלה) של תל-אביב. אבל מודי בר-און וענת זלצר, שני היוצרים של המיני-סדרה "תל-אביב - יפו" (שבת ב-21:30, ערוץ 8) יודעים שאגדה היא דווקא משהו שאתם רוצים. וכמו בסדרות הקודמות שלהם, "הכל אנשים" ו"מדינת היהודים", גם כאן מצליחים שני אלה לדלות חומרים ארכיוניים ששיעורי ההיסטוריה בבית ספר עשו עבודה כל כך יפה בלְעַקֵר מִעניין, השקו אותם בג'וס אנושי והפכו אותם לחומר המזוקק והמושך ממנו עשויות אגדות.

בר-און במי ימה של תל-אביב. סקירה עם קריצה (צילומים: עופרי בר אילן)

זה לא קרה לפני הרבה הרבה שנים, רק מאה, והם לא חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה, הם אפילו לא חיו באושר ועושר אז, אבל כשצמד הדוקומנטרים האלה מתווך את הסיפור, אין ספק בדבר אחד: האנשים האלה היו מלאי חיים.

הבדיחה היא אנחנו

מהביוב לאלנבי ומשם לבועה האסקפיסטית

נכון שזה עכשיו בבון-טון להלל את בר-און, זאת אולי אפילו כבר קלישאה. אבל מה לעשות? העריכה, התסריט, האבחנות הדקות, ההומור, ההגשה הייחודית שלו והמומחיות לפרטים של זלצר (כמעט) תמיד מנצחים. הדבר היחיד שאולי עומד בעוכריה של הסדרה הוא העומס.

הצצה לבועה

אבל גם ככה "תל-אביב - יפו" היא ממתק אמיתי, במיוחד לתל-אביבים, כנראה. החל מהסיפור על ההתבדלות האשכנזית הראשונה, דרך תלאות הביוב של העיר;