עיר ללא משתנה: די "להשקות" לנו את החצרות
מדי לילה נתקלים תושבי העיר ללא הפסקה בבליינים, נהגי מוניות ועוד, שמטילים את מימיהם בחצרות. התוצאה לא נעימה. את הפתרון, אומר מהנדס העיר לשעבר, צריכה לספק העירייה
עלה להם השתן לראש: 02:00 לפנות בוקר, עיר ללא הפסקה במרכז הארץ. שני בליינים יוצאים מהפאב ונתפסים על חם כשהם מטילים את מימיהם על קיר בניין ברחוב. אחד מדיירי הבניין פתח את התריס וקלט בזווית עינו את ההתרחשות המוכרת עד זרא. "זו לא משתנה ציבורית!", צעק. תגובת השניים לא איחרה להגיע, בליווי קללות עסיסיות. הדייר ירד למטה, אך השניים הספיקו לברוח מהמקום.
התופעה הזו מוכרת מאוד לדרי העיר העברית הראשונה, שחגגה לא מכבר 100 שנים, אך עדיין לא מצאה דרך לטפל בעניין. "זה מחדל תברואתי. אתה מגיע עם הילדה לבית עם ריח של פיפי ופשוט לא נעים לך. לא אנושי לחיות פה", אומר רוני פרנקל, תושב רחוב בן יהודה בתל-אביב. "הבניין שלנו נמצא ליד פאב מוכר והמבלים עושים לנו בלגן כל יום מחדש - שוברים לנו את האריחים, גונבים אופניים, מפנצ'רים גלגלים של אופנועים, משאירים באנגים על הרצפה, משתינים ולפעמים גם משאירים צואה".
בבקשה, לא כאן
מהעירייה, לדבריו, לא תבוא הישועה. "כתבתנו מכתב לעירייה ופירטתי להם הכול, אבל התשובה שלהם הייתה שזו עיר ללא הפסקה ואין לנו מה לעשות", הוא סיפר בתסכול. "זאת חוצפה ממדרגה ראשונה. רק לפני שבוע קיבלנו דו"ח כי לא העברנו פחי אשפה למסתור. בזה העירייה יודעת לטפל, ועוד ביעילות מופתית, אבל בתופעה של ונדליזם ברחוב - לא".
"נהג שמשתין ברחוב זו בושה"
ירון, שעבר לתל-אביב מקריית-אתא, סבל מהתופעה בשקט במשך שנים. בתחנת המוניות הסמוכה לביתו לא היו שירותים וחלק מהנהגים, שלא התאפקו, עשו את צרכיהם מתחת לבניין. "היינו מעירים להם ושום דבר לא היה עוזר", סיפר. "הריח מסריח ולא נעים לראות שלוליות מתחת לבית. זה ממש הוריד לנו את איכות החיים, זה כמו שפולשים לך לטריטוריה".
יום אחד החליט ירון לעשות מעשה, שגרם לפחות לנהג אחד להיגמל מהמנהג המגונה. "חזרתי מהעבודה בשעות הערב המאוחרות וראיתי נהג מונית נכנס אל מתחת לבניין. חיכיתי מעט ברכב ואז נכנסתי לחניה, הבהבתי באורות וצפרתי. אני לא יודע מאיפה אזרתי אומץ, אבל הוא ברח משם עם המכנסיים למטה. אף פעם לא אשכח את זה". בהמשך החליטו הדיירים להשקיע בשער חשמלי - אך רק העבירו את הסבל לבניין השכן.
אבל אין להכפיש את כל נהגי המוניות. בתחנת "הקסטל" בתל-אביב החליטו להיאבק בתופעה, לאחר תלונות מרובות מצד שכנים. בעלי התחנה הציבו שלט: "נהג שייתפס עושה את צרכיו בחצר ומשליך פסולת ברשות הרבים יסולק מהתחנה לצמיתות". לדברי יצחק ראלי, סדרן בתחנה, שני נהגים סוררים שלא עמדו בהוראה כבר פוטרו. "נהג שמשתין ברחוב זו בושה וחרפה, זה לא משרת את המותג שלנו. היום כל הנהגים יודעים שכדאי להם להיזהר", הסביר.
ברוסיה זה לא היה קורה
"נשאלת השאלה למה בעיר כמו תל-אביב אין בתי שימוש ציבוריים, שתמורת כמה שקלים עושים שם צרכים", תהה ישראל גודביץ', מהנדס עיריית תל-אביב לשעבר.
וגם יש לו תוכנית: "צריך לחוקק חוק להקמת משתנות ציבוריות ולהפריט אותן מיד כדי שיקומו חברות שיראו מזה גם הרבה כסף. אני רואה איך ליד כל משתנה בשדרות רוטשילד תוקם גם פיצוציה כי אחרי שאתה מטיל את מימך אתה בטח רעב. ברוחי אני רואה גם הקמה של איגוד בעלי בתי הקיבול ועופר עיני יצרף אותם להסתדרות. כולם ירוויחו מזה - מעבר לכך שלא יסריח, זה גם יהיה מועיל עסקי".
אם כך, למה גודביץ' ופרנסי העירייה לא עשו דבר בנידון? "עכשיו כשאתה מדבר איתי על זה אני מודה שאני מכה על חטא שלא חשבתי על זה בזמנו. לא הספקתי. למרות שאפשר להבין למה ראש העיר העדיף שלא לקיים דיון בנושא יחידות ההשתנה בעיר. הוא עוד יצטרך לערוך סקרים על איפה משתינים הכי הרבה, מהן הנקודות האסטרטגיות וכדומה. זה חומר נהדר למערכון", אמר.
לדבריו, "עיריית תל-אביב בהחלט צריכה לשלוח משלחת מומחים למקומות בעולם, שיראו איך פותרים את זה בערים הגדולות. ברוסיה למשל יש דבר כזה שנקרא משטרת המוסר. נסעתי שם באוטוסטראדה בין שתי ערים גדולות ולא היה מקום לעצור בו במשך קילומטרים. ירדתי מהכביש במקום שומם לחלוטין, בקושי היו שם עצים, והשתנתי.
"תוך שנייה, משום מקום, הגיעו שוטרים בניידת משטרה, צילמו אותי ונתנו לי קנס של 500 דולר. בטוב ליבם הם עוד הציעו להמיר את העונש במאסר של שבוע בבית סוהר במקום לשלם. הייתי בשוק, אבל הם אמרו לי סליחה, בבית שלך אתה גם עושה ככה? אולי זאת השיטה שצריך לאמץ גם פה. אני יכול להבטיח לך שאני ברוסיה בחיים לא אשתין יותר במקום ציבורי".
מעיריית תל-אביב-יפו נמסר בתגובה כי "העירייה רואה בחומרה את התופעה, ומטפלת נקודתית במפגעים תברואתיים מסוג זה. תושבי העיר הנפגעים מהתופעה מוזמנים לדווח למוקד העירוני, וכל פנייה תיענה בהקדם האפשרי".
