אזולאי מרגיש הרבה יותר יציב

האלבום "בדרך אל הלב" של גולן אזולאי כבר בדרך אל החנויות. בחודש יוני צפוי האלבום לצאת באופן רשמי, ולקראת ההשקה נכנס אזולאי לאולפן וביצע במיוחד עבור ynet את השיר "לך", שיצא בימים אלה כסינגל השלישי.

"השיר הזה, כמו המופע והאלבום כולו, עוסק בחיפוש, בבלבול ובבקשה שדברים יהיו מעט יותר פשוטים", אומר אזולאי בשיחה עם ynet. "השיר לא פונה דווקא לחוזרים בתשובה, אלא עוסק בעולם שלנו באופן כללי. אנחנו חיים בעולם מורכב מאוד וקשה, ואני חושב שאצל כולם קיים רצון שמשהו יתגלה. שהכל יהיה ברור יותר. וזה נכון לא רק כלפי חוץ, אלא גם נוגע להשלמה של כל אחד עם עצמו, עם הצד האחר שלו".

את השיר כתב אזולאי לפני כארבע שנים, בתחילת תהליך החזרה בתשובה שלו. היום הבלבול הוא עדיין מנת חלקו, אבל חלק ניכר מהקשיים כבר עבר והוא שלם עם הדרך שבחר. זה לא אומר שהוא לא נתקל בשאלות ובהצעות שקורצות לו ומעמידות אותו בניסיון.

"יכולתי לעזוב את עולם האמנות שאני חי בו וללכת לאיזו ישיבה, אבל אז לא הייתי אני. זו לא הנטייה הטבעית שלי. אבל מצד שני, אני משלם על זה מחיר וזה לא קל", אומר מי שכיכב כסמל פרקש בטירונות. "אני מקבל כל הזמן הצעות ותסריטים ונאלץ לוותר עליהם בגלל סצינות של מיניות שלא ראויות בעיניי. גם בתיאטרון קשה לי לקבל תפקידים כי אני לא עובד בשבת".

אז למה לא לחפש כיוון אחר?

"אמנות זו דרך הביטוי שלי בעולם, אני לא יכול אחרת. הריי"צ, אחד מהאדמו"רים של חב"ד, אמר פעם כי 'מי שדולה פנינים, זה חטא עבורו לאפות לחם'. אני יכול לצאת עסקים, אבל לא יכול לא לעשות אמנות. מעבר לכך, אני גם לא מאמין בלהתנתק. יש לי גם היום חברים מכל העולמות שאני מקבל אותם והם מקבלים אותי, כל אחד ממקומו. 

"כמובן שישנה גם תחושת שליחות באמנות, אבל לא ממקום של להחזיר בתשובה, אלא מכך שאני רוצה להשפיע את הטוב שבי החוצה. זה לא קשור לדתיים או חילוניים, אלא רק להעניק כוח או לסייע לחשוב טוב, ולעשות טוב".

השיר "לך" הוא בעצם חד-שיח בין אזולאי לאלוהיו, שנשמע ממש כשיחה בין שני חברים, משהו בגובה העיניים. בשיחה עם ynet הוא אומר כי הוא משתדל לדבר עם אלוהים כמה פעמים ביום: "אני לא מצליח כמו הברסלברים לעשות שעה התבודדות ביום, יש לי סדר יום עמוס, אבל כשמתאפשר אני משוחח איתו. גם כשאני נוסע בלילה באוטו".

אתם בטח לא מדברים על כדורסל

"הקדוש-ברוך-הוא בשבילי הוא כמו חבר טוב. אני מספר לו הכל. מנסה לברר איפה הדרך הנכונה ומברר קשיים שיש לי

או שנתקלתי בהם. אני מבקש ממנו שיעזור לי להבין את הדברים נכון, עם פחות קצוות וקצת יותר שקט, שאוכל להתקרב אליו יותר. אמנם הוא רואה הכל ויודע הכל, אבל לדבר איתו זה להוציא את הכל החוצה".

אבל הוא לא עונה 

"הוא עונה, רק צריך לדעת להקשיב. הרי אפשר לחשוב שגם מה שהפסיכולוג אומר זה עוזר, מה שחשוב זה הדיבור - התובונת עולות מעצמן תוך כדי השיחה. כשאני מדבר איתו, אני מרגיש קירבה אליו, וזה ממלא אותי בשמחה, חום ודמעות. אגב, פעם הוא היה מדבר חופשי - כמו עם האבות - והלוואי שזה יחזור".