הגדולה מכולן: ברצלונה של קרויף. בינתיים
היכולת הנפלאה שהציגה ברצלונה העונה, בהדרכת גווארדיולה, מעלה את הההשוואה המתבקשת ל'דרים טים' של שנות ה-90. הקבוצה הנוכחית עדיין צריכה להמשיך ולזכות בתארים לאורך זמן על מנת להפוך לגדולה ביותר של המועדון בכל הזמנים
תזכה או לא תזכה בליגת האלופות, ברצלונה של העונה נראית כקבוצה חלומית, שמטביעה את חותמה בהיסטוריה עם זכייה בדאבל והשפלת היריבה הגדולה ריאל מדריד 2:6. השאלה היא איזו בארסה גדולה? ה'דרים טים' של יוהאן קרויף וגווארדיולה השחקן מתחילת שנות ה-90 או זאת של גווארדיולה המאמן.
מספר נתונים מקשים על ההשוואה. מעבר להבדל בזמן הכהונה של השניים (8 שנים לקרויף, רק אחת לגווארדיולה), התנאים המשופרים של היום, המאפשרים לקבוצה לשתף מספר גדול של זרים לעומת ההגבלות בעבר, משנים את המציאות.
בגמר של 1994 מול מילאן (4:0) חייב היה קרויף לבחור שלושה מבין ארבעת הזרים שעמדו לרשותו והעובדה שמיכאל לאודרופ האגדי הושאר בשל כך מחוץ לסגל, סללה את עזיבתו לריאל. קשה גם להשוות את סכומי הכסף בתחילת שנות ה-90, שהיו נמוכים יחסית לאלו של הנוכחיים.
ההרכב של בארסה השתנה במהלך השנים הארוכות של קרויף. ההרכב שנבחר לצורך ההשוואה הנוכחית הורכב מהשמות הבולטים ששיחקו במרבית הזמן והגיעו להישגים הגדולים. מדובר לאו דווקא בהרכב ששיחק באופן קבוע.
בשער: זוביזרטה מול ואלדס
אנדוני זוביזרטה הבאסקי, שזכה עם בארסה בארבע אליפויות (בנוסף לשתיים עם אתלטיק בילבאו), שני גביעים וגביע האלופות, היה השוער הקבוע של נבחרת ספרד (1985-1998). גובהו (1.93 מ') עזר לו לשלוט ברחבה ובנוסף להצלות היווה נכס בכל הנוגע לשקט שהעניק להגנתו. ציון: 9.
ויקטור ואלדס עומד בשער כבר שש שנים ונחשב לשוער יציב שספג רק 31 שערים ב-35 משחקי ליגה העונה. לעומת זאת אינו וירטואוז כמו קסיאס מריאל ואף לא נכלל בסגל נבחרת ספרד. בקיצור, שוער טוב, אבל לא ענק. ציון: 7.
מגן ימני: פרר מול אלבס
אלברט "צ'אפי" פרר שיחק כ-300 משחקים במדי בארסה, זכה איתה בחמש אליפויות (האחרונה ב-98' עם ואן חאל), גביע האלופות, גביע המחזיקות (1997) ושני גביעי ספרד לפני שעבר לצ'לסי. המהירות והעזרה שלו להתקפה היו לשם דבר. ציון: 7.דני אלבס הוא שחקן יוצא מהכלל בכל הנוגע למשחק ההתקפה ובנוסף גם בועט כדורים חופשיים וכובש שערים, מה שפרר לא היה. לעומת זאת, פרר היה אחראי יותר בסגירה מאחור ולא היה משאיר חורים כפי שקורה לאלבס. ציון: 7.
בלמים: נדאל וקומאן מול פיקה ופויול
הכינוי של מיגל אנחל נדאל (דודו של הטניסאי רפאל נדאל, שיחק גם כקשר אחורי וזכה בחמש אליפויות ובגביע האלופות) היה "החיה" וקשה היה למצוא בליגה הספרדית שחקן שיתגבר עליו במשחק פיזי ובקרבות על כדורי גובה. ציון: 8.
רונאלד קומאן ההולנדי נודע בבעיטות החופשיות האדירות שלו (כבש 67 שערים בברצלונה), במסירות ארוכות הטווח וביכולת ארגון המשחק מאחור. ציון: 8.
צמד הבלמים הנוכחי של נבחרת ספרד, קרלס פויול וג'רארד פיקה, הם שחקנים בחסד שמצטיינים גם ביכולת טכנית בנוסף לראיית משחק ברמה גבוהה, אירגון ופיזיות. פויול מסוכן במצבים נייחים ברחבת היריב, מפקד מצוין על ההגנה ובחדר ההלבשה אף אחד לא מתווכח איתו ציון: 8.
בקטאלוניה יכולים רק לברך על כך שהחזירו את פיקה ממנצ'סטר יונייטד. הוא מהיר, פיקח ושומר מצוין ורק בזכותו לא מורגש חסרונו של המכסיקני הפצוע, רפאל מארקס. ציון: 8.
מגן שמאלי: סרג'י מול אבידל
סרג'י שנודע במסירות שלו לקבוצה ובתמיכתו בהתקפה היה טכני יותר מאבידל, מדויק יותר במסירות הרוחב וגם אחראי יותר ממנו, למרות שהיה פחות חזק פיזית. ציון: 7.
הצרפתי לוחם, טכני ומוסיף המון עוצמה באגף השמאלי, תוך הבנה טובה עם חבריו, אבל מבצע יותר מדי עבירות מיותרות.
החמיץ את גמר גביע המלך וייעדר מגמר הצ'מפיונס בשל הרחקות, מה שקרה לו גם בכישלון של צרפת ביורו 2008 (גרם לפנדל והורחק בהפסד 2:0 לאיטליה). בנוסף, חייב לשפר את מסירות הרוחב וההגבהות. ציון: 6.
קישור אחורי: גווארדיולה ואמור מול אינייסטה וטורה
גווארדיולה הפך לאליל האוהדים ככדורגלן ונחשב לאיש הביטחון של קרויף במרכז השדה. היה אחראי על ארגון השורות וביצע את עיקר העבודה ההגנתית. בנוסף לגביע האלופות זכה עם בארסה בשש אליפויות ספרד, ארבע עם קרויף ושתיים עם ואן חאל. ציון: 9.
גיירמו אמור, שבלט לא רק ביכולת הובלת הכדור, אלא גם בראיית המשחק ובלחץ שהפעיל על היריב, שיחק בקבוצה 564 משחקים (השלישי בכל הזמנים) ובנוסף לעבודה ההנתית שביצע ידע לפעמים להגיח קדימה ולכבוש שערים (47 בבארסה בעשר שנים). לא לחינם אמר אינייסטה בראיון "אמור תמיד היה המודל שלי". ציון: 8.
אנדרס אינייסטה, אולי השחקן החשוב ביותר של בארסה, שהכל מקווים כי יהיה כשיר ויחלים מפציעה לקראת גמר האלופות, מהווה שילוב גאוני של גוארדיולה ואמור. ציון: 10.
ליאיה טורה יש מאסה גופנית, יכולת נפלאה בבעיטות לשער ועבודה חשובה שהוא מבצע במרכז השדה (נחשב ל'שומר הראש' של השחקנים הטכנים), אם כי אינו נחשב לגאון. ציון: 8.
בכל מקרה קבוצה גדולה ובלתי נשכחת, ברצלונה מודל 2009 (צילום: AP)
קשר קדמי: באקרו מול צ'אבי
חוסה מריה באקרו היה הקפטן (עד שהתפקיד הועבר לגווארדיולה) והאיש דרכו עברו רב המהלכים ההתקפיים. ראיית המשחק, יכולת הובלת הכדור והמסירות המדויקות שלו הביאו ללא מעט שערים. ציון 9.
לצ'אבי הרננדס מחזיק בכל תכונות אלו, אליהם הוא מוסיף גם יכולת מצוינת בבעיטות מרחוק. ציון: 10.
שלישייה קדמית: רומאריו, סטויצ'קוב ולאודרופ מול מסי, אטו והנרי
גם במושגים של היום, כאשר קבוצות עשירות קונות כל מה שזז, נראית השלישייה משנות ה-90 חלומית. אחד עם בעיטות חופשיות אדירות (חריסטו סטויצ'קוב, ציון 10), אחד עם יכולת מסירה נדירה (מיכאל לאודרופ, 9) ולהטוטן מהגדולים בכל הזמנים (רומאריו, 10).
מסי (10), שנאבק בפציעות אבל מאידך משכיח את רונאלדיניו, נחשב ליורש של מראדונה ובעיני רבים הכדורגלן הגדול בתבל (כבש 23 שערים). אטו כובש בחסד (28 שערים, ציון 9) ומנצל המצבים הטוב ביותר למרות הירידה בכושרו לאחרונה. הנרי (ציון 9, כבש 19 שערי ליגה) רק הולך ומשתבח אחרי קשיי התאקלמות.
גדול בכל קנה מידה, מיכאל לאודרופ (צילום: AP)
מאמן: קרויף מול גווארדיולה
אם גווארדיולה נחשב לגאון ולבעל בית, קרויף היה הרוח החיה והאיש שיצר את כל מה שברצלונה מסמלת כיום. גווארדיולה כבר הגיע להישגים מדהימים בשנתו הראשונה כמאמן. המשמעת שהנהיג והתלכיד שבנה עם שחקני הרכש שהביא, לצד שיחרורם של רונאלדיניו, דקו וג'ובאני דוס סנטוס שנעלמו העונה, ראוי להערכה. האם התלמיד עלה על רבו? עדיין לא, אבל הוא בכיוון. הציון של שניהם: 10.
על הספסל
קרלס בוסקטס, אביו של הקשר סרחיו שמשחק כיום בקבוצה, נחשב לאחד השוערים החלשים שהיו בקבוצה. צ'יקי בגיריסטיין, המנהל הספורטיבי כיום, זכור בשל הפריצות הסוחפות באגפים ושיתוף הפעולה על עיוור עם באקרו.
חוליו סלינאס היה כובש מצוין שהושאר בדרך כלל על הספסל בשל עדיפות הכוכבים הזרים. גויקוצ'יאה היה שחקן הרכב קבוע בעונה הראשונה שלו בבארסה ואף נבחר לשחקן השנה על ידי המגאזין 'דון בלון'. והיה גם את יוזביו סקריסטן. ציון ספסל וותיקים: 9.
סרחיו בוסקטס, המשפחה מיוצגת בשתי הקבוצות (AFP)
השוער חוזה מנואל פינטו היה אחד מגיבורי הזכייה בגביע עם עצירת פנדל בחצי הגמר מול מאיורקה, סרחיו בוסקטס הציג יכולת מצוינת כששיחק. תמורת המגן מרטין קאסרס שילמה בארסה 16.5 מיליון יורו, אבל גווארדיולה כמעט לא השתמש בו.
השליטה בכדור של סיידו קייטה, יכולת המסירה, ראיית המשחק, הבעיטה, יכולת הכיבוש ושבירת התקפות היריב לא הספיקו לו להפוך לשחקן הרכב ראשון. קרקיץ' לא רחוק בגילו הצעיר מהרמה של שחקני ההרכב הראשון.
סילביניו לא זכה להרבה הזדמנויות. חלב בעל פוטנציאל להפוך לכוכב גדול במועדונים קטנים יותר ורק נראים בינוניים על רקע השפע בכישרון הקיים. פדריניו הצעיר שיחק רק בשני משחקים, אך בלט ביכולת הכידרור ובהיותו שחקן תוסס ואנרגטי שיתרום לקבוצה בעתיד. ציון ספסל נוכחי: 9.
בסיכום הציונים מנצחת הקבוצה של קרויף 111:113. זו עדיין ברצלונה הגדולה בכל הזמנים, אבל דומה כי העניין זמני. בארסה הנוכחית, בהנחה כי תמשיך בקו הקיים, צפויה להפוך לגדולה בהיסטוריה.
לפנייה לכתב/ת 
