"יותר מדי ערבים"

בראשית השבוע פורסם כי מוסד בצפון הארץ העדיף, לכאורה, שלא לפתוח מסלול לימודים מסוים, מפני שרוב הנרשמים אליו היו ערבים ורק מיעוטם יהודים. אנשים מרכזיים במוסד הוקלטו ודבריהם שודרו. וכך, על אף שהדברים הוכחשו לאחר מעשה, ניתן היה להתרשם מהלכי הרוח שהביאו להחלטה אומללה ומכוערת זו.

למעשה, אחד מהם הודה בתגובתו לכתבה, כי הוא שואף ששיעור הערבים במוסד יהיה כחלקם היחסי במדינת ישראל. בכך, כפי שנראה, ייתכן כי כרה לעצמו בור.

ואולם הפן המוסרי אינו העניין היחיד בפרשה זו. האיסור להפלות בהקשר זה מעוגן בחוק, ובצדו סנקציות. חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, שנחקק ב-2000, קובע שורה של מה שמוגדר "שירותים ציבוריים", וביניהם גם חינוך.

לגבי שירותים אלו נקבע במפורש: "מי שעיסוקו בהספקת מוצר או שירות ציבורי או בהפעלת מקום ציבורי, לא יפלה בהספקת המוצר או השירות הציבורי, במתן הכניסה למקום הציבורי או במתן שירות במקום הציבורי, מחמת גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, מין, נטיה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי, הורות או מוגבלות".

אפליה - עבירה פלילית 

כדי שלא יישאר ספק כי לחוק יש שיניים, נקבע בו כי מי שיפר את הוראותיו ויפלה - יהיה צפוי לקנס מרבי של כ-135 אלף שקל.

אך החוק קבע גם שוט נוסף בידי הנפגעים, ובעבר הוכח כי הוא עובד היטב. זוכרים את התביעות שהגישו אזרחים שלא איפשרו להם להיכנס למועדונים עקב צבע עורם, השתייכותם העדתית וכדומה?

הם תבעו על פי סעיף מיוחד בחוק זה אשר קובע, כי בית-משפט הדן בתביעה עקב אפליה כזו רשאי לפסוק למי שנפגע מאפליה עד 50 אלף שקל (ב-2000; מאז התעדכן הסכום על פי המדד) -  בלא שיצטרך להוכיח כי נגרם לו נזק כלשהו.

יתרה מזאת: הרי פעמים רבות אין לאזרחים היכולת הכלכלית או הרצון לנהל הליך משפטי כאשר זכויותיהם נפגעות. לכן קבע החוק, כי תביעה עקב אפליה כזו יוכל להגיש בשם הנפגע גם ארגון אשר עוסק בהגנה על זכויותיהם של אנשים שהחוק הזה מגן עליהם.

סעיף זה עשוי להיות יעיל במיוחד במקרה מן הסוג שתיארנו קודם לכן. אם, למשל, יפנו אותם סטודנטים שנפגעו עקב אי-פתיחת מסלול הלימודים לארגון המגן על זכויות אדם, יוכל הארגון להגיש תביעות בשם כולם.

 כלי מצוין להוכחת טענתם כי אכן ננקטה כלפיהם אפליה תוכלנה להיות ההקלטות ששודרו בכתבה. המשוחח הקליט שיחות שלו עם אחרים, ומשום כך אלו אינן הקלטות סתר, ולפיכך הן קבילות בבית-המשפט.

אפשר לסגור מוסד להשכלה גבוהה שהיפלה 

ישנו מסלול "טיפול" נוסף שניתן להפעיל כלפי מוסד מעין זה. מוסדות להשכלה גבוהה המבקשים שתאריהם יוכרו מבחינה אקדמית חייבים לקבל את הכרתה של המועצה להשכלה גבוהה, וכפופים לסמכויותיה. בין השאר מוסמכת המועצה להשכלה גבוהה לבטל הכרה שהעניקה למוסד כזה אם "המוסד פעל בניגוד להוראות החוק".

ולכן, אם יוכח שמוסד להשכלה גבוהה היפלה בין אזרחים ומנע את לימודיהם רק עקב השתייכותם הלאומית - או עקב כל אחת מהסיבות המפורטות בחוק - תוכל המועצה להשכלה גבוהה לנקוט כלפיו צעד קשה זה.

הכותבת היא עורכת-דין המתמחה בנושאי צרכנות