הרב פירר: 30 שנות עזרה רפואית בלי להיות רופא

העיניים האדומות של הרב אלימלך פירר מעידות על סדר היום שלו טוב יותר מכל יומן פגישות עמוס. ככה זה כשאדם מקבל את פניו של כל יום חדש בשעות שרוב הציבור יגדיר כאמצע הלילה, ועוד אחרי שינה של ארבע שעות בלבד. בכל מקום שאליו הוא מגיע מתגבש סביבו תוך זמן קצר קהל גדול של אנשים המתחננים אליו: "הרב, רק דקה מזמנך‭."‬ אמנם את את רוב הקשר שלו עם הציבור הוא מקיים דרך מרכזיית טלפונים עמוסה, אבל בכל זאת מזהים אותו בכל מקום, והחיים שלו מזכירים לא פעם חיים של סלבריטי במנוסה.

מחוץ למשרד שלו בבני ברק מבלים לעתים חולים ובני משפחותיהם את הלילה בתוך שקי שינה, מחכים מחוץ לדלת כדי להבטיח את מקומם בתור למחרת. כשמטופלים מזהים אותו פתאום חולף על פניהם במסדרונות בתי החולים, הם מתרים זה בזה: "נו, הנה הרב פירר. רוץ אחריו‭"!‬ כל זה רק כדי לא להחמיץ את חלון ההזדמנויות שיאפשר להם להחליף כמה מילים עם מי שהפך ב‭30-‬ השנים האחרונות למוקד עלייה לרגל עבור כל חולה הזקוק להכוונה רפואית.

אלא שהעיניים של הרב פירר מספרות על הרבה יותר מסתם עייפות ושחיקה. הן עדות למפעל חיים ארוך של אדם שבחר להקדיש את כל שעות הערות שלו למטרה אחת ויחידה. כל נים אדמומי בעיניו מעיד על עוד מקרה, עוד שיחת טלפון, עוד פגישת ייעוץ שדחס לתוך סדר היום שלו, המתפקע מרוב עומס. "הרבה פעמים אני מנסה לסיים את היום, אבל לא כל כך מצליח‭,"‬ אומר פירר. "אף פעם אי אפשר לדעת איך היום ייגמר, כי הוא כרוך הרבה פעמים בהצלת חיים פתאומית. זה גולש גם לתוך שבתות ואפילו לימי כיפור, אבל פיקוח נפש דוחה הכל".

במקרה שלו, דוחה אפילו את הלילה. "האחריות מאוד מאוד קשה‭,"‬ הוא אומר. "לא פעם ולא פעמיים אני מתחיל לשחזר בראש שאלות ותשובות שנתתי באותו יום ופשוט לא נרדם. זו עבודה שוחקת מאוד, ואני לא מתבייש גם לומר שאני לא יודע. יותר קל לי להיות במצב שאיני יודע ואיני מחויב לתשובה. אז אני ישן הרבה יותר רגוע בלילה".

לבנות אימפריה מאפס

התלוויתי אל הרב ליום עבודה שגרתי, אבל עד מהרה הבנתי שזו משימה בלתי אפשרית. הרב פירר פועל בקצב אחר. לאורך הראיון כולו הוא מתנועע על מושבו בחוסר סבלנות, כאילו שקע בתפילה. אחת לחמש עד שבע דקות מצלצל הטלפון שלצידו והוא מקבל שיחה דחופה שמתנהלת בשפת צפנים רפואית, מלאת מינוחים לועזיים ושמות שמות של פרופסורים מכל תחום עיסוק והתמחות. מדי פעם מתפרצים אל החדר חולים ומתחננים אליו שיקבל אותם. לרגע נדמה שכל מה שהוא באמת רוצה לעשות זה לרכון שוב מעל ספרי הקודש ולהתנתק מההמולה שנמשכת סביבו כבר שלושה עשורים. "זה נכון‭,"‬ הוא עונה בכנות, "אבל לא נותנים לי".

הרב פירר, ‭,54‬ הוא חרדי חסיד בעלז שנולד בבני ברק. את אימפריית הייעוץ הרפואי ההתנדבותית שלו החל כשהיה אברך צעיר בכולל. חבר חולה שלו נזקק למכשיר רפואי מתקדם. פירר דאג להשיג את הכסף הדרוש וייבא

בעצמו את המכשיר. המקרה האקראי הזה הוביל אותו להקמת עמותה להשאלת ציוד רפואי שהפכה ב‭1979-‬ לאגודת "עזרה למרפא‭."‬ מעולם לא רכש השכלה רפואית רשמית. את הידע המקצועי המדהים בהיקפו רכש בכוחות עצמו בלבד. העבודה שלו מתמקדת בשידוך פונים לטיפולים ולאנשי המקצוע המתאימים, הכל לפי ניסיונו והערכתו האישית. ב‭1997-‬ זכה על פועלו בפרס ישראל, וחוץ ממנו יש לו גם שלושה תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות בארץ.

אף שפעל בנחישות ובהתמדה לאורך השנים, מעולם לא צפה שיגיע למעמדו הנוכחי. "לא חלמתי על זה אפילו‭,"‬ הוא מודה. "לא תיכננתי להקים מפעל כזה עם שבעה סניפים, שלוש מועדוניות לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, 20 אמבולנסים, ציוד להטסת חולים לחו"ל, מרפאת שיניים, מרכז רפואי לילדים, בריכת שיקום ועוד ועוד. לא הייתה לי שום תוכנית מוקדמת. הייתי פשוט צריך לעזור למישהו. הרופא במחלקה סיפר עליי למישהו אחר שסיפר למישהו אחר שסיפר למישהו אחר, וככה זה רץ מפה לאוזן. נוצר ביקוש".

הבעיה היחידה היא שאין מספיק שעות ביום כדי לענות על הביקוש הגובר הזה. פירר פותח את יומו בארבע לפנות בוקר. לאחר תפילה בבית הכנסת שלו הוא מגיע לקליניקה, שבה הוא מתייצב בקביעות בשש ורבע. במקום כבר מחכים לו 15 מטופלים שמצבם קשה והצורך לטפל בהם בהול במיוחד. כל אחד מהמחכים בתור נושא אליו עיניים מלאות ציפייה וכבר אוחז בידו את מסמכי חוות הדעת הרפואיות. באחת עשרה, אחרי סדרת הפגישות הראשונה, הוא פוצח בסבב טלפונים. "יש המון חולים שטיפלתי בהם אבל לא פגשתי בעצמי מימיי‭,"‬ הוא אומר. הכל מתבצע טלפונית ובדיסקרטיות מוחלטת, שהופכת לנחוצה במיוחד כשמדובר בפניות מצד אנשים מפורסמים ‭")‬רק אתמול היה כאן איש תקשורת מאוד מפורסם‭,"‬ מספר העוזר שלו זה 20 שנה קלמן שרייבר. "היה פה באחרונה גם עורך ראשי של עיתון ואחד מבכירי המשפטנים בארץ שקיבל אירוע מוחי‭.("‬

המצוקה שבשתיקה

המנגנון המשומן של העמותה מצריך קודם כל פנייה כתובה בפקס המגיעה ישירות אל מסך המחשב שלו. רק אז חוזר פירר לפונה עם חוות דעתו. גישה טלפונית ישירה היא עניין מסובך ביותר. מאות אנשים מתקשרים מדי יום, ורק 70 עד 80 מצליחים להיקלט בשבעת קווי המרכזייה, מה שמביא לעתים קרובות לקריסתה המוחלטת. בחדר האחורי מותקן מסך גדול שבעזרתו מקיים פירר שיחות ועידה עם רופאים מומחים מכל העולם שמתקשרים להראות לו צילומי רנטגן וסי-טי ולהתייעץ איתו.

בשעות הצהריים הוא יוצא לסדרת מפגשים עם רופאים בכירים בבתי חולים ברחבי הארץ, ובאותה הזדמנות גם נפגש עם חולים בקליניקות של רופאים. לאורך היום צמודים אליו לא פחות משלושה מכשירי טלפון נייד המצלצלים ללא הפוגה. כל נסיעה, ולו הקצרה ביותר, היא הזדמנות לענות לעוד כמה שיחות. אחרי הפגישות המקצועיות הוא חוזר לקליניקה וממשיך להשיב לשאלות עד רדת הלילה. אז נכנסים אליו מטופלים נוספים בזה אחר זה, האחרון שבהם בסביבות השעה עשר. אז נשארת לו עוד שעה פנויה שלמה, שאותה הוא מעביר כשאפרכסת הטלפון צמודה לאוזנו.

"הרבה פעמים אני מנסה לסיים את היום, אבל לא כל כך מצליח". הרב פירר (צילום: עמית מגל)

עד לא מזמן גם קיבל קהל בביתו מדי מוצ"ש. אלא שאנשים רבים קופצים על כל שעת כושר לדבר עם הרב ותורי הענק שנוצרו מחוץ לדלת והשתרכו עד לרחוב הכבידו עליו. הוא החליט לפגוש פונים בקליניקה בלבד.

ימי שלישי הם אי של חופש נדיר עבורו, הימים היחידים בשבוע שאותם הוא מקדיש לעצמו. בערך. הוא מעביר אותם בקריאת ספרים, ומשתדל להתעדכן במחקרים הרפואיים העדכניים ביותר. מדי פעם הוא גם יוצא להרצאות, כמו זו שנשא לא מזמן על אתיקה רפואית באוניברסיטת בן גוריון.

הרגע הקשה ביותר עבורו מגיע כשאדם יושב מולו, מצפה לישועה או למילת עידוד, אלא שאין לו כל בשורה משמחת למסור. "אנשים באים אליי כל הדרך מצפת או מדימונה, ואני פשוט לא יכול לעזור להם. הם נוסעים באוטובוסים לכאן שלוש שעות בציפייה גדולה שאעזור, אבל יש מקרים אבודים, מחלות קשות. אני יכול להשתמש רק ברפואה, ולפעמים אין לה פתרונות".

בשלב כלשהו נכנס אל החדר גבר חרדי ומתחיל לגולל ביידיש את צרותיו באוזני הרב. אחד הנושאים שמרגיזים את הרב הוא אופנת הקמעות. "נו באמת, יש בארץ הרבה באבות שרלטנים וחסרי אחריות‭,"‬ הוא אומר. "הם מוכרים לאנשים סיפורים, פותחים ספרים ומוכרים קמעות. זה גובל בפשע. התשובות שלהם מסכנות לעתים חיים. מי שמסוגל לומר להורה של ילד לא ללכת לרופא נוגד בדבריו את ההלכה ואת הרבנות. הצעד הנכון הוא לשלוח לרופא ולהבטיח למישהו להתפלל בשבילו. היהדות מעודדת הליכה לחכמים בעת צרה כדי שיתפללו ויחזקו, אבל לא כדי שיגידו 'קח שמן וקמע‭.'‬ אני לא מתעסק במיסטיקה. כשבאים אליי אנשים עם ציפיות לניסים, אני מחזיר לפרופורציה".

ומה באשר לספרי הסוד שהוא כן פותח? המיתוס מספר על "הפנקס של הרב פירר‭,"‬ רשימת הרופאים המוערכת ביותר בעיניו, שגם זוכים מן הסתם בהרבה עבודה בשל כך. "אין לי פנקס ואין לי רשימה. אנשים מגזימים‭,"‬ הוא מתעקש. "עקבתי אחרי כל אחד מהרופאים שאני ממליץ עליהם, והתוצאות מדברות בעד עצמן. גם אני יכול לטעות, וכל פעם שאני מתחיל לעבוד רופא חדש אני נכנס למתח".

נשמעו נגדך בעבר לא מעט תלונות. ביקרו אותך על זה שאתה גורם להאדרת רופאים מסוימים על חשבון האחרים.

"אתה יודע כמה רופאים יש בעולם? איך אני יכול להכיר את כולם? אני משתדל לעשות את הטוב ביותר ומאמין שאני מצליח. אני לא מקבל שום עמלה מאף רופא. הייתה נגדי מלחמת עולם מצד הנירוכירורגים שכעסו עליי אחרי שהבאתי מנתח מחו"ל שלדעתי התאים בהרבה לבעיה שנוצרה. אבל אז פתאום, באמצע המלחמה, הם נדהמו לגלות שאני מפנה אליהם חולים בזמן שאני יודע שהם נלחמים בי. אני לא מחפש טובת הנאה, רק את טובת הכלל. אם הייתי מחפש חולים בעצמי, הייתי צריך להתנצל. אבל הם באים מרצונם ובסוף היום המצפון שלי נקי".

כך או כך, מעמדו הנישא בעיני הציבור וההשפעה הגדולה שיש לו במערכת הרפואית גורמים להפעלת לא מעט לחצים עליו מצד המרפאות הפרטיות, חברות התרופות ויצרניות המכשור הרפואי, המבקשות לקדם דרכו את מוצריהן. אבל הוא עצמו עדיין מתגורר בבני ברק בדירת שיכון צנועה עם עשרת ילדיו.

אנשי עסקים שטיפל בהם בעבר מספרים שביקשו לתרום לו כדי להביא לשיפור ברמת החיים שלו, אבל פירר סירב בתוקף. בעבר היה חבר בדירקטוריון של חברת אלביט הדמיה, וברור שאם רק היה רוצה היה משתלב בקלות בתעשייה הזו שמגלגלת המון כסף. "אם המטרה שלי הייתה להיות עשיר מאוד, הייתי יכול להיות היום מעורב בהרבה חברות הייטק בתחום הרפואה‭,"‬ הוא אומר. "אבל כל זה לא מעניין אותי‭."‬ חוץ מעשירי הארץ מרבים לפקוד את לשכתו גם אישי ציבור בכירים, ואלה זוכים ליחס מיוחד. "ברור שאם בא אליי איש ציבור יש לי מחויבות יתר‭,"‬ הוא מסביר. "זה מתבקש".

"מעריך את ליצמן"

אנחנו יוצאים לאכול ארוחת צהריים. מנת היום של הרב פירר היא שקית בייגלה. פתאום מתפרץ אל התוך החדר בחור מגודל גוף ופונה אליו בתחינה: "אתה חייב לעזור לי. יש לי פה מישהו בטלפון עם התקף אבני מרה שלא מוכן להתאשפז אלא אם תורה לו. הוא לא מוכן לשמוע לרופאים - רק לך‭."‬ פירר מניח את הטלפון מידו. "תמתיני דקה‭,"‬ הוא אומר ליולדת שבקו השני ופותח בשיחה טלפונית עם א‭:'‬ "אתה תלך מיד למיון ותעשה אולטרסאונד. בלי ויכוחים‭,"‬ הוא מצווה.

"אני יכול להשתמש רק ברפואה, ולפעמים אין לה פתרונות". הרב פירר (צילום: עמית מגל)

אני שואל אותו איך קרה שעליו להתמודד מדי יום עם מבול כזה של פניות. רק היום דיברו איתו כבר 125 אנשים. האם זה קשור למצב הרפואה בארץ? "אני לא חושב שמצב הרפואה בישראל רע‭,"‬ הוא פוסק. "השירות הרפואי פה הוא מהטובים בעולם, טוב יותר מהרבה מדינות מתקדמות באירופה. לכל אדם פה יש נגישות להגיע לטיפול רפואי. גם לעשירים יש בעיות. הם צריכים לבחור מנתחים ונוצרות התלבטויות. מה שכן, יש לפעמים מחסור בציוד שפשוט אין בארץ".

- איך בכל זאת היית משפר את המצב הקיים?  

"לא חייבים להגדיל את התקציב בשביל זה. יש בארץ הרבה כפילויות. למה צריך שלושה מרכזים להשתלת כבד? יש מחלקות מיותרות לניתוחי לב ולכירורגיה. אחת ההצעות שלי היא להכניס לבתי החולים שר"פ, שירות רפואה פרטי. טענו נגדי שאז תהיה איפה ואיפה, אפליה בין הפונים, אבל לדעתי רופאים בכירים ירצו לעבוד אחר הצהריים בשר"פ, וכך יישארו במתחם בית החולים 18 שעות ביממה. היום הרופאים הבכירים רצים ישר לקליניקה שלהם אחר הצהריים, ואם מישהו מגיע אחרי תאונת דרכים קשה מקבל את פניו כונן אחד".

- דיברת כבר עם סגן שר הבריאות החדש, יעקב ליצמן?

"כן. אני מאוד מעריך אותו. יש לו יכולת הבנה וניהול של כל נושא שמועבר לאחריותו. לפעמים כשאני צריך משהו, אני מתקשר ומדבר איתו. הכל תלוי באבא של מערכת הבריאות. היום שר הבריאות הופך לא פעם לפקיד זוטר של משרד האוצר. אבל כלכלן לא יכול להכתיב למערכת הרפואה איך להתנהל. ייעצתי לליצמן להיות שר בריאות עם אוטונומיה ולא פקיד".

בימים אלה הוא חוגג 30 שנה לפעילות שלו, שיצוינו באירוע רב משתתפים בהיכל התרבות בתל אביב. על הבמה יופיעו בהתנדבות צביקה הדר, דודו פישר, שלומי שבת ואחרים. כרטיס כניסה עולה 300 שקל, והרווחים כולם מיועדים לטובת ילדים חולים. זמן לעצמו אין לו, והוא לא הספיק אפילו להוציא הזמנות לחתונת בנו, שעתידה להתקיים בעוד עשרה ימים.

הקץ לזלזול הרפואי

ההישג הגדול ביותר שלו, הוא אומר, קשור בשינוי שגרמה הפעילות שלו - שחותרת פעמים רבות תחת ההרגלים והנורמות של הממסד הרפואי - למערכת הרפואית כולה. "בתחילת דרכי, לפני 30 שנה, שלט במערכת

הבריאות פטרנליזם. הרופא קבע והחליט הכל בשבילך ואוי ואבוי אם ביקשת חוות דעת נוספת. זה היה מוקצה מחמת מיאוס. אמירות כמו 'אתה רוצה שאלמד אותך על רגל אחת מה שלמדתי בעשר שנים‭'?‬ היו שכיחות בהרבה והביאו לזלזול באינטליגנציה של אנשים שהיו חכמים בהרבה מהרופא שעמד מולם. היום, לעומת זאת, זה עולם אחר. רופאים מבינים שמוטל עליהם להסביר בחמש דקות את המצב בבהירות ובביטחון‭."‬

אבל נראה שגם לכוח הסיבולת שלו יש גבול, ובהחלט אפשר לזהות בו סימני עייפות. "אני בהחלט מרגיש שחיקה. היום הרבה יותר קשה פיזית מבעבר. אני כבר מחכה ליום שבו אפרוש‭,"‬ הוא אומר ומשפשף את עיניו. "אני לא הזמנתי לפה אף אחד. אנשים פשוט באים כי כנראה שמשהו פה עובד בכל זאת. כל טלפון שאני מקבל מרגש אותי מחדש".