המלך ואני: ביקור באחוזה של אלוויס פרסלי

"אין לי שימוש של ממש בשומרי ראש", אמר פעם אלוויס פרסלי, "אבל אני יודע בדיוק מה לעשות עם שני רואי חשבון מאומנים במיוחד". 32 שנה אחרי היום שבו כנראה הלך המלך לעולמו - תלוי את מי שואלים - אחוזת גרייסלנד, המעון הרשמי של אלוויס, נושמת מזומנים בקצב שבו היה המלך מוריד סנדביצ'ים עם חמאת בוטנים ובננות, רצוי מטוגן בשמן עמוק, רצוי בשעת לילה מאוחרת. כנראה רואי החשבון של ליזה מארי פרסלי, הבת של, לא מאוכזבים במיוחד.

בהנחה שאם נחתתם פעם בארה"ב כבר לקחתם קודם כל את מנהטן, ואולי גם את לוס-אנג'לס, הגיע הזמן לגלות את אמריקה באמצעות נקודות אחרות, לא פחות אותנטיות. ממפיס בטנסי, העיר שבה ממוקמת גרייסלנד, יכולה להיות פתיחה קלאסית למסע מסוג אחר בארה"ב עם פחות חנויות של הוליסטר או אברקרומבי ויותר דיינרים מאובקים בארומה של המבורגר צלוי עם הום-פרייז ב‭8-‬ וחצי בבוקר. לממפיס כדאי להגיע בטיסה ישירה מניו-יורק, עניין של שעתיים וחצי. אם החמצתם את הישירה, יש עשרות קומבינציות של קונקשנים, שיעלו פחות אבל יגזלו כמובן הרבה יותר זמן, אז תרכיבו את המשוואה לבד.

כמו סינמה-סיטי, רק בלי המאבטחים

המלונות בממפיס הם עניין זול יחסית. אפשר למצוא חדר לא רחוק מרחוב ביל, האטרקציה המרכזית של העיר, בתעריפים שנעים סביב 100 דולר ללילה. כל זה כמובן אם לא מדובר ביום מותו של אלוויס פרסלי ‭16)‬ באוגוסט ‭(1977‬ או ביום הולדתו ‭8)‬ בינואר ‭,(1935‬ כשאז תמצאו את עצמכם מוקפים באלפי גברים הדחוסים בחליפות לבנות, עוטים פאות לחיים מוגזמות ובטוחים שהם מקוריים מאוד. תוכלו לעלות על הסעה חינם מממפיס לגרייסלנד בכל שעה עגולה, מול המפעל של יצרנית הגיטרות גיבסון, במרכז העיר.

המעון הרשמי של אלוויס. גרייסלנד (צילום: mct)

אחרי 20 דקות תרדו בלובי של גרייסלנד, שמזכיר את הרחבה של סינמה-סיטי בהרצליה, רק בלי הבדיקות של המאבטחים. כאן גם יתחילו לדבר איתכם על כסף. המלצה: קחו את הכרטיס שמחירו 33 דולר, המקנה כניסה לכל אזורי גרייסלנד עם סיור מודרך. אל תתפלצנו עם כרטיס יקר יותר שמעניק ליווי וי.איי. פי כי אין צורך, וגם אל תכווצו את היד לעבר כרטיס של 22 דולר. בכל זאת, אנחנו יודעים מה עשיתם בקיץ האחרון וזה לא כלל ביקור של אלוויס.

זה מתחיל להישמע כמו אותם שירים שמטיפים לקארמה טובה, אבל עשו לעצמכם טובה ואל תגיעו לגרייסלנד לחוצים בזמן. תצטרכו 3 שעות לפחות לביקור מעמיק שיצדיק את הטיסה.

באיזשהו שלב בחייו המטורפים והקצרים, גם אלוויס עצמו סבר שהוא כנראה גדול מהחיים, והוא נתן ביטוי להרגשה הזו בעיקר במקום שבו הוא גר. השטח של גרייסלנד די גדול, ובהנחה שאתם מעוניינים לצלם כמה שיותר נקודות, זה לא יעבוד מהר. כדאי להגיע עם הפתיחה, בסביבות 9 בבוקר. המקום פתוח למבקרים עד ‭5-4‬ אחר הצהריים.

גילוי נאות: הכותב לא היה אורח של גרייסלנד, אבל הוא מעריץ את אלוויס בערך מגיל ‭,6‬ שנת ‭,‘77‬ כשהפטיפון הראשון נחת בבית עם שני תקליטים, אחד מהם היה אוסף עם שיר אחד שלא הפסיק להדהד: ‭."Can't Help Falling in Love"‬ קצת מוזר היה להצהיר על אהדה לאלוויס כשבכיתה אוהבים בעיקר את דוראן דוראן, אז הקפדתי לשמור על פרופיל נמוך בעניין והסתפקתי בגיחות לחנויות "חור בשחור" ו"פיקדילי" בתל-אביב, כדי לאסוף עוד ועוד תקליטים. אז אם הרגשתם שאין כאן אובייקטיביות, הצדק איתכם.

דובי ואלבומי זהב

אתם חוזרים איתנו עכשיו 52 שנה לאחור. אלוויס פרסלי, בן ‭,22‬ רוכש את גרייסלנד תמורת 100 אלף דולר. היום כבר אין תג מחיר שאפשר להציב על האחוזה, כי ליסה מארי פרסלי לא תרצה למכור לכם, אבל בארה"ב מעריכים היום את שוויו של האתר ב‭120-‬ מיליון דולר. קשה גם יהיה להכניס את גרייסלנד לתחרויות עיצוב חשובות. החזות קיטשית למדי, ואין שום אלמנט נועז עד פרוע שיכול להעיד על סימנים שהשאיר בשטח כוכב רוקנ'רול מנופח מדי מכדורים.

התפריט: חדר ג'ונגל עם בובת דב גדולה שיושבת על כורסה, ספות סטנדרטיות בסלון, חדר שינה בניחוח איקאה שהיקצה אלוויס להוריו. לתחושה של מסע בזמן תורמים בעיקר מקלטי טלוויזיה ישנים וקטנים, שחור לבן, שמקרינים את הופעותיו של המלך.

מקלטי טלוויזיה שחור-לבן. פנים האחוזה (צילום: mct)

בכניסה לבית תקבלו הוראה לצלם ללא פלש, אבל איש לא מיישם אותה – לא רק הישראלים – והמבקרים מבזיקים בלי להפריע לעצמם יותר מדי. בביתו של אלוויס תוכלו לבקר רק בקומה הראשונה. הקומה השנייה, שכוללת את חדר השינה, סגורה לציבור מטעמי פרטיות. זהו רגע מאכזב למי שהירהרו באפשרות לשבת על האסלה של אלוויס, המקום שבו קיבל את התקף הלב שהוביל למותו (לפחות לפי הדיווחים של אז‭.(‬ מה תוכלו לצלם? את המטבח, הסלון, חדר המדיה של אלוויס, הכניסה וחדר האירוח. על הקיר תמונה של אלוויס ופרסיליה ביום חתונתם, נקודה לא רעה בכלל לתיעוד. אם אתם מרגישים לרגע בתוך פרק מלא נצנצים של "ריץ' אנד פיימוס‭,"‬ סימן שהגעתם למקום הנכון.

הרגעים המעניינים יותר נרשמים בחדר הגביעים של אלוויס, שבו מתויקים כל אלבומי הזהב, הפלטינה והפרסים שקיבל במהלך השנים. ויש הרבה. מעבר לכל הקונספירציות מסביב – כמו זו הגורסת שהוא בכלל גר עד היום באי בודד - אלוויס היה לפני הכל זמר בעל מתחם מיתרים מרשים והגשה כריזמטית במיוחד, כך שגם חומרי גלם מוזיקליים בינוניים נמתחו במיתרים שלו ללהיטים גדולים. ההוכחות המרשימות טמונות בחדר הזה, שבו תוכלו להתרשם מהקריירה המפוארת בנקודות שמסמנות את זמני הוצאת אלבומיו השונים, הנמכרים עד היום במיליוני עותקים ברחבי העולם.

תצטרכו לעבור מסדרון ארוך שכולל תצוגות של החליפות שאליהן נכנס המלך (בגדלים משתנים‭,(‬ הנעליים שלו, תעודות הוקרה, פוסטרים מסרטיו, שמלת החתונה של פרסיליה, חליפת החתונה של אלוויס וגם הצעצועים של ליסה מארי. זה גם המקום להתחיל להפעיל את מצלמת הווידיאו כדי להעביר את תחושת "היכל התהילה" ולא להסתפק בסטילס.

בהמשך תפגשו את גן המדיטציה, מתחם המנוחה של משפחת פרסלי, ואת המשרד של אביו, ורנון, שניהל את עסקיו של אלוויס. במקלט הטלוויזיה הקטן רצה בלופ מסיבת העיתונאים שערך אלוויס אחרי שחרורו מהצבא, ב‭,1960-‬ משהו ששווה התעכבות. הליכה קצרה לעבר הקבר של אלוויס אהרון פרסלי, שמאז ומתמיד היה ריק - אם להאמין לחלק ממעריציו – ואתם בהסעה שמובילה לעבר מתחמים אחרים בגרייסלנד, למשל החדר שמציג את צי מכוניות הפאר של אלוויס ומקנה משמעות נוספת למושג נהנתנות.

במרחק הליכה קצר תגיעו לחצר שבה עוגן מטוס הנוסעים הפרטי של אלוויס, שנושא את השם המתוחכם "ליסה מארי‭,"‬ ומטוס נוסף, קטן יותר. כאן גם תיתקלו בתור ראשון בחווה, אבל זה לא הרגע לוותר. סבלנות, איש לא יסגור לכם את הדיינרים בסביבה. כן כן, התאפקתי, אבל באמת: ‭.It's now or never‬ הארוחה שאחרי

אלפי גברים הדחוסים בחליפות לבנות. חקיינים של המלך (צילום: רויטרס)

עשרות חנויות מזכרות

גרייסלנד נפתחה למבקרים ב‭1982-‬ ותוך זמן קצר מאוד החזירה את ההשקעה בהפיכתה לאתר תיירות. הטכניקה פשוטה: אין אפשרות לצאת בלי להיקלע איכשהו לחנות מזכרות של פרסלי, ויש במקום עשרות כאלה.

גם כשאתם בטוחים שהדלת ממתחם המכוניות בגרייסלנד מובילה אתכם להיכרות מחודשת עם האוויר של ממפיס, מתבצעת בדרך מסתורית נחיתה מול עוד דוכן בובות של אלוויס. במקרה הזה, קשה לעשות אקזיט בלי לשלם.

אל תבנו על הדיינרים בגרייסלנד: הרמה בינונית. המבורגרים הרבה יותר טובים, עבים וזולים תמצאו בסביבות רחוב ביל של ממפיס (לא, זה לא המקום לסושי‭.(‬ אבל ב‭4-‬ דולרים וחצי ועוד אלפי קלוריות תוכלו לרכוש את כריך הבננות המטוגן, הלהיט האחרון שיצר אלוויס בחייו. כדי להקל על המצפון הקולינרי שווה לצעוד ל‭Heartbreak Hotel-‬ ברחוב ליד, עניין של כמה דקות ושווה ערך קלורי למילימטר כריך שאכלתם. המלון נקרא כמובן על שם הלהיט הענק של אלוויס מ- ‭.1956‬ תנשמו את הרגע, שבו לשתות קפה. מתי בפעם האחרונה חמקתם לתוך שיר?

מלא או ריק? קברו של אלוויס פרסלי (צילום: רויטרס)

בסמוך לכניסה מחכה ההסעה חזרה למרכז ממפיס, אבל אל תחמיצו את העצירה בדרך: אולפני סאן, המקום שבו נקשרו שורשי הרוקנ'רול. ב‭12-‬ דולר תקבלו סיור עם הסבר מקיף של מדריכה במבטא דרומי, שמקפידה להתכתב עם סיינפלד ומבליטה מדי כמה דקות את העובדה ששיר הרוק הראשון בהיסטוריה‭,"Rocket 88",‬ הוקלט בסאן. אבל בועות אחרונות של ציניות מתפוגגות כשברקע עולה ההקלטה הראשונה בקריירה של אלוויס, ביצוע לשיר ‭."My Happiness"‬ ב‭18-‬ ביולי 1953 הגיע אלוויס לאולפנים של סאם פיליפס כדי להקדיש את השיר כמתנה לאמו. הוא הוציא כמה דולרים מהכיס וקיבל בתמורה כמה דקות אולפן. התוצאה: צמרמורת. קשה להאמין שאת הביצוע הזה הנפיק גרון לא בשל של ילד בן ‭.18‬ סאם פיליפס לא היה באותו יום באולפנים ואת אלוויס שמעה העוזרת שלו, מריאן קייסיקר.

רק כשנה לאחר מכן הם נזכרו שיש משהו בילד, והשאר כבר שייך לחלק על גרייסלנד. בסאן-סטודיוז עשו את צעדיהם הראשונים גם ג'וני קאש, רוי אורביסון וג'רי לי לואיס. תוכלו לאחוז שם בגיטרות שלהם ולעמוד מול אותו מיקרופון מגושם ששימש אותם. בשורה התחתונה, יש כאן 40 דקות עשירות במוזיקה שלא תוכלו לקבל בשום מקום אחר. ואם עדיין תרגישו שחסרים לכם עוד כמה פריטים לקולקציה, תוכלו לפנות למוזיאון הרוק או למפעל הגיטרות של גיבסון.

הוציא כמה דולרים כדי להקליט שיר לאמא. אלוויס פרסלי (צילום: איי פי)

חכו לערב של ממפיס. רחוב ביל הופך בסביבות 7 בערב למדרחוב של הופעות חינם ממנעד רחב של להקות וזמרים, כאלה שמחכים לפריצה הראשונה וגם כאלה שכבר מזמן אחריה. שבו במועדון "בי.בי.קינג" מול הבמה, תעצמו את העיניים ותזכרו שמוזיקה טובה חודרת בקלות לאוזן אבל קשה לה לעזוב את הזיכרון. החמישייה

להיטים שכל מעריץ צריך להכיר בעל-פה

‭Are You Lonesome Tonight?‬

הסלוגן הרומנטי ביותר בסביבה הוקלט עוד בשנות ה‭20-‬ של המאה הקודמת אבל מזוהה יותר מכל עם ההגשה המפלרטטת של אלוויס, כולל המונולוג הדרמטי שמבוסס על שייקספיר. דבש-דבש, אבל איזו איכות. הבס הכי צלול בהיסטוריה.

‭Jailhouse Rock

הגיטרות המקפיצות, הגבוהים המדויקים, הצעקה המוזיקלית הכי יפה אי פעם. שירה בתנועה, במיוחד של האגן. נכס צאן פלטינה בתולדות הרוק.

‭King Creole

הוכחה שאלוויס היה גם גיטריסט לא רע בכלל. המעבר האופייני, הדרמטי והרך בין הבס לאוקטבות הקשות, מעלה את השיר לליגות הגבוהות ביותר של אלוויס פרסלי.

‭Can't Help Falling in Love‬

הרבה מאוד מוזיקאים ניסו לשים את המיתרים שלהם על השיר הזה, אבל איש לא הנפיק את הריגוש. ‭.Darling so it כשאלוויס שר את זה, אתה באמת מאמין לו.

‭All Shook Up‬

השיר הקצר ביותר שמסביר טוב מכולם איזה סוג של פנומן היה אלוויס פרסלי. לא צריך יותר מדי לנתח, רק להקשיב (בלופ, כי זה נגמר מהר) ולהבין.