הרגשתי את מגדל הקלפים שלי קורס לחלוטין

היא פרשה את הקלפים במיומנות וענתה "הוא בחור טוב, טוב לך, ואני רואה אפילו ילד".

ואני, שלא מאמינה גדולה במיסטיקישוש הזה, חייכתי ואפילו התמוגגתי. זה תמיד כיף שמשהו אומר לרווקה שיהיה לה ילד.

ההיא של הקלפים ואני נפגשנו כעבור חצי שנה. לא ממש רציתי לשאול את הקלפים שאלות, כי ידעתי מה אשאל, ואני הרי לא באמת מאמינה. בעצם פחדתי מהבשורה של הקלפים, אבל נכנעתי ללחץ. נכנסתי לחדר התיישבתי. במגע מהוסס חציתי את החפיסה ולחשתי "האם מערכת היחסים שלי בריאה ונכונה לי?"

היא פרשה את הקלפים, ובקול קר ומיומן, כאילו מדובר במשחק קלפים ולא בחיים שלי, אמרה: "הוא בחור טוב, כלום לא הולך להשתנות, ואת כבר החלטת שאת הולכת הלאה".

היא דיברה ואני לא ממש שמעתי, אבל הרגשתי את מגדל הקלפים שלי קורס.

נסעתי משם וחשבתי, הרי אני לא מאמינה בקלפים, אבל בכל זאת אולי כוח מיסטי שולח לי מסר סמוי. ואני, שהשתיקה ממני והלאה, הרגשתי צורך לפתוח בפניו את הקלפים.

אז סיפרתי, והוא שתק. השיחה פתחה את הקלפים שלנו. שיחקנו קלפים על הרגש שלי. ובן זוגי לא יודע להפסיד במשחקים - הוא משחק תמיד כאילו זה משחק החיים שלו. הוא זורק נסיך ואני שמה אס, הוא זורק מלכה ואני שוב עם האס, ואיכשהו השתרבב לשיחה הג'וקר, ואיך שאני שונאת ג'וקר, כי הוא מתעתע.

הוא אמר שהוא לא בקשר הזה ב-100 אחוז, ושבזמן האחרון הדברים כבר לא אותו דבר. ואני הוצאתי לקרב את מלכת הקלפים שלי ושלפתי מאיפשהו קלף "עצור".

דיברתי איתו וניסיתי לשים את קלף מלכת הלב

יומיים אחר כך הקלפים שלי לא הפסיקו להתערבב, רצו לי תמונות, אירועים, ג'וקרים. דיברתי איתו וניסיתי לשים את קלף מלכת הלב, אבל הוא, שכבר היה יותר ממוקד, אמר לי שהוא עכשיו מערבב את הקלפים שלו והוא לא במשחק. כל הטקטיקות של ויתור תור ואפילו משחק מכור לא עזרו.

שאלתי אותו מה יקרה אם אפסיק לשחק לצמיתות, והוא ענה שהוא חשב על זה, ואולי עכשיו אני מפסידה במשחק - אבל לטווח הארוך זה ייתן לשנינו אסטרטגיות משחק חדשות, ביחד או לחוד.

הוא ביקש ממני זמן, הוא ביקש שאמשיך הלאה, הוא ביקש שיהיה לי טוב. ואני?

אני מרגישה עכשיו כמו בקזינו. המכונה זורקת לי קלפים, פעם קלף של דמעות ופעם קלף של זכרונות. ובזמן זריקת הקוביות אני מבקשת שהוא יעשה סדר בקלפים שלו וימשיך לשחק איתי.