"זה לא קרב הישרדות של טאלנטים"

לפני כחצי שנה הגיע לביתי סוכן הביטוח שלי לפגישה שנתית, בה רצה לעדכן אותי על השינוי שהמדינה עשתה במדיניות ביטוחי החיים.

הוא סיפר לי שהמדינה שינתה את החוק בו מקבלים את הכסף במכה אחת בגיל 65 וכתוצאה מכך שהיא לא רוצה שאנשים יישארו ללא חסכונות, היא שינתה את החוק להקצבת סכום מסוים אותו אמורים לקבל כל חודש. כשסגרתי את הדיל עם סוכן הביטוח זה לא מה שהובטח לי, אך מצד שני הבנתי את ההיגיון.

ציון. "אנו נכשלים בגלל שאנחנו חושבים לטווח קצר" (צילומים: אלדד רפאלי)

לנוכח ההתרחשויות בימים האחרונים בדבר סגירתו האפשרית של ערוץ 10, אני חש צורך עז לכתוב את הדברים הבאים. למען יובנו דבריי כראוי אני חייב לציין שמעולם לא נמנתי עם מקבלי השכר של ערוץ 10. יותר מכך, הסדרה "החברים של נאור" הן בעונתה הראשונה והן בעונתה השנייה לא הכניסה עבורי כסף לא כשחקן, לא כתסריטאי ולא כבמאי. ולמרות שתכננתי לעבוד בתנאים אלה רק בעונה הראשונה, לשם השגת מוניטין, נשאבתי בעונה השנייה שוב לוויתורים ולא הרווחתי מהסדרה.

אני מציין עובדה זו כדי לפתוח את אוזניהם של כל מי שחושבים שמאבק חשוב זה למען הישרדות הערוץ הוא מנת חלקם היחידה של טאלנטים שמרוויחים סכומי עתק בטלוויזיה. לא כך הם פני הדברים.

לא סטנדאפ, יצירה

כל חיי, כל מה שרציתי לעשות הוא קולנוע. כתיבת תסריטים ובימוי היו תמיד היעוד שלי, אך לצערי הצלחתי המוקדמת בתחום הסטנדאפ חיזקה את אלמנט הדעה הקדומה ואת חוסר יכולת הזכיינים לתת לי את המושכות כתסריטאי ובמאי של סדרות לטלוויזיה.

"החברים של נאור". "לא הרווחתי מהסדרה, גם לא בעונתה השנייה"

ערוץ 10 היה הראשון לשפוט אותי לפי היכולת לבצע דברים ללא כל רכיב של דעה קדומה, ועל כך אני מרגיש שאני חייב להם לא מעט. נכון, הדברים לא היו קלים וגם איתם עברתי דרך לא פשוטה, אך התמיכה והעידוד לא רק כלפיי אלא גם כלפי יוצרים אחרים שכתבו סדרות עבורם, תמיד עוררה אצלי הערכה והתפעלות.

אני גם מודע לכשלים הרבים ולטעויות שהם עשו בלא מעט תוכניות אותן ניסו להרים. אך ייאמר לזכותם שיותר מאחרים חשתי שהם מנסים להעז ולבדוק ולא רק ללכת על בטוח. אסור לשכוח שזהו ערוץ שעלה כמעט עשור אחרי ערוץ 2 שהפך לשומר המסך הקבוע של מדינת ישראל, הרגל שקשה מאוד לשבור.

על שני דברים עיקריים נשענת בעיני חברה: חינוך ותרבות. בשניהם, לצערי, אנו נכשלים כל הזמן רק בשל העובדה שאנחנו חושבים כל הזמן לטווח קצר. שום דבר לא באמת לטווח הארוך. לא בספורט, לא בפוליטיקה ולא בכלכלה.

אני לא מכיר הרבה משקיעים שהפסידו 1.3 מיליארד שקל ומוכנים להמשיך להשקיע כשהמדינה - במקום לחבקם ולעודדם מחבקת אותם במין חיבוק חזק חזק עד שהיא שומעת "קנאק" ואז היא עוזבת, תוך כדי ניפנוף חוזר ומאיים במילה "מכרז", מילה שנמצאת כחרב על צווארם.

סיכוי לרווח?

גם ערוץ 10 וגם ערוץ 2 לא יכולים להרשות לעצמם אי ודאות כזאת לגבי כספים אותם הם משקיעים בטלוויזיה. שיטת המכרזים ותשלומי הענק שמוזרמים לרשות השנייה היא שיטה שבסופו של דבר תחסל כל סיכוי לרווח אמיתי בטלוויזיה מסחרית בארץ.

"הכל דבש". לעשות הכל כדי להציל את היצירה (צילום: גל דרן)

בסופו של דבר כולם רק ירוויחו מהמעבר לרישיונות, אין שום הגבלה בשיטה זאת בכדי לדרוש מהערוצים השונים להמשיך ולקיים את מחויבויותיהם הן לדרמות והן ליצירה מקורית.

אין דבר שאני יותר נהנה ממנו מאשר לראות דרמות מקוריות מצליחות. "מסודרים", "פרשת השבוע", "הכל דבש", "אהבה זה כואב", "סרוגים" ורבות אחרות רק מוכיחות כמה כישרון גלום בכותבים ובבמאים שלנו. אני מבין ומזדהה עם מאבק היוצרים בערוצים שאינם מכבדים את ההתחיבויות האלה, אך כדי שנוכל להמשיך ולדמיין את הסדרות או הסרטים שתמיד רצינו לראות את עצמנו מגשימים, אנו חייבים לחשוב קדימה ליום הבא, ולחמש שנים שלאחריו.

אנו חייבים להבין שכדי שכולם ירוויחו מהדבר הזה שנקרא טלוויזיה מסחרית ישנם שינויים שבראש ובראשונה מי שיכול לבצעם זו רק המדינה. רק אז, כשנראה איזשהו אופק שמאפשר תעשייה חיה ונושמת, רק אז נוכל באמת לדרוש את מה שמגיע לנו ואז גם אדע בוודאות שתהיה יותר עבודה ליוצרים, במאים, תאורנים, מקליטים, מפיקים בפועל, עוזרי במאי ולכל מי שנמצא בתעשייה הכל כך חשובה הזאת.

מותר ללמוד מערוץ 2

אם המדינה שינתה נוהל שקשור לביטוחי חיים היא יכולה לעשות הערכת מצב מחודשת ולעזור לטלוויזיה מסחרית בישראל להמשיך ולספק עבודה שמעצבת חלק כל כך גדול בתרבות שלנו.

לוי וקיציס. "בערוץ 2 קיציס מספר ליונית מה יהיה ב'ארץ נהדרת'"

ודבר נוסף לי אל חבריי, עובדי ערוץ 10. בהפגנה בירושלים היינו, בפעם הראשונה, נבחרת אחת. נאבקנו ונלחמנו ביחד למען מטרה כל כך חשובה - המשך קיומו של הערוץ.

לצערי, היתה זו הפעם היחידה שכל המחלקות בערוץ שיתפו פעולה בצורה אמיתית ומושלמת.

אפילו ערוץ 2, שחזק מאיתנו בהרבה מרשה לעצמו לשדר מהדורת חדשות שבסיומה נפתח חלון שבו איל קיציס מספר ליונית לוי מה יהיה ב"ארץ נהדרת". חיבורים אלה ואחרים הם חלק בלתי נפרד מנבחרת שמנסה לאפשר זרימת צופים מושלמת בערב. הגיע הזמן שאחרי שמונה שנים גם אנחנו נלמד לעשות את זה. אחרי הכל אנחנו רוצים להאמין שאנשים לא סתם זרקו 1.3 מיליארד שקל.