אני הומו דתי. זה לא סותר
"סוגיית בעלי הנטייה ההומוסקסואלית היא מהסוגיות המורכבות ביהדות. אך עובדת היותנו דתיים הומוסקסואלים לא צריכה לגרום לנו לוותר על חיינו כמאמינים, ואין לנו כוונה לוותר על הזהות הדתית ועל הנטייה". הרב רון יוסף בעקבות מתקפת הירי
שמי רון יוסף ואני דתי, אורתודוקסי, הומוסקסואל ורב בישראל. שילוב מעניין לכל הדעות, אבל גם אפשרי.
יחד עם חברים טובים, הקמתי לפני כשנה וקצת את ארגון הו"ד. ארגון הו"ד הינו הארגון האורתודוקסי העצמאי הראשון לדתיים הומוסקסואלים, המחויב לתורת ישראל ולהלכה היהודית. מטרתנו היא הובלת שיח ציבורי, הלכתי וחברתי בקרב ציבור שומרי התורה ומצוות, מתן מענה הולם, אחראי ואיכותי, אוזן קשבת, תמיכה וייעוץ ראשוני לקשת הרחבה של הומוסקסואלים דתיים, הובלת מהלך להכלה וקבלה של הו"ד בחברה הדתית בעיקר על-ידי מסמך העקרונות ומסמך יעוץ רוחני למתבגר ובמיוחד קידום ועשייה למען חברה יהודית וישראלית מתוקנת, חינוך לסובלנות וקבלת האחר בסימן "ואהבת לרעך כמוך". אני, כמו שאר חבריי, מחויב לקב"ה, לתורה ולישראל.
במהלך החודשים האחרונים אני מקבל איומים על חיי, שכעת במיוחד לאחר הרצח הנתעב בתל-אביב, גרמו לי לכתוב מהרהורי לבי.
רציתי לדון בשאלת החינוך לאור שאלת התכלית. למה אנחנו כאן? האם אנו יודעים איך להתייחס לעולמות שונים כל כך? המטרה העליונה של כל אזרח בישראל היא לפעול למען העמדת דור של אנשים בעלי עוז מחד וענווה מאידך. בעלי לב רגיש ומח חושב שאוזניהם כרויות לצרכי הזולת ועיניהם – מלאות ברק של שמחה ודעת. רגישים - אך עומדים על דעתם. מנומסים – אך מקשים מתוך סקרנות של אמת.
מנקודת השקפת עולמי, החינוך לאמונה הוא היסוד עליו יש לבנות את המעשה החינוכי. אך מה שמעניין אותי הוא האיש שלפני, כאן ועכשיו על לבטיו וקשייו מאווייו ורצונותיו, יתרונותיו וחסרונותיו. לכך יש להוסיף את השאיפות התרבותיות, המחוברות לחברה והערבות לנעשה בה, את עומק ורוחב הדעת ועוד.
שכחנו את התכלית
השאלה הגדולה היא אם מכורח הנסיבות לא "שכחנו את התכלית". ייתכן שיש מכם החולקים על התכלית. אך תהיה אשר תהיה, דומני שרב המשותף על המפריד. בסופו של דבר דומני ש"ההיכל" הגדול שבנינו יחד- גרר בעקבותיו את שכחת התכלית. יש משבר בחינוך. יש משבר ערכי משמעותי ביחס לזהות האישית והקהילתית ועלינו לחשוב איך מתוך החושך נביא את האור.
סוגיית בעלי הנטייה ההומוסקסואלית היא מהסוגיות המורכבות בעולמם של החיים ובעולמה של היהדות. עובדת היותנו דתיים הומוסקסואלים לא צריכה לגרום לנו לוותר על חיינו כיהודים מאמינים, ואין לנו כוונה לבחור בזהותנו הדתית או בנטייתנו אחת על חשבון השנייה.
איש מאיתנו לא בחר בזהות הזו ואנו מנסים לעשות את המיטב במסגרת הבחירות הקיימות. אין בכוונתו כלל ועיקר לשנות חלילה את ההלכה, שהיא יסוד קיומנו. מטרתנו היא לדאוג שתינתן ההדרכה הנכונה לבעלי הנטייה בקרב הציבור הדתי והחרדי.
המציאות שגורמת לאנשים להישאר בארון לא משנה את הנטייה או הזהות, אך גורמת להרבה כאב וסבל מיותר. אנחנו בארגון הו"ד פועלים מכיוון שהגיע הזמן להפסיק את הכאב הזה ולנהל שיח רציני ואחראי, להכיר את האנשים מאחורי הסטיגמות והדעות הקדומות, לשמוע את דברינו ולמצוא פתרון חברתי והלכתי.
בתחנת הרכבת ישנה מפה גדולה על הקיר, עם חץ שמציין "אתה נמצא פה". אדם שיודע היכן הוא נמצא עם האמת הפנימית שלו, יכול להחליט לאן עליו לנסוע, לאן צריך לפנות ואז הוא מסוגל לכוון את דרכו.
אני גדלתי וחונכתי על מורכבות דתית, שבה יש זכויות גם לאחר ולשונה, שבה ההבדלים נפתרים בדיבור ישיר וכן. לתפיסתי בחברה אדם חייב לקום כל בוקר בידיעה שיש לו את היכולת, יש לו את הרצון וברגעים מסוימים יש לו את החובה להשפיע.
שבענו משנאת החינם ומהשיח השלילי, שבענו מרטוריקה ומקלישאות ולכן כל אחד ואחת מאיתנו, פועל בדרכו, להביא לשינוי חיובי בעם ישראל כלפי להט"בים, על ידי חשיפת נבכי הנשמה שלנו, איש איש במצבו.
היה פעם מורה הומניסטי גדול, רבי עקיבא שמו, שבחר בקול רם וצלול ב"ואהבת לרעך כמוך", כלל גדול בתורה. הציווי המוסרי העליון ואידיאת הצדק ביהדות מחייבת את ההכרה המוסרית שהיא ראיית האדם, שכל אדם, נברא בצלם. מהות התורה היא התביעה החברתית–מוסרית לצמצום האגואיזם על ידי ראיית עצמך מנקודת המבט של החברה.
לא ניתנו מצוות אלא לצרוף בהן את הבריות. והמילה "לצרוף" תרתי משמע: לנקות מסיגי האגואיזם ולאשר לאנשים להצטרף יחדיו. גם אם אין כרגע פתרון הלכתי-חברתי שלם לנושא ההומוסקסואליות, יש פתרון הלכתי-דתי
להומופוביה ושנאת חינם. דחייתו ופסילתו של האדם ותיוגו מראש כסוטה על רקע נטייתו הינה חטא שבין אדם לחברו. על עבירות שבין אדם למקום יום כיפור מכפר, אך על הומופוביה ושנאת חינם – לא.
שנאת חינם היא שנאה מיותרת, אטומה, שחצנית. היא השחרת פני האחר במקום לנהל דו-שיח מורכב ואינטליגנטי. שנאת חינם מובילה לחורבן, לחוסר יכולת לשלב ידיים עבור מטרה משותפת. שנאת חינם היא הרוע הפנימי המחלחל, היא הבוז השקט והארסי, היא ממלכת הדעה הקדומה ושלטון הסטריאוטיפ.
שנאת חינם צריכה להמיר את מקומה ל"הקשבת חינם" ול"דיבור חינם", שכן רק אלו מאפשרים את יצירתה וחשיפתה של אמת משותפת, פוריה ומקדמת. רק אלה יתקנו את החורבן ויביאו גאולה לעם ישראל.
אני מתפלל ומקווה כי מהפשע הנתעב הזה נצליח כולנו ללכת צעד אחד קדימה כדי לצעוד בשביל חיי אמת, מתוך אחריות ושיקול דעת, מתוך הבנה, סובלנות ושוויון.
על כולנו לצעוד בדרך של אמת. דרך של מעשים, מתוך רגישות לתקופה ולשינויים שצריך לחולל בה. דרך לחיים של שלום בתוכנו, מתוך הכלל של "ואהבת לרעך כמוך".
לפנייה לכתב/ת 
