מדענים ישראלים הראו שניתן לזייף ראיות DNA

קבוצת מדענים מחברה ישראלית שבסיסה בתל אביב הצליחו להדגים כי ניתן לזייף ראיות דנ"א, בניסוי שעשוי לערער על אמינות הבדיקה שנחשבת לאמינה ביותר בתחום הזיהוי הפלילי.

המדענים הצליחו ליצור דגימות של דם ורוק, שהכילו דנ"א של אדם שאינו מי שתרם לדגימה. בנוסף, הם הראו כי אם היתה להם גישה לדגימת דנ"א ממאגר, הם היו מסוגלים להרכיב דגימת דנ"א זהה לזו מהמאגר, מבלי להשתמש ברקמות.

ד"ר דן פרומקין, מייסד חברת "נוקליקס", שמאמרו התפרסם בכתב-העת "מדע משפטי בינלאומי: גנטיקה", אמר לעיתון "ניו יורק טיימס" כי תוצאות הניסוי שלו מוכיחות כי למעשה, "ניתן להנדס זירת פשע, וכל סטודנט לתואר ראשון בביולוגיה יכול לעשות זאת". אך שתילת ראיות דנ"א מזויפות בזירות רצח היא רק אחת ההשלכות. המשמעות המידית של הידע הזה הוא חדירה פוטנציאלית לפרטיות.

בטכניקות דומות, ניתן למשל לזקק דגימת דנ"א של אדם מכוס משקה או בדל סיגריה, ולהפוך אותה לדגימת רוק - אותה ניתן להעביר לחברה המבצעת בדיקות גנטיות. גייל ה. ג'אוויט, מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב, אמרה שיתכן שיבוא יום שסלבריטאים יהיו נתונים למעין "פפראצי גנטי".

באגודה לזכויות האזרח בארצות הביעו ם-כן דאגה מהממצאים. "הרבה יותר קל להשתיל דנ"א בזירת פשע, מאשר טביעות אצבעות", אמרה טניה סימונצ'לי, יועצת מדעית לאגודה. "אנו יוצרים מערכת משפטית שנסמכת יותר ויותר על טכנולוגיה".

אחת השיטות אותה פיתחו המדענים כוללת הפרדה של תאי הדם האדומים, שאינם מכילים דנ"א, מתאי הדם הלבנים, והחדרת "דנ"א מוגבר" שנלקח משערה של אדם אחר לתאי הדם האדומים. השיטה הנוספת כללה שימוש בחתך דנ"א ממאגרים של רשויות החוק וערבוב בין פיסות קטנות של חומר גנטי ליצירת דנ"א שיתאים לפרופילים שונים.