שפעת: רוב הרופאים והאחיות מסרבים להתחסן

מדי שנה, בעונה זו של השנה, ממליץ משרד הבריאות לאנשי מערכת הבריאות להתחסן מפני שפעת, כדי להגן על עצמם ועל החולים שבטיפולם. המלצה זו מקבלת השנה תוקף רב מהרגיל בצל מגפת שפעת החזירים, והמלצתו של ארגון הבריאות העולמי לתת עדיפות לחיסון עובדי מערכות הבריאות ברחבי העולם, לכשיהיה חיסון כנגד המחלה.

אלא מבדיקה שערך מגזין מנטה, עולה כי רק כ־%20־30% מעובדי מערכת הבריאות מתחסנים כנגד שפעת. בבדיקה שערכנו, למשל, באחד מבתי החולים בצפון הארץ, נמצא כי רק 300 עובדים מקרב 1,400 חוסנו כנגד המחלה בחורף הקודם, ומנהלי בתי חולים ורופאים בכירים מעריכים כי מספרים אלו יחזרו גם השנה.

פרופ’ יהודה כרמלי, מנהל יחידת הזיהומים במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) ומבכירי הרופאים בתחום זה בישראל, מתריע כי "החשיבות של חיסון עובדי הבריאות עצומה ומשמעותה הצלת חיי אדם". לדבריו, שיעור ההתחסנות בשנים האחרונות נמוך גם במחלקות שנחשבות מועדות יותר, כגון המחלקות האונקולוגיות, מחלקות טיפול נמרץ והמחלקות הפנימיות.

לחיסון הצוותים הרפואיים והסיעודיים כמה מטרות חשובות ביותר: מניעת הידבקות של חולים; הגנה על הצוותים ועל בני משפחותיהם מפני הידבקות; מתן דוגמה אישית למטופלים ולציבור; וכמובן, מערכת הבריאות של ישראל בחורף 2009 תזדקק לכל עובדיה בריאים ומתפקדים כדי להתמודד עם העומס הצפוי במרפאות ובבתי החולים.

לחייב או לא לחייב

החשיבות הקריטית של התחסנות הצוותים הרפואיים לחיי החולים בוססה בשורה של מאמרים ומחקרים. אך ההתנגדות לחיסון בקרב צוותים רפואיים קיימת לא רק בישראל כי אם גם באנגליה, אירלנד, צרפת וגרמניה. האם הצוותים הרפואיים

 יודעים על החיסון משהו שאנחנו אולי לא יודעים?

לדברי פרופ’ כרמלי, מדובר בחשש פסיכולוגי בלבד. "עצוב לראות איך אנשי רפואה פועלים מתוך פחדים קמאיים ולא רציונליים", הוא אומר.

פרופ’ כרמלי סבור שמשרד הבריאות צריך לכפות על עובדי מערכת הבריאות להתחסן. לדבריו, בתי חולים ספורים בארצות הברית כבר חייבו עובדים להתחסן, ואלה שסירבו חויבו לחבוש מסכות בחודשים המסוכנים. התוצאה הייתה שיעורי התחסנות גבוהים מאוד. האומנם זה הפתרון? ד”ר איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, אומר כי המשרד ימשיך גם השנה להמליץ בלי לחייב, מתוך גישה שאין לכפות על איש להתחסן - בין אם הוא עובד ציבור ובין אם הוא הציבור עצמו.

פרופ' אבינועם רכס, יו"ר הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית: "החיסון של הרופאים שנחשפים למחלה (כמו במחלקות ילדים ובחדרי מיון) צריך להיעשות מתוך הבנה והכרה בחשיבות העניין, אבל ברור שצריך להגביר את ההסברה".

ד”ר רן בליצר, מנהל המחלקה לתכנון מדיניות בריאות בשירותי בריאות כללית ויועץ למשרד הבריאות: "אנשי הצוותים הרפואיים צריכים להתחסן כדי להגן על עצמם וכמובן על בני משפחותיהם, ולהגן על מטופליהם. יש בזה מעשה של אלטרואיזם, מכיוון שברוב המקרים הם אינם שייכים לקבוצות הסיכון להן מומלץ להתחסן. עם זאת, אני מצפה שיבחרו להתחסן בגלל הנטייה הטבעית של העוסקים במקצוע הרפואה לעשות הכל כדי להגן על הבריאות של מטופליהם".

איך להימנע מזיהומים במחלקות מידבקות בבתי חולים

מסיקור כמה מקרי רשלנות רפואית, שנבעו מזיהומים בבתי חולים, אני ממליץ לכם:

• כדאי שתשבו ליד יקירכם במשך 24 שעות ביממה (תעשו משמרות).
  

• בדקו כל הזמן שהצוות הרפואי מקפיד לרחוץ ידיים לפני כל מגע עם יקירכם. אנשי הצוות הרפואי אמורים לעשות זאת, אבל פעמים רבות הם אינם מקפידים על כך.
  

• אל תפחדו להעיר (בנימוס) לאיש צוות שאינו מקפיד על כללי ההיגיינה. ייתכן שתיתקלו בתגובה לא נעימה, אבל במחלקה ייזהרו במיוחד בטיפול ביקירכם. אם ההערה לא עוזרת, אל תהססו לפנות לממונה על איש הצוות (אחות אחראית במחלקה, מנהל/ת המחלקה וכו’).
  

• בתחילת האשפוז, שאלו את הרופא הבכיר במחלקה אם יש בבית החולים התפרצות של מחלה מידבקת או זיהום. זה לא מידע שיספקו לכם בהתנדבות, אבל במקרה של התפרצות, שווה לשקול עם הרופא דחייה של הניתוח כדי למנוע הסתבכות.
  

• הופיע חום לאחר הניתוח? זה יכול להעיד על זיהום או על מחלה. נתקלתי במקרים שבהם הצוות הרפואי איחר באבחון הבעיה, בין היתר בגלל קושי להודות בסיבוך שנגרם בעטיו של האשפוז (תופעה שידועה בספרות המקצועית). מותר לכם, ואף מומלץ, להאיץ בצוות להזמין מומחה לזיהומים ולמחלות מידבקות. זכותכם גם להזמין בתשלום חוות דעת שנייה של מומחה לזיהומים מבית חולים אחר. מניסיון, עצם ההכרזה על רצונכם לעשות זאת תאיץ מאוד את הטיפול ביקירכם.
  

קופת חולים כללית מתפלפלת

ש’, תושבת אילת בת 61, אושפזה במרכז הרפואי יוספטל בשל מחלה קשה שמתבטאת בהרס של השריר. לאחר כחודש המליצו רופאיה להעבירה לבית החולים השיקומי לוינשטיין ברעננה. אמבולנס של מגן דוד אדום מיוספטל ללוינשטיין עולה 3,000 שקל, אבל קופת החולים של ש’, שירותי בריאות כללית, סירבה לממן לה את ההסעה. בקופות החולים מכבי שירותי בריאות, לאומית ומאוחדת, לעומת זאת, מעניקים שירות זה למבוטחים.

ומה היו ההסברים, או אם תרצו התירוצים, של קופת החולים? בתגובה לפנייתי מסרה הקופה כי היא פועלת על פי עמדת משרד הבריאות, לפיה ההעברה מבית חולים כללי לבית חולים שיקומי חלה על המבוטח. בקופה ציינו עוד כי ההוראות מתייחסות למצבים שבהם בית החולים יוזם העברה בשל מצב רפואי דחוף, ואז בית החולים היוזם הוא שצריך לממן את ההעברה.

שמוליק בן יעקב, סגן יו”ר האגודה לזכויות החולה, אשר העביר לידיעתנו את המקרה, כועס על פרשנות זו ואומר: ”לעתים במסגרת מתן שירות לחולים נוטות קופות החולים שלא לחשוב על טובת החולה, אלא על חיסכון בתקציב, תוך שימוש בסעיפים שונים ומשונים”.

ממשרד הבריאות נמסר לנו כי ”בימים אלה מגבשים במשרד חוזר שיסדיר באופן ברור את חובות קופות החולים ביחס

 להסעת חולים. בין היתר, ייקבע לראשונה הסדר שיחייב את קופת החולים לשאת בתשלום חלקה במימון הסעה לבית החולים, בלא לחייב את המבוטח לשלם מכיסו ולהתחשבן עמה בדיעבד”.

אני מבטיח לכם להתמיד ולעקוב אם קופת החולים הגדולה בישראל תתמיד בסירובה לממן את ההסעות ומתי משרד הבריאות יפרסם סוף־סוף את ההנחיות החדשות שהוא מתכנן כבר שנתיים.

מחמאה אחת למדור

והפעם: למכון האנדוקרינולוגיה והסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים (בילינסון), בראשותו של פרופ' משה פיליפ, שהיה הראשון להציע ייעוץ רפואי טלפוני 24 שעות ביממה להורים לילדים חולי סוכרת.

חולים שאיזון הסוכרים בדמם מופר סובלים מתופעות גופניות קשות כמו כאבי בטן, טשטוש ובלבול, עד כדי מצוקה קשה שעלולה להוביל לסכנת חיים. לכן יש חשיבות גדולה לייעוץ רפואי מקצועי ומהיר בכל שעות היום והלילה. הייעוץ שניתן במרכז שניידר יכול להקל מאוד על החולים, לחסוך ביקורים מיותרים בחדר מיון ואולי אף להציל חיים. מדי לילה מתקבלות אצל הרופא הכונן 5־10 פניות מהורים לילדים חולי סוכרת, ובקשות ייעוץ מבתי חולים אחרים. בעקבות מרכז שניידר הופעל שירות דומה גם במרפאת הסוכרת בבית החולים דנה לילדים (איכילוב).