נגד ההשפלה או נגד המצווה?

כחודש אחרי רצח רבין, התפרסמה באחד העיתונים ידיעה קטנה: "לפי אומדן עדכני, בהלווייתו של יצחק רבין השתתפו כמה רבבות (ולא מיליון כפי שפורסם)". אז הגזימו ב-5,000%; קורה. הנה, אמנון לוי מציע לבטל את מעמד החליצה, כדי "למנוע גורל מר מאלפי נשים צעירות". מסתבר שגם לוי הגזים מעט: למעשה אין מדובר ממש באלפי נשים, אלא ב-15-20. אפילו הטוענת הרבנית, רבקה לוביץ', שותפתו של לוי לקמפיין נגד החליצה, מודה שרק קומץ נשים עוברות חליצה בכל שנה.

כאשר איש נשוי נפטר בלי ילדים, אחיו ואלמנתו צריכים להשתתף במעמד של חליצה. לוי ולוביץ טענו שנשים רבות נותרות עגונות בגלל עיכוב החליצה. מתוך עשרים הנשים שעוברות חליצה מדי שנה, כמה אכן נותרות עגונות? יצרתי קשר עם אב בית דין ותיק בעיר גדולה. הוא אמר שבשלושים שנותיו כדיין, מעולם לא ראה חליצה שהתעכבה יותר מחצי שנה.

כאשר לוביץ' ניסתה להדגים את הטרגדיות שגורמת החליצה,

היא ציינה מקרה שבו אחיו של הבעל המנוח היה קטוע רגליים, ולכן לא יכול היה לחלוץ. אך גם היא הודתה שאפילו למקרה הזה נמצא פתרון הלכתי יצירתי, כך שהאישה לא נותרה עגונה. ומה אם אחיו היחיד של הבעל הוא ילד קטן, שאינו יכול לחלוץ עד שיתבגר? גם אלו מקרים נדירים מאוד. הרי מדובר באדם נשוי שנפטר; נדיר מאוד שיהיה לו רק אח אחד, ואח זה יהיה פעוט. אבל למה לדבר באוויר? הראו לנו מקרה אחד של אישה אמיתית שבאמת חיכתה עשר שנים לחליצה.

אמנון לוי מתאר את החליצה כטקס משפיל. קשה לי לכלוא את דמעותיי לנוכח רגישותו של לוי לסבל האלמנות. חבל רק שהוא התעקש לשדר צילום של מעמד חליצה, למרות תחנוניה של האלמנה, שטענה שדווקא השידור הטלוויזיוני הוא שמשפיל אותה.

החליצה היא אכן מעמד רגיש. אם הדיינים אמפתיים ורגישים, המעמד מתבצע בעדינות הראויה. אם הם אינם כאלה, המעמד עלול לפגוע ברגשות קרוביו של הנפטר. למרבה הצער, יש גם דיינים כאלה. אנשים לא רגישים אפשר למצוא בכל מקום. גם בבית המשפט הישראלי אפשר למצוא שופטים שפוגעים ברגשותיהן של נפגעות אונס העולות על דוכן העדים. אלו וגם אלו הם מיעוט, ואינם מעידים על המערכת כולה. לוביץ' הציעה פתרון של ביטול הקידושין למפרע במקרה שנדרשת חליצה. אך הזרם המרכזי של ההלכה רואה בעיות קשות בנישואין על תנאי.

חכמי ההלכה עושים ככל שביכולתם לעזור לעגונות ולאלמנות, אך במסגרת ההלכה המקובלת בידינו.

למעשה, הצורך בחליצה אינו מעורר בעיה מעשית של עגינות. הבעיה היחידה של המערערים היא הטקס עצמו, שנתפש בעיניהם כלא ראוי. הטענה אינה נגד סבל הנשים, אלא נגד עצם ההלכה שקובעת תורת ישראל, שלדעת אחדים אינה הולמת את השקפת העולם העכשווית.

אני אינני מבין מדוע יש צורך בחליצה, כשם שאינני מבין מדוע אסור לאכול חזיר. מי שמאמין שלתורה מקור שמימי - מקיים אותה גם בלי להבין; חוכמת הקב"ה עולה על חוכמתנו. ובכל אופן, כדאי להיות ישרים: לא להציג מאבק נגד מצווה מן התורה כמאבק למען זכויות הנשים.