בלוויל: הכירו את שכונת הולדתה של אדית פיאף
אתרי התיירות שמציעה בירת צרפת, כמו שדרות האליזה ודומיה, כבר מוכרים לכל נופש. שכונת בלוויל, שבה נולדה גדולת זמרות השאנסונים הצרפתית, היא אחד המקומות הפחות מוכרים בפריס, אך ללא ספק מהמרתקים והקסומים שבהם
תיירים המחפשים את הקסם הנוסטלגי של פריס הישנה, חייבים לבקר בשכונת בלוויל (Belleville), שכיית חמדה נחבאת בעיר האורות, ומקום הולדתה של הזמרת המפורסמת, אדית פיאף.
בלוויל, הנמצאת ברובע ה-20, בין הרחובות בלוויל ומנילמונט (Belleville - Menilmontant), מרחק חמש תחנות בלבד מבית העירייה, הצליחה לשמור על אופיהּ הפשוט, אך ניתן למצוא בה שפע של תיאטראות, אולמות קונצרטים, מסעדות ופאבים - שבחלקם הופיעה פיאף. האווירה בבלוויל תוססת ומזכירה את האיסט וילג' של ניו יורק.
ההיצע התיירותי של בלוויל נרחב, ולמרבה השמחה רחובותיה - הטובלים בנוף הפנורמי המרהיב של פריס - חופשיים כמעט לחלוטין מרוכלים למיניהם.
למרות זאת, מעטים התיירים המרחיקים מעבר לבית הקברות המפורסם פר לאשז (Pere Lachaise), מקום מנוחתם של גיבורי תרבות כג'ים מוריסון, אוסקר ווילד ופיאף.
פר לאשז. מקום קבורתם של פיאף וגדולים אחרים (צילום: Index Open)
לאחר מותה של פיאף, ועם עלייתו לאקרנים של הסרט Golden Helmet (במקור Casque d'Or), שתיאר את מלחמת הכנופיות באזור ב-1952, זכתה השכונה לתדמית מפוקפקת. למרות זאת, אחת מזירות הקרב הקשות יותר המתוארות בסרט, נהפכה למקום מושבו של ה-Mama Shelter, מלון יוקרתי בן 172 חדרים בעיצובו של פיליפ סטארק.
קסם של ימי הביניים
שטחה של בלוויל סופח לפריס ב-1860 על ידי אדריכל העיר דאז, ז'ורז'-אז'ן אוסמן. אוסמן, שבסך הכל רצה להרגיע מרד מקומי, לא שינה כמעט דבר מאופיים של רחובות הכפר השלו, וכך עדיין ניתן למצוא בשכונה שבילים פתלתלים, המובילים למקומות הטובלים בקסם ימי הביניים.
האגדה מספרת שאדית ג'ובנה גאסיון, לימים פיאף, נולדה בליל חורף קר על מדרגות בית מספר 72 ברחוב. תעודת הלידה של פיאף, המוצגת במוזיאון הקרוי על שמה, מעידה על מציאות אקזוטית פחות, וטוענת כי היא באה לעולם בבית החולים טנון בפריס.
המוזיאון הצנוע נמצא בדירת שני חדרים שהייתה שייכת לאחד ממעריציה של הזמרת, שגם חיבר כמה ביוגרפיות על חייה. המוזיאון מציג מגוון מזכרות: תמונות, מכתבים, בגדים ותקליטי זהב ופלטינה שבהם זכתה.
בבית מספר 46 ברחוב שוכנת מסעדה סינית עצומת מימדים, ה- Nouveau Palais de Belleville. לוח המוצב בכניסה מזכיר לבאים, שבעבר היה זה מיקומו של תיאטרון בלוויל, שבו נהגה פיאף להופיע. את מקומה של אגדת השאנסונים בתפריט, אגב, תפסו רגלי צפרדעים ברוטב ג'ינג'ר.
בתחילת הרחוב תמצאו את ה- Aux Folies. בית הקפה הקטן הוא מקום מושלם לאתנחתא של אחר הצהריים, ולא קשה לדמיין את קולהּ המיוחד של פיאף מהדהד במקום.
המשיכו ל- rue du Faubourg du Temple 105 ותגיעו ל- La Java, מקום נוסף שבו נהגה פיאף להופיע. כיום הבר מציע מגוון מכובד של הופעות רוק ופופ, באדיבות הלהקות המקומיות.
ערב-רב של תרבויות
לא רחוק מקברה של פיאף בפר לאשז נמצאת כיכר פיאף, ובמרכזה פסל המתאר את ימיה המוקדמים כזמרת רחוב. מעריציה, בין אם מקומיים ובין אם זרים, נוהגים לפקוד את הבר הנושא את שמה, אף הוא בכיכר.
ב-200 השנים האחרונות נהפכה בלוויל לביתם של כ-70 אלף תושבים, וערב-רב של תרבויות: בתחילת המאה ה-20 היה זה גל הגירה מארמניה; בשנות ה-30 הגיעו לאזור מהגרים מגרמניה וספרד. ההגירה מאלג'יר ותוניסיה הגיעה לשיאה בשנות ה-60. שנות ה-80 התאפיינו בגלי מהגרים ממזרח אירופה ומאפריקה, ובשני העשורים האחרונים בלוויל נהפכה פופולארית בעבור מהגרים מאסיה, ובעיקר מסין.
Ca se visite, ארגון אזורי ללא מטרות רווח, מציע לתיירים סיורים מאורגנים המתנהלים בצרפתית ובאנגלית. קסמם של האזור ושל בלוויל בפרט מודגש על ידי מפגשים ססגוניים עם אמנים מקומיים.
לפנייה לכתב/ת 
