הפתרון לירי הרקטות? בא לצבא מכ"ם חדש

בתחילת 2010, יכריז צה"ל כי האמצעי היבשתי היקר ביותר העומד לרשותו - מבצעי וכשיר לפעולה. אין מדובר בנשק התקפי רב עצמה - הוא לא יורה טילים וגם לא פגזים, לא נוסע מהר, לא עושה הרבה רעש וגם לא מספק שכבת הגנה. אבל הוא בהחלט אמור לשפר - ובאופן משמעותי - את יכולת המגננה הישראלית מפני רקטות. זהו מכ"ם נייד חדש, פרי פיתוח שארך כשמונה שנים, הנקרא ר"ז - רב זרועי.

"המכ"ם יידע לזהות באופן מדויק ירי רקטות, לסמן את מקום יציאתן, להתריע לאזרחים ולחשב את מקום נפילתן באופן מדויק", סיפר ל-ynet, בראיון ראשון, ראש הפרויקט, סגן-אלוף משה קיפניס. "המערכות הקיימות מסוגלות לזהות רקטות בטווחים של 30 עד 50 ק"מ. עם המכ"ם החדש נדע לשלש יכולות אלה", הוסיף קצין תותחנים ראשי, תת-אלוף דוד סויסה.

"עזה אינה התרחיש היחיד שאנו מסתכלים עליו" (תצלום: דובר צה"ל)

האישור הסופי לכשירותה של המערכת התקבל בסוף חודש יולי השנה, בשדה ניסויים בנגב. בניסוי שנערך אז נורו מאות טילים ורקטות מסוגים שונים, כשמולם עומדים מכ"ם ר"ז, קרון פעולה ותחנת כוח קטנה. המטרה הייתה לזהות את כל נקודות היציאה של הרקטות ולהעריך היכן ייפלו. לדברי סא"ל קיפניס, המערכת עמדה בכל הציפיות: "זה היה ניסוי גדול שהסתיים בהצלחה".

המערכת כבר זכתה גם לטבילת אש מבצעית: כמה חודשים לפני הניסוי המוצלח, הוצב מדגים של המערכת בעוטף עזה, במהלך מבצע "עופרת יצוקה". גם בזמן אמת, היו התוצאות משביעות רצון.

מהפכה ביכולת האיכון

במחלקת אמצעי לחימה בזרוע היבשה בצה"ל הבינו כי מסתמן שיש בידיהם סיפור הצלחה. מה שהתחיל כעבודת מטה מטכ"לית בשנת 2002, עבר במרוצת הזמן לפיתוח בשיתוף עם המרכז לפיתוח אמצעי לחימה של משרד הביטחון (מפא"ת) ומפעל אלתא של התעשייה האווירית, ונמצא בימים אלה ביישורת האחרונה. בינתיים, שנים שחלפו, הלוך וגבר האיום בירי תלול-מסלול על העורף, שספג אלפי רקטות במלחמת לבנון השנייה ובמבצע "עופרת יצוקה".

לדברי סא"ל קיפניס, תחום האיכון בצה"ל סבל ממספר מגבלויות והיה צורך לשדרג אותו. מכ"ם ר"ז, מבחינה זו, מהווה מהפכה. עד כה נשען צה"ל על מערכת ה"שילם" הישנה ועל ה"נוריות", שיכולת הגילוי שלהן הייתה מוגבלת, והן התקשו לזהות רקטות שנורות מטווח העולה על 30 ק"מ.

בצבא מסבירים כי המערכת החדשה היא עולם אחר - שילוב של יכולות איכון מתקדמות, גילוי מדויק ואף יכולת לזהות ולסווג את החפץ העושה דרכו לכיוון ישראל, ולספק בתוך שניות מידע על סוג הרקטה. "המערכת מאתרת באמצעות אלומת חיפוש את מעוף הרקטה, מחשבת את מיקום היציאה ואת אזור הנפילה", מוסיף סא"ל קיפניס. לדבריו, "עזה אינה התרחיש היחיד שאנו מסתכלים עליו - יש תרחישים מורכבים הרבה יותר, ולשם אנו מכוונים".

השיפור המרכזי הנוסף של המערכת הוא היכולת לבצע "סגירת מעגל" - קרי, להעביר נתונים בזמן אמת למערכות אחרות, בין היתר בחיל האוויר - כדי שיוכלו לבצע תקיפה של אזור הירי.

"אנחנו נראה גם שיפורים בתחום ההתמודדות עם ירי מרגמות והקטנה ניכרת באזעקות שווא, למרות שלא ניתן להגיע למצב של אפס", מוסיף סא"ל קיפניס. "בשורה התחתונה, נראה שיעור גילוי גבוה יותר, וצמצום התרעות שווא".

את המערכת יפעילו חיילי מערך האיכון של חיל התותחנים. כל מערכת מופעלת על ידי צוות של כ-20 חיילים, ועליהם מוטלת גם האחריות להגן על המערכת עצמה, אם תותקף. מעבר ליכולות האיכון של רקטות אויב, ביכולתה לסייע גם בכיוון ירי ארטילרי של צה"ל, על מנת לצמצם פגיעה ביעדים שלא הוגדרו מראש.

צה"ל צפוי להצטייד בכמה מערכות של המכ"ם החדש, ולפרוס אותן בגזרות השונות על פי הצורך המבצעי. המערכת ניידת ויכולה לנוע מגזרה לגזרה ולהתפרס תוך שעות ספורות.