מערכת סולארית ביתית - שאלות ותשובות:

מערכות סולאריות לייצור חשמל מנצלות את אור או חום השמש לייצור חשמל.. בשנתיים האחרונות החלו לפעול בישראל עשרות חברות העוסקות בהתקנה של מערכות סולאריות בטכנולוגיה פוטו-וולטאית: טכנולוגיה שהופכת את אור השמש לחשמל. המערכת בנויה מלוחות סיליקון, זכוכית ורכיבים נוספים, והחשמל שמופק ממנה מועבר למערכת חשמלית ומשם לרשת החשמל.

המערכת הכי קטנה לייצור חשמל מהשמש היא בהספק של 4 קילו-ואט, ועלותה 110-80 אלף שקל. מערכת כזו מתאימה לשימוש פרטי, ודורשת רק 32 מ"ר. גודל המתקן המקסימלי לאנשים פרטיים עומד על 15 קילו-ואט (בעלות של כ-350 אלף שקל) ולעסקים עד 50 קילו-ואט (כמיליון שקל). קיים פטור ממס למערכות של עד 4 קילו-ואט עד להכנסה של 18 אלף שקל לשנה.

צריך לדאוג לאישורים מהעירייה (מהוועדה לתכנון מקומי). לאחר שחברת ההתקנה סיימה את התקנת המערכת יש להודיע לחברת החשמל, כדי שתחבר אתכם לרשת. טכנאי של חברת החשמל יגיע לביתכם ויחליף את מונה החשמל הקיים באחד מפוצל – מונה ייצור ומונה צריכה. עלות החלפת המונה מסתכמת בכאלף שקל. בנוסף, חברת החשמל גובה כעשרה שקלים בחודש על קריאת המונה.

יש בעיה להתקין מערכות כאלה בבתים משותפים, הן בגלל המחסור במקום על הגגות והן בגלל שחשבון החשמל צריך להיות רשום על שמו של אדם ספציפי או מי שמוגדר כיישות משפטית. עם זאת, ועדי בתים יכולים לקדם מערכת שתשרת את הבניין כולו, "תספק" חשמל למערכות המשותפות (תאורה, משאבות) ותזרים מזומנים בטווח הארוך לקופה המשותפת.

כמה כסף שווה החשמל שאני מייצר?

כבר לפני כשנתיים אישרה רשות החשמל לסבסד ייצור חשמל מפאנלים סולאריים פוטו-ולטאיים. חברת החשמל קונה את החשמל במחיר של 2 שקלים לקילו-ואט, בעוד שהתעריף שהיא גובה לכל קילו-ואט עומד על 50 אגורות בלבד. ההתחשבנות מול חברת החשמל נעשית על בסיס כספי, ולא על בסיס ההספק. כלומר: אם ייצרת 50 קילו-ואט וצרכת 50 קילו-ואט, תקבל מחברת החשמל בסוף החודש 75 שקל. התעריף יתקבל במשך 20 שנה, והוא צמוד למדד.

אגב, הסיבה לגידול בביקושים כעת היא השינוי בהסדרי המימון באופן שיאפשר שיעבוד ישיר של תזרים המזומנים מחברת החשמל לבנק.

יש מערכת מדידה נפרדת לצריכה (המונה הרגיל שבכניסה לבית) ומונה מיוחד שמודד כמה חשמל ייצר הפאנל והועבר לרשת של חברת החשמל. חברת החשמל עושה את הקיזוז ללקוחות פרטיים ישירות בחשבון.

כמה מערכות הותקנו עד היום וכמה חברות פעילות בתחום?

לפי נתוני חברת החשמל ורשות החשמל, עד היום הותקנו כ-300 מערכות בהיקף של כ-3 מגה וואט חשמל. ההערכה היא שלפחות 75 אחוז מהמערכות הותקנו על גגות מסחריים (רפתות, לולים, מפעלים) ושטחים במושבים וקיבוצים שהוסבו מחקלאות. בישראל כ-20 עד 30 חברות שפעילות בתחום.

האם יש למערכת אורך חיים מוגבל?

המערכת מאבדת אט-אט מהאפקטיביות שלה, בעיקר בגלל ירידת האפקטיביות של הסיליקון שמייצר חשמל. היצרניות מספקות נתונים של ירידת תפוקה שעומדת על כ-0.3 עד 0.5 אחוז בשנה, ונותנות אחריות עד לירידה של 1 אחוז בשנה בתפוקה. אורך החיים עליו מדברות החברות הוא כ-25-20 שנים, אך הן יוכלו ודאי לספק חשמל גם לאחר מכן אם הרכיבים לא מתקלקלים.