הפרעת קשב או לקות למידה - איך מבדילים?

אמירות הוריות ומוריות כמו "אתה לא משתדל מספיק" או "לא עשית מה שהיית צריך" מקפיצות לד"ר נעמי וורמברנד, מרצה לפסיכולוגיה ולחינוך מיוחד ומאבחנת דידקטית, את הפיוזים. כמי שעוסקת כבר שנים רבות בתחום החינוך, קשה לה עם קורבנות שהופכים לאשמים, ולכן היא מבקשת מהורים וממורים להיות קשובים לסימנים היכולים להעיד על קיומה של בעיה, שהיא מעבר לתפקוד הרגיל: לא לכעוס על ילדים שלא מצליחים במשימות הלימודיות, להיות ערניים לסימנים מחשידים לבעיות אובייקטיביות, להבין שלא כל אי-הבנה של החומר הנלמד בכיתה היא תוצאה של דיסלקציה; ממש כמו שלא כל קושי בפתרון תרגיל בחשבון מקורו בדיסקלקוליה (קושי בלאמוד כמויות‭.(‬ במקרים רבים מדי, קובעת וורמברנד, יש בלבול בין לקויות למידה להפרעות קשב, ואבחון לקוי מוביל לטיפול לא מתאים, כמובן.

בתוצאות של הפרעות קשב, שלא קיבלו את ההתייחסות המתאימה, היא נתקלת יום-יום, כאשר היא פוגשת אנשים אינטליגנטים ש"הולכים לאיבוד" גם כבוגרים – בלימודים האקדמיים, במקום העבודה ובזוגיות. מרכז "מהו"ת" (מסע התעצמות ותובנה‭,(‬ אותו הקימה בסמינר הקיבוצים (ודומים לו הוקמו בשנים האחרונות גם בחטיבות ביניים ובתיכונים ברחבי הארץ‭,(‬ נועד להקנות להם כלים והרגלי למידה להתמודדות בחיים הבוגרים.

מאיזו לקות סובל הילד שלכם?

"לקות הלמידה היא ספציפית‭,"‬ מסבירה וורמברנד. "דיסלקציה היא קושי ביכולת לתרגם סמל לצליל; בדיסקלקוליה יש קושי בלאמוד כמויות. יכולות להיות לקויות בשפה, בהבנה התחבירית של משפט. אלה, למשל, יגרמו לכך שכאשר מורה קוראת טקסט בכיתה – אני לא אבין מה היא אומרת בגלל הקושי השפתי. לעומת זאת, עם הפרעת קשב הקושי הוא בסינון הגירויים הסביבתיים, ולכן כאשר המורה קוראת טקסט בכיתה המוח שלי הולך למקומות אחרים – לדפיקות פטיש בחדר השני, למשל, לרעב שאני מרגישה, לעיפרון שנפל מאחד השולחנות. אי-ההקשבה, שמקורה בהיעדר פילטרים שימקדו ויבחינו בין עיקר לתפל, היא שתוביל במצב כזה לאי-ההבנה, ובשום אופן לא חוסר אינטליגנציה. לקויות למידה יתבטאו למשל בכתב יד לא קריא, בטעויות בחשבון, בקשיי קריאה. אצל הסובלים מהפרעות קשב אין זכר לבעיות כאלה‭."‬

הילדים עם הפרעות הקשב, היא אומרת, הם לרוב ה"משתוללים‭/"‬ ה"מפריעים" בכיתה או אלה המכונים ה"אסטרונאוטים‭,"‬ המרחפים.

"כשהילדים שלכם הם הילדים האלה‭,"‬ היא מפצירה בהורים, "דעו שיש סיכוי שהם פשוט סובלים מהפרעת קשב. אל תכעסו עליהם, אל תאשימו אותם בעצלנות או בפינוק. גם לא כשהמחברות שלהם קרועות ומוזנחות או כשהם מתקשים להתארגן בבוקר. חייו של מי שסובל מהפרעת קשב לא מטופלת הם סיוט. לבקרה על המוח אין ביטוי ישיר, ואת הביטוי העקיף ניתן לראות בדברים אחרים ולהסבירם במונחים שלקוחים מהקשר בעייתי אחר. לכן כל-כך קל לפספס את הפרעות הקשב, וזה קריטי, כי עם טיפול נכון כמו פיתוח שיטות למידה, טכניקות הרגעה וגם טיפול תרופתי המייצר במוח מצב מאוזן ומווסת – הם חווים מהפך ויכולים להגיע להישגים מצוינים‭."‬

בהורים אשר תקועים בשלב ההאשמה והמיתוסים היא מפצירה: "תבינו שאתם לא יודעים ולמדו את הנושא. צאו מהסכימות, נסו להיכנס לעולמם המנטלי המיוחד של הילד שלכם, תמכו בו במקום לשפוט אותו ולומר לו כל הזמן רק 'צריך' ו'צריך‭.'‬ זכרו שהקושי הוא אמיתי, ושאפשר לעזור לו. הילדים האלה מתמודדים עם אי-הבנת הבעיה שלהם ועם אי-קבלתה, המובילות לכאב גדול בלב. הם חיים עם התחושה ש'אני דפוק‭.'‬ הקשיבו לילד באמת וגייסו אנשי מקצוע שיושיטו לו עזרה‭."‬

חיבור רגשי, היא מציינת, יעשה את ההבדל. ילד שחש שמבינים את בעייתו, שרוצים לעזור לו – מתפרק מההגנות שבנה, מוריד את המחסומים ויכול להיענות לטיפול. גם כשזה כרוך בתהליך לא פשוט של התאמת התרופות.

הסימנים המחשידים: הפרעת קשב 

• כשילד לא מתפקד כמו שההורה מצפה – מצד אחד הוא פיקח, מצד שני תוצרי הלמידה שלו לא מבטאים זאת.
  

• כשהילד לא מצליח להתארגן בזמן בבוקר, גם כשהוא מתעורר שעתיים לפני הזמן. כשברור שהתנהלותו אינה יעילה, למרות שהוא לא עושה "דווקא".
  

• כשבילקוט של הילד אין כלום או לחלופין כאשר כל הבית נמצא בילקוט, בבלגן גדול ולא לפי רלוונטיות הגיונית.
  

• כשהוא מקדיש המון שעות לשיעורי הבית (ברמה לא סבירה) או לחלופין כשהוא לא עושה אותם בכלל.
  

• כשהוא צריך שמישהו יישב לידו, באופן קבוע ושיטתי, כדי לעשות שיעורי בית. במקרים אלה ההורה מתפקד כעין "כדור קשב‭,"‬ "סדרן ריכוז‭,"‬ שכן כל בכי של האחות הקטנה, היזכרות במשהו שקרה בביה"ס וכו' – מסיחים את דעתו ומרחיקים אותו מהמיקוד.
  

• כשלילד יש בעיות שינה בנוסח "שעון הפוך" – קשה לו לקום בבוקר, קשה לו להירדם בלילה.
  

• כשתוצרי הלמידה שלו לא תואמים את ציפיותיו – הוא יוצא ממבחן בתחושה שידע את החומר וענה טוב לשאלות אבל מקבל ‭,60‬ למשל – והוא בעצם לא יודע להעריך את הידע שלו.
  

• כשהילד סובל בצורה קיצונית מתנודות במצב הרוח – שינויים שמתרחשים חמש-שש פעמים ביום, ולא ברור מתי ולמה זה קורה.
  

הסימנים המחשידים: לקות למידה

לקויות למידה הן, במהותן, קושי ברכישת מיומנויות למידה בסיסיות על רקע נוירולוגי. ילדים הסובלים מלקויות למידה עלולים להתקשות בקריאה, בכתיבה, בפתרון תרגילי חשבון ועוד. בין מאפייני התלמידים הללו:

• קשיים ברכישת הקריאה, הכתיבה, החשבון ושפות זרות. 
• קשיים בקריאת טקסטים ארוכים.
• קריאה איטית.
• קשיים בפענוח מילים ארוכות.
• קשיים בהבנת הנקרא.
• איטיות בכתיבה.
• שגיאות כתיב מרובות.
• ניסוח שגוי של משפטים.
• קשיים בהשוואה בין כמויות, בהבנת רצף מספרים ו/או פעולות חשבוניות.
• שגיאות בחישוב.
• קשיים בביצוע תרגלי חשבון במאונך.
• אוצר מילים דל.
• קשיים בהבעה בע"פ.
  

3 טיפים למורים:

• אם הילד מצייר בשיעור, קחו בחשבון שזה עוזר לו להתרכז ואפשרו לו לעשות כן.
• אם הילד נע בכיסאו – תנו לו לעמוד עשר דקות מתוך הבנה שהוא כבר אינו מסוגל לשבת.
• התחילו את השיעור בהצגת הנושא וכתיבת שמו על הלוח. זה יעזור למופרעי הקשב להישאר ממוקדים.