שגריר לשעבר בקווקז: רצח כמו שיטות של מאפיה

הטבח אתמול (שבת) בשישה בני משפחת אושרנקו מראשון לציון - בהם רויטל בת השלוש ונתנאל, בן 4 חודשים - היה מחזה מזעזע במיוחד וחסר תקדים עבור חוקרי המשטרה בישראל. אבל יש מי שאירוע שבו משפחה שלמה נשחטה ודירתה הוצתה מזכיר לו מקרים מהעבר. ברוך בן נריה, שגריר ישראל בגרוזיה (היום גאורגיה) ו ארמניה, מספר ל-ynet על שיטות פעולה דומות באזור הקווקז.

הטבח בראשון לציון - כותרות אחרונות ב-ynet:

• הלוויה: ארבעה ארונות גדולים ושניים קטנים
• החקירה: מחפשים קצה חוט בזבל
• שוטרים פרצו למעדניה של הסבתא
• איך איש מהשכנים לא שמע?
  

"זו שיטה של חיסול חשבונות. על פניו, יש שני תרחישים בסיסיים שיכלו להוביל לרצח כזה", אומר בן נריה, שגם עסק בעברו בחקירת פשעים. "אפשרות אחת היא שזה היה חיסול כנקמת דם. זו מסורת במדינות הקווקז ומרכז אסיה, חלק מקוד התנהגותי. הרקע במקרה כזה הוא 'פגיעה בכבוד המשפחה', עלבון, השפלה. גם כסף יכול להיות מעורב כאן יחד עם העניין המשפחתי".

שישה ארונות במסע הלוויה אחד (צילום: אבי מועלם)

האפשרות השנייה שהוא מעלה בדעתו היא חיסול חשבונות על רקע פלילי-כלכלי. "היו דברים מעולם, מקרים שבהם ארגון פשע מזמין רוצח שהולך ומחסל לא רק את בעל החוב אלא את כל סביבתו - בעיקר קרובים מדרגה ראשונה.

יש ברצח כזה סימבוליות גדולה, 'למען יראו וייראו' לדורות הבאים. רצח הילדים הוא כדי להראות עד כמה ארגון הפשע רציני, להראות שהוא קובע את החוקים, והסיבה לא חייבת להיות חוב כלכלי, יכול להיות גם התנהגות שלא מוצאת חן בעיני אותו ארגון".

המסר, מחדד מי שהיה השגריר בין 1996 ל-1999, הוא להפחיד ולהרתיע, "להטיל אימה על כל מי שלא פועל לפי הדרך שהארגון מכתיב. מי שלא יחזיר בעתיד חוב, יקרה לו לדוגמא מה שקרה למשפחה בראשון לציון. זה סוג של הרתעה שלילית. לא חשוב כרגע מי ביצע את הרצח, כל מי שיש לו עסקים עם אותו ארגון יבין שאיתם לא מתעסקים". לדבריו, אופן ביצע הרצח - באמצעות סכין ולא בירי, ואחר-כך הצתה - "גם בזה יש סמליות, לשרוף את כולם ולהראות עד כמה לא מרחמים".

על חורבות ברית המועצות

מי יכול לבצע פשעים כאלה? שמועות מדברות על "המאפיה הקווקזית", אבל לדברי בן נריה, זה מושג כללי מאוד. "מבחינת קרימינולוגיה קיים מושג כזה - שמתייחס לארץ המוצא של החברים בארגון. אבל בקווקז יש 50 עמים ולאומים. יש ארגוני פשע שקמו על חורבות ברית המועצות.

"בגרוזיה, למשל, היו אנשים שפעלו שם ועברו לפעילות בינלאומית. יש גם ארגוני פשע מאבחזיה שפעילים ברוסיה. יש ארגוני פשע מצ'צ'ניה. המאפיה הצ'צ'נית היתה חזקה בעבר, הם הגיעו עד לישראל והלבינו פה הון ונכסים".

באופן כללי, מדגיש בן נריה, כמי שהיה קרוב לטיפול בנושא, "עם גלי העלייה, לצערי הגיעו לישראל בתחילת שנות ה-90 גם חברים בארגוני פשע.

ראשי פשע בכירים ולא בכירים נעזרו גם בנישואים, חלקם פיקטיביים, ובמסמכים מזויפים אחרים, והתמקמו כאן. זו היתה תופעה חדשה ולמשטרה לקח זמן לפצח אותם. החוק נגד חברות בארגוני פשע נחקק רק לפני מספר שנים, ועד אז המשטרה נאבקה ללא כלים".

חלק מארגוני הפשיעה פעילים עד היום. "בעשור האחרון יש התמזגות של מאפיות שונות, הם הצליחו להפוך לאנשי עסקים והשיטות הישנות התחלפו. יש שיתופי פעולה של ארגוני פשע ישראלים עם ארגונים בחו"ל שמפעילים אותם. גרגורי לרנר, למשל, היה נציג של ארגון פשע מחו"ל, וכמה פעמים רצו לחסל אותו כאן".