את אומרת לי שאת אוהבת אותו, ואני בוער מבפנים
תמיד היתה לי פינה חמה בלב עבורך, אותה הפינה שקיוותה שיום אחד את ואני נהיה יחד, תמיד הרגשתי שכל מה שקורה כרגע הוא בעצם תהליך של משיכת זמן עד ליום שאת ואני נתאחד ונגשים את החלום שלי, להיות לצידך. וני מבין שאלמלא הוא - הייתי מספר לך עד כמה שאני רוצה להתעורר לצידך בכל בוקר. אבל אני שותק
אין לי מושג מה את מרגישה לאחר 15 שנים של היכרות, יש לך בן זוג ואתם אפילו מאורסים, אבל לפעמים, כשאנחנו לבד ואיש אינו חושד בכוונות שלי, אני מתנהג כמו הידיד המושלם ומסתכל לך לרגע בעיניים, מדמיין שאני מצליח לזהות בך מבט שאומר שאילו היינו רק את ואני בעולם שלא היה שופט את מעשינו היינו עכשיו יחד.
אני מעריך את בן זוגך. למדתי להכיר עד כמה נפלא הבן אדם שחי במחיצתך, עד כמה אכפת לו ממך ועד כמה שאתם מתאימים זה לזו, את ממלאת כל רגע במחשבותיו והוא ללא ספק סוגד לאדמה שלרגלייך. את אוהבת אותו בחזרה, אבל אני מתבונן בך מהצד בתור מי שמכיר אותך עוד מהימים שלא דמיינו כלל דברים שהיום אני מוצא עצמי חולם עליהם בהקיץ, ואני מבין שאלמלא הוא - הייתי חושף בפנייך את רגשותיי, מספר לך עד כמה שאני רוצה להתעורר לצידך בכל בוקר. אבל אני שותק, לא מרשה לעצמי להסגיר אפילו לרגע מה שמתחולל אצלי בראש בכל פעם שאת קופצת לביקור, מתקשרת, ואפילו ברגעים בהם את מחבקת אותי בגעגוע לאחר חודש מילואים שבו לא התראינו.
"אפילו לאחי אני לא מתגעגעת ככה", את נוהגת לצחוק ולהגיד, ואני לא יודע כלל כיצד להגיב, כיצד לספר לך שלמרות שבשנים האחרונות היו לי חברות, יצאתי עם בחורות, ועם חלקן אף תקופה ארוכה - תמיד היתה לי פינה חמה בלב עבורך, אותה הפינה שקיוותה שיום אחד את ואני נהיה יחד, תמיד הרגשתי שכל מה שקורה כרגע הוא בעצם תהליך של משיכת זמן עד ליום שאת ואני נתאחד ונגשים את החלום שלי, להיות לצידך.
את אומרת לי שאת אוהבת אותו, שאתם רוצים להקים משפחה ושאפילו בחרתם כבר שמות לילדיכם, ואני מחייך וצוחק, משתף איתך פעולה בשיחה. את אינך מסוגלת להרגיש את הנפש שלי בוערת מבפנים, כואבת על כל מה שהיא שומעת.
למדתי להכיר אותך כמו את כף ידי
אני מודה, כשרק הכרנו עוד היינו ילדים, ובעיקר העסקת את מחשבותיו של ילד בעל עודף הורמונים בן 15. אבל ככל שעבר הזמן וראיתי אותך במצבים הכי קשים שבהם יכולת להיות, וגם במצבים הכי שמחים שלך, למדתי להכיר אותך כמו את כף ידי.
שנים נדרשו לי עד שהסכמתי להודות שאותך אני רוצה. ניסיתי להכחיש זאת שוב ושוב, רציתי לחשוב שאנחנו באמת ידידים ושכלל לא אכפת לי ממך בכל מובן שאינו אפלטוני, שאת תהי הבחורה שממלאת תפקיד של חבר טוב שלי.
אבל לאט לאט מצאתי עצמי חולם עלייך, מבין שלעולם לא אכיר עוד בחורה באותו העומק שאני מכיר אותך. אני יכול לדמיין אותך בכל מצב ולדעת שבדיוק כך תגיבי, אני יודע מה תגידי על כל סיטואציה שאתאר לך וכיצד בדיוק תתנהגי, כיצד תרקדי ומה תרצי להזמין במסעדה. הייתי איתך במצבים בהם נמצאים רק עם ידיד קרוב. למשל, ישנו יחד באותה המיטה ואפילו לא חשבתי להושיט ידי ולהרגיש את גופך, גם כשהתקלחנו יחד כשלגופינו בגדי ים האמנתי שאנחנו רק ידידים. כולם האמינו בכך, והיו מי שהרימו על נס את הידידות הזאת, חברות אמיתית בן ילד לילדה, שעם השנים הפכו לגבר ואשה.
בכל פעם שאתם רבים את באה אלי
היום אני מסתכל עלייך כשאת רוקדת, מחייכת, ומדברת. אני מעריץ כל מילה שלך, כל דעה שלך, ומרגיש שכמו שאני מכיר אותך לעומק שאפילו בן זוגך אינו מכיר. לפעמים אני יכול להישבע שאני מדמיין בך את הניצוץ הזה שרוצה אותי גם כן. בכל פעם שאתם רבים את באה אלי, ואני מוצא עצמי מכין לך כוסות תה בזו אחר זו ואת שנינו מבשלים ארוחת לילה. בכל פעם שהוא נוסע למילואים אני ממלא את הזמן שמתפנה לך, וזה נראה לכולם כל כך טבעי שאנחנו יחד.
אבל אני משקר לך. בכל אותן הפעמים שיצאנו יחד לכבוד יום ההולדת והורדתי אותך בביתך, רציתי להפוך את החיבוק והנשיקה על הלחי למשהו הרבה יותר רחוק מכך, אבל לא העזתי מפאת הכבוד שאני רוחש לך ולאדם המדהים שלצידך. בכל פעם שנסענו רק את ואני לים וישבנו מול השקיעה בזמן שיחות הנפש שלנו, אותן שיחות הנפש שנראו כה מובנות לכולם, רציתי לאחוז בפנייך ולנשקך. בכל פעם שראיתיך רוקדת רעדו בי רגשות שעשיתי הכל כדי להתכחש אליהם.
אני מפחד להודות ברגשות שלי כלפייך, וכנראה שלעולם לא אודה. נראה שאת מאושרת איתו ושהכל הולך בינכם בדיוק כפי שאת רוצה. אני לא אהיה זה שיהרוס את זה. אני לא מוכן לראות את הפרצוף ההמום שלך כשאתוודה על רגשותי אלייך ולהיות המקור לקונפליקט שיווצר בינך לבין בן זוגך לאחר מכן. החברים המשותפים שלנו, ההיכרות בין המשפחות שלנו, האמהות והאבות, הכל ייהרס ביום בו אודה שאני מאוהב בך כבר שנים, שאת מושא חלומותיי.
אלמד לאהוב מישהי אחרת כפי שאהבתי בעבר
אני אמשיך בחיי ואצא עם בחורות אחרות שאינן את, אלמד לאהוב מישהי אחרת כפי שאהבתי בעבר, ואדע שיש חלומות שלעולם לא אגשים, שיש דברים שישארו בגדר פנטזיה, ואכאב על כך לנצח. אסכים להודות בכך רק כשיהיה לי מקור גירוי חיצוני כמו עכשיו, כשחזרנו מהטקס שאנחנו עושים כל שנה החל מהשנה העשירית להיכרותנו. הרעיון שלך היה שנצא פעם בשנה ונחגוג את הידידות האמיצה שלנו בשתייה ובריקודים, רק את ואני. והנה עכשיו אני כאן קצת שיכור, אני מודה, לאחר שליוויתי אותך אל דירתו של זה שלצידו תתעוררי מחר, והנה אני כאן בביתי, מרגיש את מוחי עומד להתפוצץ ממחשבות עלייך. אלוהים, כמה שאני רוצה אותך. ואני רק מנסה להבטיח לעצמי שזה יחלוף, הרגש שכבר מכה בי שנים יעבור, ואצליח להפנים את זה שלעולם לא אזכה בך. אבל בינתיים אינני שולט ברגשותיי, וכעת כל מה שאני יכול לדמיין הוא אותך רוקדת, מחייכת אלי, ואת חום גופך כשחיבקת אותי בטרם אחזור לביתי.
אילו רק היתה לי הזדמנות לעשות הכל מההתחלה.
- מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על אהבה נכזבת ולב שבור
