הבדיקה שאסור לכן לפספס: הכל על ממוגרפיה
מהי בדיקת הממוגרפיה, באיזו תדירות חשוב לעבור אותה, למה כל-כך חשוב שלא לפספס אותה, עד כמה היא מדוייקת, מהן החלופות והאם היא באמת כל-כך כואבת. הכירו את הבדיקה שמזהה מדי שנה מעל אלף מקרים חדשים של סרטן השד
בשנת 2007 זוהו לפחות 1,110 גידולים סרטניים באמצעות הסריקות היזומות באמצעות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד. מכשיר הממוגרפיה זיהה גידולים רבים אצל נשים נוספות, ובסך הכל זוהו כ-4,336 מקרים של סרטן שד באותה שנה. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי ישראל היא אחת המדינות בעלות שיעור ההיענות הגבוה ביותר בבדיקות הממוגרפיה, אולם עדיין, רק 72% מהנשים ניגשות לבדיקת הממוגרפיה.
חשיבותה של בדיקה זו רבה, מכיוון שגילוי מוקדם של סרטן השד מבטיח שיעורי החלמה גבוהים במיוחד בעזרת דרכי הטיפול הנהוגות היום. לא מוגזם אם כן לקרוא לממוגרפיה - מצילת חיים.
אז מדוע לא כל הנשים ניגשות לבדיקות הסקירה? לא ממש ברור. מה שכן ידוע הוא שעל-פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן בישראל חלה התייצבות בשיעור החולות, בזכות שיעור ההיענות ההולך וגדל בשנים האחרונות לבדיקת הממוגרפיה. אז מה צריך לדעת על הממוגרפיה? הנה כל התשובות לכל השאלות החשובות, בסיוע האגודה למלחמה בסרטן:
מהי בדיקת הממוגרפיה?
מדובר בבדיקה שבה מבצעים צילום לשד באמצעות מכשיר רנטגן. במכשיר מניחים את השד בין שני לוחות הלוחצים קלות על השד כדי להפוך את השד לשטוח ככל האפשר ולאפשר לקרני הרנטגן לאתר גידולים חשודים. בהיותו
מכשיר רנטגן, הוא פועל בשיטה דומה לשאר מכשירי רנטגן, באמצעות קרני X אותם גילה הפיסיקאי הגרמני וילהלם קונרד רנטגן.
מאיזה גיל צריך לבצע ממוגרפיה?
בדיקת הממוגרפיה מומלצת לנשים בסיכון רגיל מגיל 50, כל שנתיים. לנשים בסיכון, מגיל 40 כל שנה או על פי המלצות הרופא. נשאיות של מוטציה גנטית או נשים בסיכון משפחתי גבוה במיוחד, זכאיות לבדיקת MRI מגיל 30-70.
עד כמה זה באמת כואב?
תחושת הכאב עלולה להיגרם כתוצאה מהצמדת המכשיר אל החזה, מ-2 צידיו. ישנן נשים שלא מרגישות כאב כלל בזמן הבדיקה, אחרות תרגשנה כאב כתוצאה מהלחץ על השד. בדיקת ממוגרפיה עלולה לכאוב במיוחד לנשים צעירות מתחת לגיל 50, אז השד פעיל ורגיש יותר לכאב. בכל מקרה, מדובר בהליך מאוד קצר, שנמשך מספר שניות בלבד. ובוודאי ראוי לעבור אותו למען האפשרות להצלת חיים.
האם יש דרך להפחית את הכאב?
אין תרופה או אמצעי אחר להפחית את תחושת הכאב או אי הנוחות בשעת הבדיקה. למי שחווה כאב, מומלץ להתכונן לפני ולהירגע. לנשים שעדיין בגיל הפוריות – מומלץ להגיע 7-14 ימים לאחר מחזור, בתקופה זו השדיים רגישות פחות. ישנם פדים מיוחדים או תרופות ללא מרשם שניתן לקנות באופן פרטי על מנת להקל על הכאב. בכל מקרה, מומלץ לא להתבייש, לדבר עם הטכנאי/ית המבצע/ת את הבדיקה, ולומר אם והיכן כואב.
האם באמת חייבים להיבדק בממוגרפיה כל שנתיים?
מחקרים הראו שנשים הנמצאות בסיכון רגיל לחלות בסרטן שד, המבצעות את בדיקת הממוגרפיה אחת לשנתיים באופן קבוע מפחיתות את הסיכון לתמותה
מסרטן שד בצורה משמעותית ביותר – בשיעורים של כ-25-30%. לכן, זוהי המלצת משרד הבריאות והמועצה הלאומית לאונקולוגיה בישראל, התואמות גם את המלצות הקהילה האירופית.
ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן מופעלת כיום בישראל תוכנית סריקה לגילוי מוקדם של סרטן השד וכל אישה זכאית ומוזמנת לבדיקה אחת לשנתיים במסגרת סל הבריאות. במסגרת ביקורת שנתית אצל הרופא חשוב לבקש בדיקת שד ידנית אחת לשנה, על ידי רופא מיומן לנושא. לנשים בסיכון גבוה ההמלצות שונות - בדיקה מגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר. בכל מקרה, יש לעקוב אחר המלצות הרופא המטפל.
מה קורה אם פספסתי את הבדיקה?
חשוב לא לפספס ואם שוכחים, לקבוע תור בהקדם ולהיבדק ברגע שניתן.
מה קורה אם נסעתי לחו"ל לתקופה ארוכה?
ברוב המדינות בעולם ניתן לבצע את בדיקת הממוגרפיה כך שניתן לבצע את הבדיקה במדינה בה שוהים. עם זאת, חשוב לזכור שלא בכל מדינות העולם יש כיסוי כספי לבדיקת סריקה בממוגרפיה.
האם הקרינה של הממוגרפיה מסוכנת?
קרינת הממוגרפיה היא קרינת רנטגן בעוצמה נמוכה והיות ומדובר בבדיקה הנערכת פעם בשנתיים, היא אינה מהווה כמעט סיכון, ובמיוחד לנשים מעל גיל 50 שרקמת השד שלהן קולטת פחות קרינה.
האם הבדיקה עולה כסף?
פעם בשנתיים, לנשים בסיכון רגיל, מגיל 50-74, הבדיקה נמצאת בסל הבריאות. לנשים בסיכון לחלות בסרטן שד, נמצאות בסל הבדיקות בגיל צעיר יותר ובתדירות גבוהה יותר, על פי המלצות הרופא.
איפה מבצעים ממוגרפיה וכמה זמן צריך לחכות בתור?
באתר האגודה למלחמה בסרטן נמצאת רשימת המכונים המבוקרים במסגרת התוכנית הלאומית לגילוי סרטן השד. יש להתקשר לקופה ולבדוק מהם המכונים
האפשריים המוצעים על ידי הקופה. זוהי בדיקה שניתן לתכנן מראש, ולכן חשוב לקבוע תור מבעוד מועד כדי שלא תדחה הבדיקה עקב תורים ארוכים. ישנן קופות שבזימון בכתב קובעות תור מראש.
האם יש כאלה שצריכות לעבור בדיקה בגיל מוקדם מהמקובל?
נשים בסיכון גבוה צריכות לבצע בדיקה מוקדם יותר, לפי המלצות הרופא. נשים נשאיות של המוטציה הגנטית זכאיות לבדיקת MRI פעם בשנה מגיל 30-70 ובמקרים מסוימים אף קודם לכן, על פי הנחיות מפורטות שהוציא בנושא משרד הבריאות.
האם יש בדיקות אחרות מלבד מממוגרפיה שאפשר לעשות באופן פרטי כמו אולטרסאונד או MRI?
שלא כמו ממוגרפיה שהיא האמצעי היחידי שהוכח כיעיל לסריקה, בדיקות אולטרסאונד ו-MRI מהוות נכון להיום, בדיקות משלימות
ואינן משמשות לסריקה של האוכלוסייה בסיכון רגיל.
אילו סוגי מכשירים קיימים, בנוסף לממוגרפיה?
בשנים האחרונות נכנסו לשוק מכשירי ממוגרפיה דיגיטליים. למכשירים אלו אין דיוק אבחנתי גדול יותר. מכשירים אלא נוחים יותר לעבודה עבור המשתמש משום שמידע הבדיקה ניתן למחשוב אוטומטי. כאשר מדובר בבדיקה שאינה במסגרת סריקה, אלא בבדיקת אבחון של ממצא חשוד, המכשור הדיגיטלי מאפשר הגדלות של האזור החשוד וכדומה.
האם הממוגרפיה מגלה את כל הגידולים, ומה מידת הדיוק של המכשיר?
אין שום בדיקה המסוגלת לגלות את כל הגידולים. ממוגרפיה מגלה כ-85-90% מהגידולים בנשים שאין להן מחזור, אבל מגלה רק 30% מהגידולים בנשים נשאיות מוטציות בגנים BRCA. למרות זאת, ממוגרפיה היא כלי הסריקה היחיד המוכח כיום כמוביל לירידה בתמותה מסרטן השד. הרגישות של בדיקת אולטראסאונד נמוכה בהרבה ולכן איננה משמשת לסריקה, אלא כבדיקת אבחון משלימה.
