הספרים שיגלו לילדיכם את "האור"

לאחרונה הוזמנתי להרצות באחד מפסטיבלי הרוחניות השוטפים את ארצנו. "הילדים שלי מתים על ספר הילדים שלך 'דמעות ורודות'", אמר יוזם הפסטיבל והמיס אותי תוך שנייה. תמיד התייחסתי באמביוולנטיות אל חובבי הרוחניות שהפציעו סביבי במהלך חיי. מצד אחד, התחיל לגרד לי בכל הגוף כשמישהו מחברי המיזנטרופיים עבר פתאום "שינוי" והפך לחובב אדם המוצף אהבה קוסמית בעקבות סדנת סופשבוע של שתיקה וליטוף חרציות במדבר. אך מצד שני, עמוק בתוכי, תמיד ניקר בי אותו ספק, שמנקר בי תמיד בדבר קיומו של אלוהים: אולי בכל זאת יש בזה משהו? אולי גם אני צריכה להיפתח קצת ולהצטייד בטכניקות חדישות להשגת אור ואהבה? אולי ההתנגדות שלי נובעת מאיזו צ'קרה שסתומה אצלי?

בפסטיבל התוודעתי לראשונה לתופעה של ספרי ילדים "רוחניים". הרוכלת, אישה נמרצת עטוית ג'לבייה, הדפה לעברי בזה אחר זה ספרים במחירים מופקעים: "מדיטציות קסומות לאם ולילד", כי לדבריה "מדיטציה תורמת המון לאינטליגנציה של הילד"; "יוגה בלול", ש"גורמת לילדים להתחבר לעצמם, שזה מדהים"; "תינוק מאושר", המבוסס על ההנחה שמה שתינוק צריך כדי להבטיח סופית שבבוא העת הוא יהפוך לאיש היי-טק עשיר ומאושר זה שאמא שלו תמתח לו את הרגליים בתנוחת לוטוס ותעסה לו את שורש כף היד על פי משנה סדורה והנחיות מדוקדקות.

חיוך של ירח

כתב ואייר פטר הורצ'ק, הוצאת איגואנה וכנרת (לגיל שנתיים ומעלה).

למה?

כי כשתספרו אותו לילדכם תגלו שני דברים:

א. מה גרם לירח לחייך.

ב. שילדכם יבקש לשמוע את הסיפור מהתחלה.

מה הסיפור?

חוות חיות בארץ רחוקה. ערב יורד. חיות החווה מתרוצצות ולא עושות סימנים של התארגנות לשינה. ירח מודאג מהבלגן ומחליט לעשות מעשה... סיפור מדיטטיבי ומרגיע המאוייר להפליא, וכמו "ויהי ערב" של פניה ברנשטיין, גם הוא מסופר מנקודת מבטו של הירח.

למה פטר הורצ'ק?

כי כל הפרסים בהם זכה (בעיקר כמאייר) מוצדקים, וכי הוא מבין באמת איך ילד רואה את העולם ולכן מסוגל לגרום אפילו לילד האורבני ביותר עלי אדמות לשאת את עיניו לשמים החשוכים, לספור כוכבים נדלקים ולהתעניין בחיי הלילה של בעלי חיים.

 מתוך הספר "חיוך של ירח". איור: פטר הורצ'ק

אבא שלי הוא בייגלה

כתב ברון בפטיסט, איירה סופי פאטוס, מאנגלית: אירית ארב, הוצאת כנרת (לגיל 3-4 ומעלה).

למה?

כי הספר הזה פותח בפני ילדים צוהר לעולם היוגה ועושה חשק לצלול יחד איתם לאימון גוף ונפש, להתפתל כמו בייגלה, לעמוד איתן כמו עץ, להתקמר כמו גשר, להשאיר מאחור את רעשי היומיום ולהניח לשקט ולהרמוניה, שחבויים עמוק בפנים, להציף אותנו.

מה הסיפור?

ספר ידידותי למשתמש עם תרגילי יוגה קלים לביצוע המלווים בהסברים ברורים ופשוטים ובאיורים נעימים לעין.

למה ברון בפטיסט?

כי הוא יוגיסט אמריקאי בעל שם עולמי, שפתח בתי הספר המציעים שיעורי יוגה מיוחדים לילדים, ובכך הביא למהפכה בלימודי היוגה והוכיח לעולם שיוגה היא לא למבוגרים בלבד.

 מתוך הספר "אבא שלי הוא בייגלה". איור: סופי פאטוס

האי של נים

כתבה ונדי אור, איירה קרי מילרד, מאנגלית: גילי בר-הלל סמו, הוצאת איגואנה (לגיל 8 ומעלה).

למה?

כי יותר מספרי הרוחניות המוצהרים, הספר הזה מקרב את הקורא לטבע ולעצמו. כי זה סיפור הרפתקאות טוב, מעין רובינזון קרוזו מודרני לילדים, וכי ילדים בגיל 8 ומעלה כבר נוטים להתרחק מעולם הספרים ולמאוס בו, ויש סיכוי שהספר הזה יחזור ויעורר בהם את האהבה הישנה ההיא. וגם אהבות אחרות.

מה הסיפור?

ילדה חיה על אי טרופי בודד עם אביה ושלושה חברים: איגואנה ימית, כלבת ים אימהית וצבה. כשאביה נעלם בסירת המפרש שלו, וביתה נתון בסכנה, נאלצת נים להיות אמיצה מתמיד, והיא זקוקה לעזרת חבריה.

למה ונדי אור?

בזכות המשפטים הקצרים והמהודקים, שמעידים על כך שהיא מבינה ללבם של ילדי המחשבים, הפלאפונים והמסרונים הקצרים, ובמקום להילחם בעולמם השטוח וקצר-הרוח, היא מושכת ומפתה אותם לשקוע בהרפתקה טרופית, באמצעות המיומנות שלה לבנות עלילה סוחפת. את "האי של נים" עטור הפרסים היא כתבה באוסטרליה.

• חנה גולדברג  היא סופרת, משוררת ופזמונאית. מספרי הילדים של חנה גולדברג: "דמעות ורודות", "חברים בכל מיני צבעים", "קישתא", "קוף משקפוף" ועוד. מקיימת מפגשים עם ילדים והורים. לכל הטורים של חנה גולדברג .