אחד שיודע
אין פלא שאתר הרכילות "TMZ" הוא מהנצפים והחזקים בעולם, ככה זה כשאתה הראשון לדווח על מותו של מייקל ג'קסון. בראיון ל"פנאי פלוס" חושף הארווי לווין את שיטות העבודה של כתביו, מסביר איך הוא משיג סקופים ונותן דוח מצב על מעמדה של בר רפאלי בעיר המלאכים. צהוב זרחני
הכניסה למשרדים הסודיים של "TMZ", אתר הרכילות הכי מסקרן וגדול בעולם היום בשדרות סאנסט שבהוליווד, נראית שוממת ואפורה.
בין כל שלטי הענק והניאונים של חדר הכושר ומסעדת הסושי ליד אין אף סימן או שלט המעיד על כך שבמשרדים אלה נמצא מרכז הרכילות הגדול ביותר בארצות הברית וייתכן מאוד שבעולם. רק כשעוברים את הדלת האפורה ליד שלושת כיסאות הקש ונכנסים לחדר המערכת קשה שלא להבחין שזה המקום שכה מזוהה עם האתר ותוכנית הטלוויזיה הנלוות שלו - מצלמות הטלוויזיה קבועות במקומן, והעורכים המפורסמים מסתובבים כשהם עדיין מאופרים מצילום ישיבת המערכת בבוקר.
את המקום שממנו יצאו לראשונה הידיעות על מותם של מייקל ג'קסון והית לדג'ר, על הגירושין של בריטני ספירס מקווין פדרליין, ההערות האנטישמיות של מל גיבסון ועוד סיפורים מלוכלכים אך נוצצים, שהעסיקו מדורי רכילות בכל העולם והפכו את האתר בכל פעם מחדש כמקור עלייה לרגל, מנהל הארווי לווין, עורך דין יהודי בן 58 שהחל את דרכו בתעשייה בתחילת שנות ה־90 כיועץ משפטי.
"אין לי מושג מה עומד לקרות". לווין (צילום: אימג'בנק-GettyImages, יח"צ)
מאוחר יותר הוא כיהן ככתב המשפטי של חברת CBS ואת תהילתו עשה כשסיקר את משפטו של או.ג'יי סימפסון. בסוף שנות ה־90 הוא עבר לניו יורק להנחות את "The People’s Court", סוג של תוכנית ריאליטי שהיא בעצם בית משפט לתביעות קטנות.
בשנת 2002 לווין הקים חברת הפקות שבמסגרתה יצר והפיק את תוכנית חדשות הבידור "Celebrity Justice". התוכנית שודרה במשך שלוש שנים ואז ירדה וב־2006 מילא את החלל שהותירו אחריהם האתר TMZ (בשיתוף פורטל AOL, שמאחוריו עומד תאגיד וורנר) והתוכנית היומית המתלווה אליו "TMZ on TV", המשודרת בפרה־פריים טיים ברשת FOX.
"כולם אוהבים את בר רפאלי"
אני פוגש אותו במשרד שלו יום אחרי יום כיפור, שמתברר שזה אחד הימים היחידים בשנה שבהם הוא בחופש מוחלט.
"היום חזרתי למשרד ופתחתי את ישיבת הבוקר שלנו במילים 'היהודים חזרו'", הוא צוחק.
באמת נראה שאתה מנהיג אג'נדה יהודית בתוכנית.
"אין לנו שום אג'נדה בתוכנית חוץ מלהביא את הסיפורים האמיתיים. אני לא מבקש מהצלמים שלי לשאול על יום כיפור או על ראש השנה, אני רק אומר להם לנהל שיחה עם הסלבריטאים שהם תופסים, אז הם שואלים על זה. הם שאלו גם לא יהודים מה התוכניות שלהם ליום כיפור ויצאו דווקא אייטמים טובים".
לווין מסרב להודות באג'נדה היהודית בתוכנית גם כשאני מציג לו דוגמאות לאייטמים בימים האחרונים: שרה סילברמן נתפסה בשדה התעופה ונשאלה האם אכלה גפילטע פיש בראש השנה, סולן להקת ג'יינס אדיקשן, פרי פארל, נתפס בחוף הים ונשאל האם הוא מתכוון לצום ביום כיפור, ואפילו אייטם על בר רפאלי הולכת ברחובות ניו יורק עם שתי חברות, ומסרבת להגיב למצלמה. "כולם אוהבים את בר רפאלי", הוא מבאר, "היא נהייתה מפורסמת פה בגלל שהיא היתה חברה של ליאונרדו דיקפריו".
אבל הם נפרדו. היא עדיין מעניינת את האמריקאים?
"תראה, כשזוג נפרד אנחנו לא נוהגים לקחת צד", הוא צוחק, "לא עשינו עליה הרבה אייטמים בתוכנית מאז, אבל אם היא הולכת ברחוב ונראית מדהים, נעשה עליה משהו פה ושם".
רפאלי. נהייתה מפורסמת בארצות הברית בגלל ליאו (צילום: קרן נתנזון)
היא הישראלית היחידה שמעניינת? מה עם איילת זורר? נועה תשבי? שמעת עליהן?
"אה, כן...", הוא מגמגם בפרצוף של סימן שאלה, "עשינו עליהם אייטמים בתוכנית?".
לא.
"תראה, הרבה מזה תלוי בחומר שאנחנו מקבלים. נשים את מיס שוודיה משנת 2007 אם היא תגיד משהו מצחיק, וזה קרה. הם לא צריכים להיות כוכבים גדולים כדי להיות בתוכנית. הם צריכים להיות כיפיים".
"TMZ" - החייאה לכינוי "Thirty Mile Zone"
האתר "TMZ" הוקם בסוף 2005 כאתר חדשות בפורמט של בלוג המתמחה בכל מה שקשור לסלבריטאים ובעיקר לרכילות שסביבם. שמו של האתר הוא החייאה לכינוי "Thirty Mile Zone" (שטח 30 המייל), שהוטבע בשנות ה־60 לאזור האולפנים המרכזי בווסט הוליווד.
עוד בשנתו הראשונה הוא הוכתר על ידי מגזין "ניוזוויק" כאחד הבלוגים המבטיחים באמריקה. הדרך לתוכנית טלוויזיה היתה קצרה וכך נולדה "TMZ on TV" ברשת פוקס. החידוש היה בשילוב בין הבלוג (האתר) לתוכנית וההחייאה של תמונות פפראצי על ידי צילום וידאו.
היום כבר לא רודפים אחרי סלבז עם מצלמה של קליק אחד, אלא עם וידאו. מנסים לדובב אותם ולהוציא מהם משפטים או סיטואציות מצחיקות.
הצלמים של "TMZ" למשל תיעדו את מייגן פוקס מגלה שקיבלה דוח על חנייה והציעו לשלם לה את הדוח אם היא תגיד להם עם מי היא יוצאת עכשיו, שרו לריהאנה את הלהיט שלה "אמברלה" כשתפסו אותה מתכסה תחת המטרייה של היחצנית שלה בניו יורק וביקשו מקורטני קוקס להמציא את הסלנג הגברי לקוגר.
מייגן פוקס. רצו לשלם לה את הדו"ח (צילום: אימג'בנק-GettyImages, יח"צ)
כל השליפות מהמותן של הצלמים מייצרות אייטמים משעשעים ומבדרים שמרכיבים חצי שעה של תוכנית יומית, שהכוכבים שלה הם העורכים של אתר האינטרנט. "בישיבות הבוקר שלנו, שזה בעצם מה שרואים בתוכנית ומהווה את המסגרת לכל האייטמים, אנחנו יושבים ומדברים על כל האייטמים שהגיעו אלינו. אני אף פעם לא יודע מה הווידאו שאני עומד לקבל. אין על זה חזרות, אין לי מושג מה העורכים אספו במהלך היום".
זה בעצם תוכנית ריאליטי על אתר רכילות?
"זה ריאליטי. מה שקורה קורה, אם תרצה שאגיד לך מה יהיה בתוכנית מחר, באמת אין לי מושג, והאמת שאני גם מעדיף לא לדעת כי אז בצילומים זה טרי ואמיתי".
אתם מקבלים בקשות מיחצנים לביים אייטמים?
"אני לא אוהב לארגן דברים מראש. אני מקבל הרבה פעמים טלפון מיחצנים שאומרים 'נהיה במקום כזה וכזה'. אני לא נענה לבקשות כאלה כי זה תמיד נראה מבוים. אנחנו מחפשים את הדבר האמיתי".
אז מי שמחזיק את התוכנית הם למעשה הצלמים?
"אי אפשר לקרוא לזה אפילו צלם, זה מפיק. הוא יוצא החוצה ומפיק את זה, מחפש את האנשים, רודף אחריהם, שואל שאלות".
אז הם בעצם עיתונאים?
"הם לא זה ולא זה. הם אנשי שיחה. חיפשתי אנשים שיכולים לגרות סלבריטאים לדבר איתם. אני לא מעוניין בעיתונאי בידור ששואלים שאלות, כמו 'ספר לי על הסרט החדש שלך'. לא אכפת לי, זה משעמם אותי".
"אנחנו מחפשים את הדבר האמיתי". לווין בפעולה
איך הם יודעים תמיד מה להגיד לכל אחד?
"הם צריכים לשלוף מהמותן. ואז הם מגיעים למשרד עם החומרים ואנחנו מסתכלים על זה, ולפעמים זה מעולה, ולפעמים הם לגמרי פספסו את הנקודה, ומה שאני אוהב בזה שזה לא צפוי. לפעמים קורה שאנחנו משדרים קטע בתוכנית שבו הצלם לגמרי פספס את הנקודה, וזה כשלעצמו נהיה מצחיק".
"כולם מתעניינים עם מי מייגן פוקס יוצאת"
צלמי התוכנית נשמרים בצמר גפן - אסור להם להתראיין או להיראות בתקשורת, שומרים עליהם כמו על טייסי חיל האוויר. למרות זאת הארווי קורא לצלם רוי, להזדהות בפניי.
"רוי הגיע לראיון להיות העוזר שלי ולא היה לי תפקיד לתת לו", הוא מספר לי, "אז שאלתי אותו מה דעתו להיות צלם של התוכנית, ואפילו לא בדקתי איתו אם הוא אי פעם צילם וידאו, כי השיחה שלנו זרמה והוא היה מצחיק. הסיבה ששכרתי אותו היא שהוא באמת טוב בלדבר עם אנשים. אז המקצוע שלו בעצם הוא איש שיחה. ללמוד להפעיל מצלמה הוא למד אחר כך בשעתיים".
רוי, איך יודעים מה קורה עם כל סלבריטאי כדי לדעת מה לשלוף לו עם המצלמה בפרצוף?
"מה שעשיתי זה הלכתי אחורה וקראתי את כל האתר, כי סיפור אחד מוביל לסיפור אחר, ורק מלקרוא את האתר אפשר לדעת מה קורה בהוליווד. למשל, ידעתי שאת כולם מעניין לדעת עם מי מייגן פוקס יוצאת, אז השתמשתי בזה. אפילו כשתפסתי את סטיבן ספילברג, אמרתי לו "יש לי זמן לשאול אותך רק שאלה אחת: האם תוכל לתת לי את מספר הטלפון של מייגן פוקס?".
הארווי, יש סלבז שלא משנה מה רוי יביא לך עליהם שייכנסו לתוכנית?
"אני לא אשים מישהו בתוכנית רק בגלל שהוא כוכב קולנוע גדול. סלבריטאים שנחשבים איי ליסט הם בדרך כלל ממש משעממים. הרבה פעמים אנחנו מסתכלים על קטעים של בראד פיט ואומרים 'הוא לא בתוכנית היום', ככה שזה לא בדיוק כמה גדול הוא, אלא כמה כיף ומצחיק ומעניין הקטע".
איך בכל זאת מחליטים מה נכנס ומה לא אחרי שמצלמים?
"אחרי הצילומים בבוקר אנחנו עורכים את כל האייטמים ואז ב־12:15 יש לי ישיבה נוספת עם המפיקים של התוכנית. אנחנו צופים בכל האייטמים הערוכים שיש לנו, מרכיבים מהאייטמים שיש לנו מהר־מהר את התוכנית ושולחים את זה בשעה 13:00 לפוקס, ארבע שעות לפני שהתוכנית משודרת".
לווין: "הבעת דעה זה הלב והנשמה של האייטמים"
אחד מהסמלים הבולטים של "TMZ" היא הבעת דעה בלי חשבון על סלבז. לוויטני יוסטון הם הודיעו "אין קראק הערב אמא", על אשת הנשיא לשעבר ננסי רייגן שהיא "זונת מצלמה", על הזמרת ליאן ריימס שהיא "נראית טוב יחסית לאשה בוגדנית" וגרמו למושל קליפורניה ארנולד שוורצנגר לשלוח טוויטר התנצלות אחרי שתפסו את אשתו מדברת בטלפון הסלולרי תוך כדי נסיעה ועוברת על החוק שהוא עצמו חוקק.
"מההתחלה זה היה ככה", מבהיר לווין, " אנחנו לא מכינים כתבות סטריליות. אני חושב שהבעת דעה זה הלב והנשמה של האייטמים. אני לא אומר שכולם חייבים להאמין לנו, אבל אנחנו מציגים את עמדתנו בצורה מאוד ברורה, ואני חייב לציין שאנחנו מדברים על הוליווד. התוצאה של מה שאנחנו אומרים בתוכנית לא תקבע את עתיד האנושות".
שוורצנגר. גרמו לו לשלוח טוויטר התנצלות (צילום: AFT)
על מי למשל אתם מביעים דעה באופן מתמשך?
"כריס בראון. אני לא יודע, אי אפשר לומר דברים טובים על בן אדם שמכה את החברה שלו (בראון מואשם בכך שהכה את ריהאנה חברתו לפני כמה חודשים - י.ד), אז מה שעשינו עליו בחצי שנה האחרונה לא כלל צדדים חיוביים בגלל שהתקרית שלילית.
"ואנחנו לא היחידים, אגב, שמגיבים אליו ככה. אני חושב שכיום קשה לעשות אייטם עליו ולכתוב 'הו מסכן כריס בראון'. אני חושב שהוא מאוד פזיז בהתייחסות שלו לנושא בכל התקופה האחרונה, הוא לא מתנהל נכון ואנחנו מביעים את דעתנו על זה".
גם עם מל גיבסון היה לך סיפור שנמשך תקופה מסוימת בתוכנית.
"הוא נעצר על נהיגה בשכרות, והוא אמר דברים לקצין שעצר אותו שהיו פוגעים ולא קשורים למעמד. הוא אמר שהיהודים אחראים לכל הרע בעולם וזה נכתב בדוח המשטרה שלו כתגובת הנהג. המנהלים של גיבסון רצו להוציא את הדברים האלה מהמסמך, לא רצו שזה יתפרסם ואנחנו השגנו את המסמך המקורי ופרסמנו אותו".
היה לך חשוב לפרסם את זה בגלל שאתה יהודי?
"זה היה חשוב לי יותר כעיתונאי מאשר כיהודי לקבל את כל המידע של תגובת הנהג, ואני חושב שדעותיו של מל גיבסון על הדת היהודית הן רלוונטיות כבר זמן רב, ועובדה שאחרי שפרסמנו את הדוח הרבה אמצעי תקשורת ציטטו אותנו, כי זה היה רלוונטי גם לגביהם".
ובתמורה הוא הוציא אותך מהארון.
"לא ידעתי את זה. אני לא מבזבז על זה את הזמן. הוא אמר את זה באופן אישי?".
קראתי באינטרנט שהוא הפיץ את השמועה.
"זאת לא שמועה, זאת עובדה".
- עוד על "TMZ", דרכי העבודה של האתר והפרסום הראשוני על מותו של מייקל ג'קסון - בפנאי פלוס החדש