נפגעתם בעבודה? כך תתבעו את הביטוח הלאומי

תאונת עבודה תוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כאשר היא אירעה תוך כדי ועקב עבודתו של מבוטח. ישנן תאונות עבודה המוכרות "כמחלת מקצוע" וזאת כאשר אין מדובר בפגיעה בעבודה במועד ספציפי עליו ניתן להצביע. 

"מחלות מקצוע" כוללות מחלות הנכללות ברשימה המופיעה בתקנות הביטוח הלאומי או בנזק מצטבר שנגרם לעובד/ת (פגיעה הידועה לעיתים גם כמיקרוטראומה) כגון: חשיפה לרעש במשך תקופה אשר גרמה לפגיעה בשמיעה, הרמת משאות ממושכת אשר גרמה לפגיעה בגב, הקלדה מרובה אשר גרמה לנזק עיצבי בידיים וכיו"ב.

תאונת עבודה מוגדרת בסעיף 79 לחוק הביטוח לאומי נוסח משולב התשנ"ה-1995. החוק מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודת הנפגע. היינו, כדי שתאונה תכנס להגדרת "תאונת עבודה", יש למלא אחר שני תנאים:

2. התאונה אירעה עקב תנאי העבודה בהם נאלץ לעבוד הנפגע.

החוק מוסיף לעניין זה, כי עובד מתחיל את יום עבודתו ברגע שבו הוא יוצא מביתו לכיוון מקום עבודתו, ומסיים את יום עבודתו ברגע בו הוא נכנס לביתו בשובו ממקום עבודתו. אי לכך, גם תאונות שקרו בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, ייחשבו לצורך העניין "תאונות עבודה", וניתן יהיה לדרוש פיצוי על נזקיהן מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל").

יחד עם זאת ראוי להדגיש, כי בעת בדיקת נסיבות התאונה, יתחשב המל"ל גם בנסיבותיה. דהיינו - האם עשה העובד את ה"דרך לעבודה" (או ההפך) במסלול רגיל שלו או שמא סטה מדרכו הרגילה, היות ואם העובד חרג ממסלולו הרגיל, כגון עצירה לשם קניות, או לחילופין איסוף ילד מהגן, יתכן שהמל"ל לא יכיר באירוע כתאונת עבודה, ויטען כי העובד חרג ממסלולו הרגיל, ולכן נותק הקשר הסיבתי בין התאונה לבין היותו של העובד בדרכו מהעבודה (או ההפך).

1. ליידע את המעביד (טופס 250- דו"ח "הודעה על תאונה").

2. לרשום את פרטי העדים לתאונה, את זמן התרחשותה ואת נסיבותיה המדוייקות.

3. לצלם את מקום התאונה, את מה שגרם לתאונה, כגון סולם לקוי או כתם שמן על הרצפה. חשוב לרשום את הנסיבות המדויקות של התאונה, היות ובמידה והעניין יתגלגל לכותלי בית המשפט, לאחר התנהלות ארוכה עם מל"ל, ספק אם תזכרו פרטים אלו. כמו כן, ייתכן ותתבקשו לאמת את פרטי התאונה אל מול חוקר של המל"ל וחשוב כי תדייקו בפרטים.

4. לפנות לקבלת טיפול רפואי בהזדמנות הראשונה, ולוודא שבמוסד רפואי יש רישום על כך שנפגעתם כתוצאה מתאונת עבודה (יש לדאוג לקבל תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ותעודות המשך לנפגע בעבודה). כמו כן יש לדווח כי פנייתכם לטיפול הרפואי נעשתה בשל אותה תאונת עבודה לה אתם טוענים.

ודאו כי מתבצע רישום מדוייק ככל האפשר של נסיבות התאונה כפי שאתם מתארים אותה שכן כל סתירה בין הכתוב במסמכים הרפואיים ובין הגרסה שלכם לאירוע התאונה עלולה להתפרש כנגדכם ולגרום לאי הכרה באירוע כתאונת עבודה.

5. יש לאסוף כל חומר הקשור לתאונה, הן חומר רפואי (לרבות צילומים), והן את כל החשבוניות של הוצאות וקבלות על תרופות או עזרים רפואיים.

6. השלב האחרון הוא פניה לעורך דין, המתמחה בתחום.

7. כאן המקום להדגיש, כי לכאורה ניתן לנהל את התביעה מול מל"ל באופן עצמאי, ללא ליווי עורך דין. מאידך, למרות שהמל"ל הוא מוסד ממשלתי, שהוקם מכוח החוק, והמטרה שלו היא לא למקסם רווחיו, אלא לתת מענה לנזקק בשעת מצוקה, המל"ל, לעתים, מתנהל כמו חברת ביטוח לכל דבר ועניין, בודק וחוקר את תביעותיהם של נפגעים, ולעתים דוחה את תביעתם. לא פעם מובא העניין לדיון בתוך לכותלי בית המשפט, מקום שבו ייצוג על ידי עורך דין מנוסה חיוני ביותר.

8. יש לזכור כי את התביעה יש להגיש למל"ל תוך 12 חודשים מיום התאונה, על גבי טופס המיועד לכך ולצרף את המסמכים הדרושים כגון תלושי שכר ותעודות רפואיות.

9. תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, ניתן להגיש רק לאחר שהתאונה הוכרה כתאונת עבודה ועד 48 חודשים מיום התאונה.

10. את שתי התביעות הללו יש להגיש לביטוח הלאומי אך ורק באמצעות הטפסים המיועדים לכך.

11. במידה וניתן להצביע על רשלנות מצדו של המעביד בגרימת התאונה, כגון במקרה קיומו של ליקוי בטיחותי כלשהו בסביבת העבודה או בפיקוח על העבודה, ניתן לתבוע גם את המעביד על הנזק שנגרם לכם בגין אותה רשלנות.

12. לסיכומם של דברים, רצוי כי תביעות, הן מול מל"ל, והן מול חברות ביטוח שונות תטופלנה בליווי עורך דין המומחה בתחום ייצוג נפגעי תאונות, היות וברוב המקרים מדובר בהליכים בהם מעורבים סכומי כסף גדולים. יתרה מכך, חברות הביטוח מקפידות לנהל את התביעה שלהן בעזרת עורכי דין בעלי ניסיון וחשוב שתדעו להתמודד באופן שווה בערכאות השונות.

הכותבים עו"ד אלי דורון, עו"ד ירון טיקוצקי ועו"ד (רו"ח) גיל מור, הם עו"ד במשרד ירון טיקוצקי