תסמונת אספרגר: אוטיזם ושכר בצידו

בפברואר 2005 חשף ורנון סמית', שזכה רק שלוש שנים לפני כן בפרס נובל לכלכלה, את עובדת היותו לוקה בתסמונת אספרגר. תסמונת זו, הנכללת בקשת התופעות הנופלות תחת ההגדרה אוטיזם, מתבטאת בעיקר בליקויים בתקשורת לא מילולים, כגון הבנה של תנועות גוף והבעות פנים או סיטואציות חברתיות.

סמית' תרם רבות להפרכת הסטיגמה בנוגע לסובלים מהתסמונת, בדבר היותם שקועים בעולמם הפנימי, וסיפר בראיון עיתונאי כיצד התסמונת משפרת את יכולתו להגיע לתגליות מדעיות.

מחקר של חוקרי הטכניון, המרכז הרפואי רמב"ם ואוניברסיטת חיפה, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Brain and Cognition, בדק האם אכן סגנון קבלת החלטות של בעלי תסמונת אספרגר מאופיין בחקרנות.

במחקר קודם שבדק את התופעה ונערך על ידי ד"ר אלדד יחיעם ועמיתים מאוניברסיטת אינדיאנה נבדקה קבלת ההחלטות של צעירים בעלי תסמונת אספרגר, המאופיינים בתפקוד גבוה יחסית, ויש להם יכולת דיבור. נמצא אכן כי לצעירים אלו סגנון קבלת החלטות ייחודי. "מצאנו שיש להם סגנון משונה של קבלת החלטות", מספר ד"ר יחיעם מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון. "הסגנון הוא מאוד קופצני והם מדלגים בין חפיסות הקלפים ששמנו בפניהם ולא מתכנסים לבחירה אחת על סמך ההתנסות כמו נחקרים שאינם סובלים מהתסמונת".

המטלה שאותה ביצעו ידועה בשם "מטלת ההימורים של איווה", הקרויה על שמה של קבוצת חוקרים שעבדה באוניברסיטת איווה שבארה"ב. במטלה זו מציבים בפני הנחקרים ארבע חפיסות קלפים – שתים "טובות" (עם סיכוי טוב להרוויח בבחירה מהן) ושתים לא טובות. כל נחקר יודע מראש שיש חפיסה אחת שהיא החפיסה הטובה, אשר תביא לו את מירב הרווחים. החוקרים בודקים מה אחוז הבחירות ה"טובות" שכל נבדק בוחר, ומה עקומת ההשתפרות שלו בעקבות הניסיון שנצבר מבחירה לבחירה.

בארץ המשיך ד"ר יחיעם במחקרו, בשיתוף עם פרופסור יהודית אהרן מהפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון והמרכז הרפואי רמב"ם, עם ד"ר סימון שמאי מאוניברסיטת חיפה, עם ד"ר שושנה יניב מאוניברסיטת חיפה ורמב"ם ועם המסטרנטית אולגה ארשבסקי.

"מטרתנו במחקר הייתה כפולה", אומר ד"ר יחיעם. "ראשית רצינו להמשיך ולבדוק את הממצאים שנמצאו באוכלוסיה האמריקנית, ושנית ניסינו להבין מה מביא את בעלי תסמונת אספרגר 'לקפוץ' מחפיסה לחפיסה".

החוקרים בחנו 45 צעירים, מהם 15 עם תסמונת אספרגר. שש משימות קבלת החלטות ניתנו למשתתפים. בקרב כמחצית מהמשתתפים האוטיסטים תהליך ההסתגלות לא תאם את מודל הלמידה הסטנדרטי. הם הושפעו רק במידה קלושה מתוצאות הבחירה שלהם ויותר התעניינו בערך החקירתי של התהליך ונמשכו לחלופות שטרם נחקרו.

החוקרים גילו, אם כן, שגם בארץ חזרה התזזיתיות של בעלי תסמונת אספרגר. הם בחנו שתי סיבות לכך: האחת, סוג של טעות, חוסר ביטחון ו"רעש" בהתנהגות. השנייה, רצון מצד בעלי התסמונת לבדוק את כל האלטרנטיבות.

החוקרים הריצו מודלים מתמטיים של למידה באמצעות תגמול ומצאו תמיכה בהסבר של רצונם של בעלי התסמונת לגלות יותר. "חוק הבחירה שלהם יסודי יותר ומונע על ידי רצונם לדגום את הסביבה, יותר מאשר על ידי תוצאות הדגימה", אומר ד"ר יחיעם. "הסיכוי שחפיסה מסוימת תיבחר, עלה במידה והיא לא נבחרה בפעמים קודמות, ולא בעקבות תמורה גבוהה יותר שהיא הניבה לנבדק".