מבט אחר

גם בתקופה בה תוכניות הריאליטי משתלטות על המסך, מחזיק כל זכיין שידור בישראל, כולל רשות השידור, תוכנית תחקירים כאחד הדגלים המרכזיים שלו. בערוץ 2 אלה "עובדה" של "קשת" ו"כלבוטק" של "רשת", בערוץ 10 נמצאים אמנון לוי, שלח ודרוקר וברשות השידור זוהי "מבט שני", תוכניתם של איתי לנדסברג וליאורה ברמץ שכבר שנים ארוכות משמשת פלטפורמה ללא מעט פרשיות וחשיפות.

מתוך "מבט שני". "אלפי נשים נפגעות" (צילום באדיבות הערוץ הראשון)

העונה החדשה של "מבט שני" תיפתח מחר (ד', 21:45) בתוכנית מיוחדת ליום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים. "המדינה לצערי עדיין לא מטפלת במניעה וחינוך נגד אלימות", אומר לנדסברג, ראש מחלקת התעודה של הערוץ הראשון בראיון ל-ynet. "נשים שחוו גילוי עריות במשפחה ונושאות עמן טראומות לחיים, סובלות למעשה מתופעת פוסט-טראומה כמו לוחמים. אבל המדינה לא מכירה בפוסט-טראומה של גילוי עריות, היא מכירה רק תופעות של הלם קרב ממלחמה".

יש משהו שהמדינה בכל זאת עושה בנושא?

"בתחום החינוך מצאנו פרויקט אחד שמושקעים בו אמנם 246 אלף שקל, אבל אפשר לומר 'רק 246 אלף'. נשאלת השאלה כמה מקרי אלימות היו נמנעים אם המדינה היתה משקיעה כמה מיליונים במניעה. בכלא יושבים כיום יותר מאלפיים עבריינים שנשפטו על אלימות במשפחה ויותר מ-400 על גילוי עריות. תאר לך כמה מסתובבים חופשי וכמה נשים נושאות את הטראומה".

במשך השנים קמו לא מעט מתחרים ל"מבט שני". מה ייחודה של התוכנית לדעתך, מול האחרות שבערוצים המסחריים?

"הייחוד של 'מבט שני' הוא בסדר היום שהיא מציבה ובבחירת נושאי התחקירים, לעומת התוכניות בערוצים המסחריים. אנחנו עוסקים בנושאים שנראים בעינינו חשובים וחיוניים לחייו של ציבור גדול. פחות בנושאים צבעוניים, פחות בחשיפת עבריינים קטנים ורמאויות מקומיות.

טייב. תופיע ב"מבט שני" אם תגלה ידע מדהים בבעיות החברה הישראלית

"החשיבות היא גם במיקוד תשומת הלב לנושאים החברתיים, שאולי אין להם קהל גדול בגלל מורכבותם, אבל התחקירים האלה חשובים מאוד לפתרון הבעיות, למקבלי ההחלטות ולציבור הסובל. אני יודע על לא מעט תוכניות שלנו שמוקרנות במסגרות שונות לאחר השידור, בבתי ספר ובאוניברסיטאות, וערכן הארכיוני חשוב לא פחות מהחשיפה הראשונית על המסך".

הצבעוניות שאתה מוצא בתוכניות המתחרות היא בעצם שטחיות? 

"אני מעריך מאוד את 'עובדה', 'שומר מסך', 'אורלי וגיא בע"מ' ואת 'המקור'. חשוב שבערוצים מסחריים יהיו גם עיתונאים חוקרים ולא רק משעשעים. בחירת הנושאים שם - אכן שונה. לא הייתי יוצא לכתבה על בר רפאלי או נינט, אלא אם שתיהן היו מגלות ידע מדהים באחת הבעיות שמציקות לחברה הישראלית, או למגזר מסוים. או אם בר רפאלי היתה מכה על חטא אי גיוסה לצה"ל.

"לעומת זאת, עסקנו בנושאים משעשעים מזווית אחרת - עשינו תוכנית שלמה בשם "מי מפחד מסאטירה" ובדקנו האם יש סאטירה בישראל, או רק חקיינות ובידור שמתחפשים לסאטירה. עשינו תוכנית שלמה על הסיפורים הדוקומנטריים מאחורי השירים על ירושלים, ובקרוב נעשה תוכניות שיעסקו גם בנושא הרייטינג - אבל מזווית שונה".

אז תחקיר טוב על נינט לא ימצא מקום ב"מבט שני"?

"רק אם יהיה בו משהו רלוונטי לציבור גדול, לא רק לרכילות".

"נדחינו בגלל דברים חשובים כמו כדורגל"

אין זה סוד, שכמו כל תוכנית אחרת ברשות השידור, גם בפני "מבט שני" עומדות בעיות תקציביות והתנהלותיות עמוקות. לדברי לנדסברג, קשה מאוד להחזיק את התוכנית באוויר בערוץ.

"שיקולים משונים בלוח השידורים" (צילום: אלי אלגרט)

"זה כמעט בלתי אפשרי", הוא אומר. "העובדה הפשוטה היא מועד עלייתנו לשידור שנדחה ונדחה בגלל עניינים חשובים מאוד כמו מועד שידור משחק הכדורגל בימי שני, שהיה היום הקבוע של 'מבט שני' בשבע השנים האחרונות".

ומה מבחינת תקציבים?

"יש בעיות קשות של אמצעים, תקציב, כוח אדם מקצועי שקשה לגייסו לעבוד איתנו והמון דרישות תוכן שלא בכולן אנחנו יכולים לעמוד. תוכנית תחקירים היא פונקציה של יכולות האנשים שעובדים בה - כתבים ותחקירנים. ואם חסרים לי אנשים בתחום הכלכלי, יהיה קשה להרים תחקירים כלכליים למרות שאני נדרש לכך".

אתה מוצא שהבעיות התקציביות פוגעות בשידור גם על המסך, מול התוכניות המתחרות?

"תמיד. אילנה דיין צילמה כבר כמה כתבות בהודו. בשביל 'מבט שני' זו משימה בלתי אפשרית ליישום לצערי".

ישנם שיקולים זרים שהפריעו לעבודתך עד היום?

"נתקלתי בכך, אבל מן הסתם אינני יכול לפרט. אחרת הרי לא היו מונעים את התחקיר".

"אלטרנטיבה למשדרי הקוסמים ותחרויות השמנים"

בדיוק החודש לפני שלוש שנים, זכה לנדסברג בפרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית על תחקירו "אדם הוא לא רק רגליים", אודות פצועי מלחמת לבנון השנייה. הוא עצמו מצטנע אל מול התחקיר ההוא ומפרגן לאנשי התוכנית האחרים, כשנשאל על התחקיר הטוב ביותר של "מבט שני" עד היום.

מלחמת לבנון השנייה. תחקיר מצטיין (צילום: אביר סולטן, דובר צה"ל)

אתה מוצא את עצמך מתוסכל מהרייטינג? לא היית רוצה להעביר את התוכנית לפלטפורמה יותר נצפית?

"האמת היא שהייתי רוצה ההפך - להעביר את הפלטפורמה לתוכנית. אני לא מתוסכל מהרייטינג. זה מאבק יומיומי על העניין של הצופה, על תשומת לבו ועל הערכתו. אנחנו מקבלים הרבה תגובות מאוכלוסיות מגוונות על איכות התוכנית ועל היותה אלטרנטיבה למשדרי הקוסמים, הכוכבים, תחרויות השמנים, הזמרים והרקדנים בערוצים המסחריים.

'מבט שני' שייכת לערוץ ציבורי. אילו היתה עוברת ערוץ היית רואה כנראה את נינט ובר רפאלי ב'מבט שני' מדי פעם.

"בהחלט צריך לטפל בערוץ - להקדיש יותר תקציבים לתוכניות תעודה ודרמה, איכות ומחשבה ולקיים לוח שידורים אטרקטיבי ואלטרנטיבי לאורך כל שעות הצפייה וימי הצפייה. כדורגל זה פתרון דחוק להבאת הצופים לשעתיים של משחק שלאחריו הם עוזבים אותך כי הם לא מחוברים לשום תוכנית אחרת. בינתיים אנחנו משתדלים לעשות את זה בשעה הזאת של 'מבט שני'".