אני צינור

גברת תפתחי סרדינים, זה אני

אנחנו בני 30 פלוס, יחד כבר שמונה שנים, ויש לנו סוגיה אחת שלא הצלחנו לפתור. העניין הוא שלבעלי יש עניין מקצועי באוכל, והוא מאוד אוהב להכניס אותו גם למיטה. עם שוקולד עוד זרמתי, אבל כשזה הגיע לפסטו ולמיונז כבר לא יכולתי יותר. עזבי את זה שהריח גומר אותי, למי יש כוח לעשות כל פעם מקלחת אחרי סקס? שלא נדבר על הכלים והמצעים שצריך לנקות. בקיצור, עוד לפני האורגזמה אני כבר מייחלת למגבון לח. איך אני מצליחה להגשים את הפנטזיה שלו בלי להסריח משום?

ענת של אריק

יקירתי המסכנה, אני לא יכולה אפילו להתחיל להסביר לך כמה אני מרחמת עליך. אני מקבלת צמרמורות בשיניים אם מישהו נכנס למיטה שלי עם תפוח, העיגולים האלה שמשאירים משקאות על שולחנות גורמים לי לייאוש, ואני שונאת לארח. למעשה אני שוקלת לנתק קשר עם כל חברי, כי כידוע, חברים זה מלכלך. אני מתפתה להגיד לך להתגרש, אבל נשמע שאת אוהבת אותו, ולכן אין ברירה: עם כל האהבה, תהיי חייבת להכאיב לו באמצעות התניה שלילית רפטטיבית.

איך? תשתמשי בנשק שלו נגדו. עכשיו, לא נראה לי שיעזור לך לערבב מרכיבים שלא מתאימים זה לזה יחדיו, כי החיך שלו סובל הכל לפי מה שאת מתארת. מצד שני, כל אחד אלרגי למשהו - בוטנים, אספירין, עקיצות דבורים - לא משנה מה זה, בפעם הבאה שהוא מציע להימרח בטפנד, תהיי היוזמת ותביאי את זה בעצמך מהמטבח. תכניסי פנימה את מה שזה לא יהיה, וצפי ללילה של טינופת וחדרי מיון. זה נורא, אבל האופציה השנייה שלך היא נס משמיים.

את יודעת, המצב שלך קצת מזכיר לי את הסרט "אל תתעסק עם הזוהן", שבו יש כף חומוס בכל סצנה - כולל בסצנות הסקס - ונראה שבסך הכל כולם נהנים. וזה מעודד גם בהיבט הקולינרי, גם כי עלייך מורחים דברים פחות עממיים וגם כי הסרט הזה הרי עוסק בתקווה. לא בהכרח כי הזוהן הגשים את חלומו לפתוח מספרה, ואפילו לא כי הוא התחתן עם ערבייה (למרות שבעקיפין זה נותן לי סיכוי עם כוכב הוליוודי), אלא כי אם אדם סנדלר - השחקן הכי לא מצחיק ביקום - הצליח להחלים ממצבו האנוש ולהצחיק אותי, הכל אפשרי. תשאלי את דניאלה פיק־טרנטינו.

עשי כבשלך

איך אני יכול לשכנע את החברה שלי שתעשה ביד לידי? היא לא מסכימה בשום מצב, והייתי מת שהיא תהיה יותר פתוחה איתי.

א' מתל אביב

התשובה מתחלקת לשני חלקים. לדאבון הלב, שניהם מתארים בעיות עמוקות וקשות מנשוא. הראשונה היא בעיה של הרבה נשים - דימוי גוף נמוך. אני אומרת נשים למרות שגם גברים לוקים בזה, רק שזה מתבטא באופן שונה: אצל נשים הביטוי קשור המון פעמים למראה החיצוני ולחשיפה בתנאי עקה, להלן סקס.

בניגוד לשאר המקומות בחיים, שבהם האיפוק מוערך ואף מצופה מאנשים מעל גיל מסוים, במיטה הוא נחשב לפגם ביצועי. בנוסף לכך, הציפיות החברתיות מנשים בהקשר למראה החיצוני שלהן פשוט לא הגיוניות. אישה שנראית רגיל ממוקמת אוטומטית בתחתית הסולם הזוגי, ולפיכך נשים מצפות מעצמן להיות מושלמות: גבוהות, ללא אחוזי שומן, חלקות לחלוטין משיער, עם תחת בצורת לב וחזה שאינו מושפע מכוח הכבידה. כמובן שרוב הנשים בעולם אינן יכולות לעמוד בציפיות הסביבתיות האלה, ולכן נמצאות במצב מצוקה תמידי - מצוקה שגורמת להן להתעסק באובססיביות במראה שלהן. ולא משנה מה הן יצליחו לשנות, כמעט תמיד הן ירגישו חרא עם עצמן. גם הכוסיות. ואם הן מרגישות רע רוב הזמן, ומכסות על זה בביטחון עצמי כוזב - מה יגידו אזובי הקיר, שלהם דווקא יש אישיות?

הבעיה השנייה, וגם היא חמורה יותר אצל נשים, היא הפער בין שתי הדמויות שהן מלוהקות אליהן: דמות היום ודמות הלילה. זה נכון במיוחד בעידן הפוסט־פמיניסטי שלנו, שבו מצופה מהן במשך היום להיות קשוחות, חזקות, ולדעת לנהל את עצמן כמו גברים בעולם החיצוני — לנהל משא ומתן, להשתכר טוב, להחליף גלגל וליזום דייטים. בניגוד לגברים, שהתפקידים שלהם לא השתנו הרבה משחר הימים, האישה מגיעה הביתה בסוף יום שבו התאמצה לחנוק את טבעה האמיתי, ומצופה ממנה לעשות סוויץ' טוטאלי, להכיל את בני הבית, לטפל בילדים, לפנק את הבעל, ובסוף גם לפתוח רגליים ולהתמסר.

החברה שלך, א' מתל אביב, סובלת ממשבר אישיות ג'נדרי האופייני לבחורות בגילי העשרה עד 40 בדור הנוכחי. זה גורם לה להיות סגורה, חסרת ביטחון ויכולת לזרום באופן מלא בסקס, מתוך הצורך הבסיסי לא לפשל ולהיות כמה שיותר ייצוגית בכל רגע ורגע, ומהמאמץ להיראות ולהיות חזקה רוב שעות היום. הציפייה ממנה לאבד במהלך היום את הרכות - שהיא הבסיס ליכולת להתמסר להנאה פיזית בסקס - חוזרת בשעות הלילה כבומרנג אליך ואליה.

מה אני מנסה להגיד? שזה גדול עליך, בחור יקר. מה שהיא צריכה זה להיוולד מחדש בעולם יותר נורמלי שיש בו טיפה פחות קונפליקטים, מראות, טלוויזיה, אינטרנט ומגזינים, ועם אבא ואמא שחיים בהרמוניה מושלמת ומאפשרים לה להפנים דמות גברית בריאה ודמות נשית עם ביטחון עצמי אמיתי. הדבר היחיד שאתה יכול לעשות זה לתת לה לפתח ביטחון לאט לאט, על ידי הרבה מאוד אהבה וסבלנות ודוגמה אישית. כן, אני יודעת. זה לא יקרה.

דוב הקוטר

אני בן 24, ובלי להשתחצן - יש לי איבר מכובד. בואי נעזוב רגע את הכבוד שאני מקבל מהחבר'ה, הבעיה שלי היא שיש הרבה בחורות שמפחדות ממנו. מישהי אמרה לי שזה כאב לה כמו בפעם הראשונה, מישהי אחרת רק ראתה אותו והחליטה שזה לא בשבילה, מציצות אני לא מקבל בכלל, ועל דוגי סטייל אין אפילו מה לדבר. מה לעשות חוץ מלמצוא בחורה עם חורים גדולים?

אורי

ראשית, שאלה: למה תמיד לפני שאנשים משתחצנים הם אומרים "בלי להשתחצן", לפני שהם מכאיבים הם טוענים בתוקף "נשבע שזה לא יכאב", וכשהם עומדים לשקר הם מתעקשים "תאמיני לי"?

שנית, תהייה: איך זה שיש כל כך הרבה גברים שהזין שלהם כל כך גדול שאי אפשר להכניס אותו לשום מקום, אבל אני והחברות שלי נתקלות בעיקר בכאלה שיכולים להיות מקסימום מעמד של בייגלה בפיצוצייה?

שלישית, מחמאה: כזה גדול לא ראיתי בחיים שלי. בחיי, כואב לי להקליד.

רביעית, אם אין לך סבלנות לטפח מישהי מגיל צעיר ולהרחיב אותה בהדרגה, חורים גדולים הם האופציה ההומאנית היחידה. טוב, לא חורים. פתחים. ניתן למצוא איברים מסוג זה במחלקת יולדות, וזה יותר הומאני מלזיין כבשים וסוסות, או לפחות יותר היגייני.

חמישית, מה לגבי סירוס כימי? נשבעת שזה לא יכאב.

Fly Microvibes

מיני ויברטור 

הטוב: הצעצוע החדש מבית פאן פקטורי הוא בעצם ביצת רטט שעליה מולבש גרב סיליקון רך ונעים מאוד. למיקרו יש שלוש דרגות רטט והוא עובד על שלוש סוללות

 שעון, הכיסוי בצבעי טורקיז ואוכמניות ומעוטר בפרחים, וכל העסק גם יחד מותאם לשימוש פנימי או חיצוני

הרע: אבל לא לשימוש אנאלי. כמו כן, מרוב שגרב האוכמניות חמוד ונעים, לא מרגישים דרכו את שתי דרגות הרטט הראשונות מתוך השלוש. כמו כן, דרגת הרטט השלישית גומרת את סוללות השעון תוך חצי שעה

המכוער: מתברר שכן אפשר לדחוף אותו לתחת

• המחיר: 175 שקל, להשיג ב"סיסטרס, רשת ידידותית לנשים", 5506678־03