"גרושתו ניסתה מההתחלה לפגוע לנו ביחסים"

כולם מסביב אומרים לי שהזמן יעשה את שלו ושאני אשכח אותו. שעשיתי טוב שלא ויתרתי על חלומותיי. אז למה זה מרגיש לי בדיוק הפוך? וככל שחולפים הימים הכאב לא עובר, הוא רק מתגבר.

זה התחיל לפני שנה, צ'יטוט מהיר באתר היכרויות, וקבענו דייט לערב בבית קפה. שמחתי לראות מולי גבר נחמד, בילינו ערב נעים. מאותו רגע האהבה פרחה והחיבור בינינו היה מושלם. בילינו, צחקנו, נהנינו, רבנו, והכי הרבה - אהבנו. העולם היה ורוד כמו באגדות. ככל שעבר הזמן התחברנו ונקשרנו, ורק חיכינו לפגישות שלנו. הוא קרא לזה "לסגור יום ביחד...". אמר ששנינו זה פשוט "גן עדן". מסכימה. כך בדיוק הרגשתי. שנינו גרושים עם ילדים, ומי שנמצא במצב הזה יודע שזה לא קל. ערכנו מידי פעם ארוחות משותפות, חגגנו ימי הולדת וגם הטסנו את כל השבט לחו"ל.

במהלך כל התקופה גרושתו של בן זוגי ניסתה להרוס את החיבור הטוב שנוצר עם הילדים. ואני? לא התייאשתי. כשאוהבים כמו שאני אהבתי מתפשרים, נכון? אז הייתי סבלנית וסובלנית. כשהיא קיללה אני שתקתי, כשהיא הסיתה את הילדים נגדנו אני לא התערבתי. הילדים הגיעו למצב שהיו צריכים להסתיר חפץ או מתנה שאני נתתי להם ולא יכלו לשתף אותה בשום חוויה נעימה שעברו עם אביהם ואיתי. הם פשוט למדו לסנן. הילדים למדו מה מותר ומה אסור להגיד ליד אמא שלהם, רק כדי שלא תשתולל. הגענו למצב בו צריך להסתיר את העובדה שאני שם איתם, וזה פגע בי מאוד. כדי לא להכביד על הילדים ועליו התעלמתי, למרות שהבנתי בדיוק מה קורה, ולא אמרתי מילה. הבנתי אותם ולא לחצתי.

לפני כחודש, לאחר התקף שיגעון שלה, השתנה משהו בגישה שלו. בלי לשתף אותי הוא התחיל להרחיק ולהפריד בין הזוגיות שלנו לבין הילדים שלו. ערב אחד הוא התחיל לדבר, אמר שהוא לא רואה איך אנחנו מצליחים לאחד משפחות ולכן אין ברירה וחייבים להיפרד.

הלוואי והיה מבין כמה הוא טועה! הרגשתי נורא. אני עדיין מרגישה כך. לא מצליחה להבין איך שניים שכל כך אוהבים, נפרדים. אין לי ספק שהוא אוהב אותי, ולכן זה קשה יותר. בינתיים כל חפציו נשארו אצלי. עברו כמעט שבועיים... למה הוא לא לוקח אותם? בינתיים לפחות סוף סוף זולגות הדמעות...

כואב לקרוא את הסיפור שלך, במיוחד שהסיפור, לפי דברייך כבר סגור וחתום. חבל שלא ניתנה לך, לשניכם, הזדמנות לשקול את המצב ולהחליט ביחד כיצד להתמודד עם הבעיה הכואבת והמוכרת של המשולש "אני, בן זוגי, ואשתו לשעבר".

אז כמה מילים על משולש זה, שכל הקודקדים בו חדי זווית ודוקרניים:

כשנוצר קשר עם אדם גרוש, כזה שיש לו ילדים, ובמיוחד ילדים צעירים, אחד האתגרים הנוספים מעבר לקשר עם הילדים היא כמובן האקסית. כתבנו כאן לא מעט על פרק ב', על האתגרים והקשיים העומדים בפני מי שמחבר שתי מערכות משפחתיות, על הקושי להיקשר לילדים של מישהו אחר ולתפור יחד משפחה מורכבת. בתוך הפאזל הזה, היחסים עם בני הזוג לשעבר הם אלמנט שיכול להכריע את גורלו של הקשר. לכאורה, זה בלתי נתפש, מדוע שאשה שאת לא מכירה ולא אמור להיות לכן כל עניין הופכת להיות אוייבת ומקור לכאב לב? אז קודם כל הסתייגות: יש הרבה מקרים נפלאים, בהם הגירושים מובילים ליחסים תקינים בין בני הוזג הגרושים, וכל אחד מקבל ומאפשר לאקסו ואקסתו להקים חיים חדשים. במצב זה, הילדים מקבלים מסר של אהבה וקבלה ולומדים לחיות בין כמה בתים ומשפחות.

אבל הסיפור שלך גם הוא די שכיח. אשה שלא מוכנה להשלים עם העובדה שבן זוגה הגרוש מקים לו קשר חדש. הסיבות לעוינות ולכעס יכולות להיות רבות: פחד לאבד את המקום הראשון אצל ילדיה, קינאה לבעלה לשעבר, מרירות בגלל הסדר גירושים מתסכל ועוד ועוד. בעניין זה אין הבדלי מיגדר, יש גם גברים רבים שמתקשים לאפשר לאקסית שלהם להשתקם ולבנות חיים עם בן זוג, שיפגוש גם את הילדים ויתיידד איתם.

היא עלולה להרגיש שהיא מאבדת את ילדיה

אחד הפחדים העמוקים של הורה גרוש הוא העתיד של הקשר עם ילדיו. אשה שחשה כי ילדיה מתיידדים עם "החברה של אבא" עלולה להיתפס לבהלה או להרגיש שהיא מאבדת את ילדיה. אפילו יותר שכיח, הפחד של גברים, שרואים את ילדיהם בתדירות נמוכה יותר, מכך שגבר חדש יתפוס את מקומם הבלעדי כדמות אב.

מסיבה כזו או אחרת, חוסר הביטחון והחרדה אחראים בדרך כלל לתוקפנות הרבה של אנשים במצב זה. התוקפנות יכולה להיות מופנית לעבר הגרוש, לעבר חברתו החדשה, וכמובן - לחוליה החלשה ביותר, הילדים. אשה זועמת, כמו הגרושה של בן זוגך, עלולה למרר את החיים לכולם ולתת לילדיה תחושה קשה שהם בוגדים בה בכך שהם מתיידדים עם האשה החדשה. כמובן, זו התנהגות נלוזה, פוגענית, לא הגיונית ולא הוגנת כלפי הילדים, שגם ככה נמצאים במשבר ומנסים לשקם את חייהם. אבל מהמקום שבו את היית, לא היתה לך אפשרות להשפיע על האשה. כאן צריך לשאול ולבדוק – החוליה החשובה ביותר היא האבא של הילדים. היכן הוא היה? מה הוא עשה כדי להגן על ילדיו מפני הזעם של אמם? מה הוא עשה כדי להגן על הקשר הצעיר שלכם ולבנות אותו למרות הקינאה של גרושתו?

חיפשתם פתרונות? דיברתם על המצב?

ממכתבך אין שום איזכור של התהליך שעברתם, האם חיפשתם פתרונות? האם דיברתם על המצב? נשמע שהוא פשוט התיאש והרים ידיים. אם בכל זאת יש עוד קשר ביניכם, הייתי מציעה לפתוח שוב את הנושא ולבדוק מה קרה. מדוע הוא הגיע למסקנה שהוא לא יכול גם להיות בזוגיות איתך וגם לשמור על שלומם ובריאותם הנפשית של ילדיו?

מובן שייעוץ משפחתי יכול מאוד לעזור. ניתן לפנות למטפל משפחתי שיראה את ההורה, את הילדים, ואולי אפילו ישוחח עם האקסים כדי להרגיע את המערכת ולהגיע לשיווי משקל בין כל המבוגרים שבסיפור, כדי להגן על הילדים מרגשות אשמה ומצוקה. גם פקידת סעד יכולה להתערב אם יש סכסוך קשה ולתווך בין ההורים הגרושים למען הילדים.

אחד הפתרונות האפשריים הוא להוריד פרופיל, לוותר לפחות לזמן מה על פנטזיית "משפחת בריידי" ולעשות הפרדה בין הזוגיות שלכם, שהתחילה כל כך יפה, לבין ההורות. יש אנשים במצב כזה, עם ילדים צעירים, שבוחרים במודע לנהל קשר זוגי טוב ואוהב אבל לא לערב בו את הילדים . זה אולי נשמע לך מלאכותי או חלקי, ואכן זה קשר חלקי, אבל לפעמים החלקיות הזו מאפשרת לצלוח את השנים הראשונות שאחרי הגירושים, לאפשר לילדים מסגרת תומכת ובלעדיות אצל אמא ואבא שלהם ולטפח את הזוגיות עד לגיל שבו הילדים גדולים ופחות מושפעים. פתרון כזה מסיר מהילדים את המעמסה של הסתגלות לאחים חורגים ולהורה חורג, וכמובן - מאפשרת זמן זוגי איכותי ונקי יחסית מהפרעות. אנשים בפרק ב' מתעקשים לעתים כנגד כל הסיכויים לכפות על ילדיהם משפחתיות לכאורה, טיולים, בילויים וארוחות, במקום לאפשר להם לעכל את מציאות חייהם החדשה בהדרגה ולבנות קשר טוב עם אמא ואבא שלא חיים ביחד. 

ואולי עדיין לא מאוחר? אם יש לך קשר עם בן זוגך לשעבר, הייתי ממליצה לך להתקשר אליו ולהציע לו לשקול סידור אחר, כזה שיחזיר לכם את הרומנטיקה וישאיר מחוץ לתמונה את הילדים בשלב זה. שלחי אליו את תגובתי זו, יחד עם המלצה חמה לשבת, לדבר, לנתח את האירועים שהובילו אתכם לפרק את החבילה ולבדוק אם אפשר היה אחרת. ואם לא, אני מאחלת לך הצלחה בהמשך ושתמצאי אהבה חדשה, ואולי הפעם תלמדי מנסיון העבר ותבני את המסגרת שתתאים לכולם.

• עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות, ותשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.
  

האתר של עירית