הפרעת קשב וריכוז: הסוף לתוספת הזמן במבחן

משרד החינוך מפנה את הקשב לסובלים מהפרעות הקשב והריכוז, והתוספת כבר לא תופסת: לאחרונה הוחלט במשרד להגביר את האבחון והעירנות בקרב הצוותים החינוכיים בבתי הספר להפרעות הקשב והריכוז, שהטיפול בהן תפס תאוצה במוסדות רק בשנה וחצי האחרונות. בין היתר, ל-ynet נודע כי צפוי שינוי בהקלות בלימודים - ובעתיד לא תינתן תוספת זמן בבחינות.

בין 7 ל-10 אחוזים מהתלמידים, ילדים מגיל חמש עד 18, סובלים מהפרעת קשב וריכוז (ADHD).

 בנים נוטים לפתח את ההפרעה הרבה יותר מבנות, אך עם הגיל הפער מצטמצם. רופאים מסבירים לא מדובר בלקות למידה, כפי שנהוג לחשוב, כי אם בהפרעה נפרדת שהמקור שלה ביולוגי - שינויים במבנה המוח. לעתים, נלווים אליה גם תסמיני היפראקטיביות.

מנהלת גף ליקויי למידה במשרד החינוך, ד"ר יהודית אל-דור, הסבירה בשיחה עם ynet: "אנחנו מתכוונים להכשיר את כל המורים וכל היועצים החינוכיים לשים לב בכל כיתה וכיתה לילדים, ולאתר למי יש הפרעות קשב וריכוז. אנחנו מנסחים בימים אלה התאמות חדשות (הקלות בלימודים) שמיועדות להפרעה ספציפית הזו".

כחלק מההתאמות, תבוטל תוספת הזמן. "תוספת הזמן אינה אפקטיבית", נימקה אל-דור את ההחלטה, "כי גם עוד זמן לא ישנה את היעדר הקשב. צריך לבנות את זה נכון". בין ההתאמות החדשות - הפסקה באמצע הבחינה.

דברו חלש, אבל ברור

במסגרת ההנחיות החדשות שיועברו בקרוב למורים יוסבר להם למשל כי בכיתות רועשות, אין טעם להגביר את הקול, אלא לשים דגש על העיצורים בכל מילה.

 כמו-כן, הם מתבקשים להושיב ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז קרוב, בשורה הראשונה. אחרי שנקבע המקום יש למעט בלהזיז ילדים אלה למקום אחר.

הכיתות עצמן צריכות למנוע הדהוד, או כל רעש חיצוני שיכול להוציא באחת את הילד מריכוז. בתי הספר, על פי התוכנית החדשה, יותאמו מבחינה אקוסטית - באמצעות תוספות לקירות כמו שעם או לבד, פסי איטום לדלתות ולחלונות ואפילו החלפת המנורות בכאלה שאינן מרעישות.

במקביל, השטח מתחיל להתמודד עם ההנחיות שיצאו בסוף השנה שעברה ממשרד הבריאות, לפיהן אבחון להפרעת קשב וריכוז יכול להיעשות על ידי רופא בלבד - פסיכיאטר, נוירולוג או רופא ילדים שעבר הכשרה מיוחדת בנושא. המשרד לא מאשר הקלות לפי אבחונים פסיכולוגיים או פסיכודידקטיים.

כ-200 יועצים חינוכיים הוכשרו במהלך השנה האחרונה לנושא זה בלבד. בשנים הקרובות אמור המספר לעלות לכ-4,000. מעבר לכך, לראשונה החלו גם מכללות להכשרת מורים כמו סמינר הקיבוצים להעביר קורס בנושא הפרעות קשב, שמיועד לכלל הסטודנטים, ולא רק למורי החינוך המיוחד.

נוטים לרבוץ מול הטלוויזיה

המקצועות שבהם מתקשים במיוחד תלמידים בעלי ההפרעות הם מקצועות לשוניים וכאלו שדורשים התמקדות בפרטים רבים כמו תאריכים - היסטוריה ואזרחות. "באנגלית הם פחות מתקשים כי הם לומדים הכל מהטלוויזיה", הסבירה ד"ר איריס מנור, פסיכיאטרית ילדים ומבוגרים להפרעות קשב בעמותת "קווים ומחשבות". לדבריה, לסובלים מבעית קשב וריכוז יש נטייה לרבוץ שעות מול המחשב והטלוויזיה. עוד הם נוטים להידרדר לסמים כמו גראס כדי להתרכז, ומשם לממריצים, וגם עלולים יותר מאחרים לפתח הפרעה דו-קוטבית ("מאניה דיפרסיה").

"הרבה סטיגמות נוצרו במשך השנים סביב הפרעות קשב וריכוז. צריך להבין שמדובר בבעיה רפואית לכל דבר ועניין. 90 אחוז מההפרעה גנטי, וזה המון. זו בעיה פיזית בתפקודי המוח.

 האדם שסובל מהבעיה והסביבה שלו לא רואים את בעיית הקשב. זה כמו לנסות לתאר בפני אדם עיוור, מהו צבע אדום. ילד עם בעיית קשב חושב שככה זה אצל כולם", אמרה ד"ר מנור.

כמו פסיכיאטרים נוספים, היא ממליצה על טיפול בריטלין. בדומה ליתר העולם, 3% מהילדים בישראל נוטלים את התרופה. אך במגזר הערבי השיעור מזערי - רק 0.1%, ואצל החרדים אחוז אחד. לדבריה, "בגלל הסטיגמה הרבה לא מקבלים טיפול וסוחבים את זה, וחבל. זה מוביל לבעיות רגשיות וחברתיות נוספות. הבעיה נוצרה כשלא היו אבחונים נכונים ונתנו ריטלין גם למי שאינו סובל מההפרעה - וזה קילקל".