כשאבא לוקח חופשת לידה

הולדתה של יובלי היוותה קרן אור עבור תומר וקרן, שעברו לפני כן טיפולי פוריות ותקופה לא פשוטה. הם התאהבו ביובלי מייד. לאחר 5 ימים צפופים ומרתקים זה בחיקו של זה, נאלץ תומר לקטוע את החגיגה ולשוב לעבודה. היה לו קשה מאד להשלים עם העובדה שהוא לא יראה את יובלי שלו שעות רבות בכל יום, וקרן צחקה עליו: "לא ידעתי שהורמונים משתוללים זה מדבק!"

בסוף השבוע הראשון - אחרי שבמשך כל השבוע הוא "חתך" הביתה מוקדם מהרגיל - תומר נשבר. הוא לא יכול להמשיך ככה – הוא רוצה גם.

קרן שקלה את הנושא, הם התייעצו עם רופאת הילדים לגבי ההנקה, ולבסוף אחרי התלבטויות, נפל הפור: חופשת הלידה תחולק בין שניהם.

וכמוסכם, בתחילת השבוע השמיני לחייה של יובלי, אמא שלה שבה לעבודתה, ותומר לקח פיקוד: הוא טיפל ביובלי במסירות, בישל וניקה, האכיל וכיבס, ואפילו הצטרף ל"קורס מסאז' תינוקות"...

לאחר שבועיים נפלאים, החליטה קרן, באופן ספונטני ורגיש, לרכוש עבור תומר ואחיה, חברו הטוב, 2 "חבילות" למשחק של מכבי בברצלונה, ל- 2 לילות בלבד, מעין מתנת לידה לאב המסור. כשתומר ניסה למחות, הבהירה לו שאין פה שאלה. הוא נוסע וזהו. כששב מהנסיעה, הוא הרעיף מתנות רבות על יובלי, שכלל לא חשה בהיעדרו, ולמחרת התייצב בג'ימבורי השכונתי כרגיל.

כשהתקבל לאחר זמן מה המכתב מהמוסד לביטוח לאומי, ובו מודיעים לתומר שתביעתו לקבלת דמי לידה נדחתה, הוא היה בטוח שמדובר בטעות. אולי חסרה חתימה, או מסמך? בירור קצר העלה שדמי הלידה נשללו מתומר בשל גיחתו הקצרצרה לחו"ל, אשר, כך הסתבר, קטעה את רצף חופשת הלידה, כך שתומר לא צבר 21 ימי חופשה כנדרש בחוק!

תומר וקרן המומים. מה ביכולתם לעשות?

1. חופשת הלידה - מי לוקח?

בישראל של שלהי שנת 2009, תומר אינו נחשב ל"עוף מוזר": אבות רבים נוטלים חלק פעיל בגידול הילדים, והחקיקה, בהתאם, יישרה קו והעניקה "זכויות אם" רבות, גם לאב. כך, אם בעבר חופשת הלידה הייתה נחלתה של היולדת בלבד, כיום ניתן לחלוק את חופשת הלידה בין שני ההורים.

ובכל זאת, מאחר ונכון למועד כתיבת שורות אלו, נשים הן עדיין היולדות בפועל, קיימים מספר תנאים, אשר רק בהתקיימם יזכה אב, שבת זוגו ילדה, ליהנות מחופשת לידה חלקית וגם לקבל בעבורה דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי (מל"ל). והרי הם לפניכם:

א. 6 השבועות הראשונים: התקופה הראשונה שמיום הלידה והלאה מסורה לאם היולדת בלבד. האב יוכל להחליפה רק לאחר מכן, וזאת על מנת שהיולדת תתאושש פיזית, תוכל להניק באם תחפוץ, וליצור את ה"בונדינג" האימהי הנחוץ לתינוק.

ב. הסכמה בכתב: 2 ההורים מחוייבים לחתום על הצהרה, ולהגישה למעביד לפחות 30 יום טרם תחל חופשת הלידה של האב. האם מחויבת לחתום שהיא מוכנה לוותר על המשך חופשתה, בין השאר על מנת שהוויתור על זכותה זו יהיה וודאי וללא כל ספק.

ג. חזרת האם לעבודה: האב יהא זכאי לחופשת לידה רק אם האישה שבה בפועל לעבודתה. בני זוג שנשארו ביחד בבית לטפל בבנם החדש, החליטו שהאישה תיקח חל"ת, והגבר יצא לחופשת לידה בתום 6 השבועות הראשונים. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת הגבר לקבל דמי לידה, זאת מאחר והאישה לא חזרה לעבוד בתקופה זו. נקבע כי כוונת המחוקק לא הייתה, (רחמנא ליצלן..ד.כ), ששני בני הזוג יישארו בבית עם התינוק, וכי חזרת האם לעבודה היא תנאי בל יעבור.

ד. האב חייב להיות עובד ומבוטח, דהיינו שילם את תשלומי הביטוח הלאומי, כשכיר או כעצמאי, וזאת במשך 10 חודשים מתוך 14 החודשים (או 15 מתוך 22 החודשים) שקדמו ליום בו הפסיק לעבוד והתחיל את החופשה.

אב שיצא לחופשה ביקש לאשר לו דמי לידה בגין הכנסתו כעצמאי (בנוסף לדמי לידה כשכיר). נקבע כי הוא לא צבר תקופת עצמאות מספקת, ותביעתו לדמי לידה אושרה רק כשכיר. לעומת זאת, אם לתינוק, שבוטחה כנדרש הן כשכירה והן כעצמאית, למשך פרקי זמן מספיקים - זכתה לקבל דמי לידה ב-2 הכובעים: בית המשפט הסביר, כי דמי הלידה אמורים להוות תחליף הכנסה בגובה השכר אותו קיבלה האם טרם הלידה, ולכן אם עבדה קודם לכן ב-2 "חלופות מעמד", היא זכאית לדמי לידה בשתיהן.

ה. האם עצמה זכאית לדמי לידה, והם לא שולמו לה במלואם. דהיינו, בן הזוג שמבקש חופשת לידה בא בנעליה של האם, וזכותו לקבל דמי לידה הינה רק בעד אותה תקופה שהאם הייתה זכאית לה, ולא יותר או פחות (ואם לא זכאית - גם הוא לא זכאי). בעניין זה חשוב לשים לב שדמי הלידה בגין החופשה שנטל בן הזוג יחושבו בהתאם לשכרו או הכנסותיו, ואילו דמי הלידה בגין ימי החופשה של היולדת, יחושבו בהתאם לשכרה שלה.

לבני זוג נולדו תאומים, שנותרו באשפוז, מה שהאריך את חופשת הלידה ל-18 שבועות. האב החליף את אשתו ב-7 השבועות האחרונים של החופשה, אך להפתעתו - על התקופה המוארכת - קיבל דמי לידה לפי הכנסת האם, ולא לפי הכנסתו שלו.

מאחר ובין הכנסותיהם של בני הזוג היה הפרש "פעוט" (האב הרוויח ברבעון הרלבנטי 45,000 שקלים והאם רק 7,000 שקלים) בני הזוג התעקשו לקבל דמי לידה לפי הכנסת האב, שכן הוא זה ששהה בבית. המל"ל התנגד וטען כי חופשה מוארכת לא חלה על האב, ולכן משלמים לפי האם, אך ביהמ"ש דחה טענה זו, וקבע כי האב זכאי לדמי לידה לפי הכנסתו בגין כל התקופה בה שהה בחופשת לידה מוארכת.

ו. החוק קובע כי לאב אסור לעבוד, או לעסוק במשלח ידו, במהלך חופשת הלידה, והמל"ל יכול לשלול את זכאות האב לדמי לידה בשל כך.

כאשר מנכ"ל חברה שאשתו ילדה יצא לחופשת לידה, הביטוח הלאומי שלל ממנו דמי לידה. האב הוכיח לביהמ"ש כי שהה בבית עם התינוק כנדרש, אך מאחר והוא המנכ"ל, הוא בכל זאת הגיע פעם בשבוע למשרדי החברה, וכן נהג לשוחח עם עובדיו טלפונית בכל יום.

מאחר ועשה את כל זאת מבלי לקבל שכר, בית המשפט צידד בו והתרעם על עמדת המל"ל:

"הוכח כי ככל שבעת חופשת הלידה עסק התובע בענייני החברה, הרי שהעיסוק לא היה אינטנסיווי כמו שהיה טרם חופשת הלידה, אלא היה סביר...עיסוק מעין זה...אינו אמור לשלול את הזכאות לדמי לידה...". נקבע כי אין כל הגיון בכך שמבוטח יפסיד את דמי הלידה רק בשל כך שעובדיו התייעצו עמו טלפונית... בכל מקרה, כך נקבע, השלילה אינה יכולה להיות אוטומטית ומלאה ועל המל"ל להפעיל שיקול דעת, ולבחון האם העבודה מחוץ למשק הבית הצדיקה באותו מקרה שלילת דמי לידה? ואם כן - באיזו מידה.

המקרה של תומר שלנו, מזכיר מקרה דומה שאירע לאב טרי, עו"ד במקצועו, שנסע גם הוא לחו"ל במהלך חופשת הלידה שלקח. אותו אב נסע לחו"ל פעמיים, בכל פעם ל-3 ימים בלבד, וכששב נדהם לגלות כי דמי הלידה עבור הימים ששהה בחו"ל, וכן עבור הימים ששהה בבית לפני הנסיעה הראשונה ואחרי הנסיעה השנייה - נשללו ממנו לחלוטין. טענת המל"ל היתה שהנסיעות שברו את הרצף של 21 יום הנדרש בחוק (לפני הנסיעה הראשונה הוא לא הספיק להיות בבית 21 יום רצוף, וגם אחרי הנסיעה השנייה).

המל"ל טען כי חופשת הלידה נועדה ל"טיפול בילד", אך האב טען כי אין פה כל סתירה: הנסיעות אכן היו לצורך טיפול בבתו! בנסיעות אלו הוא התרענן מ"העבודה הקשה בבית", כך טען, זאת מאחר ו"אין אדם שמסוגל במשך 24 שעות ביממה 57 ימים רצופים לטפל כל הזמן בילדו. הוא צריך ללכת לשירותים לאכול וגם להתרענן. גם הילד עצמו יקבל טיפול טוב יותר אם האב יהיה רענן...".

בית המשפט קבע כי חופשת הלידה אינה "חופשה" בפירושה המילולי, אלא הפסקת עבודה לצורך טיפול בתינוק, ולכן ה"התרעננות" בחו"ל אינה יכולה להיחשב כהתרעננות לצורך טיפול בילד. מאחר ולא עמד בתנאים של 21 יום ברציפות, התביעה של האב נדחתה.

בהתאם, גם תומר שלנו, שכל "חטאו" היה נסיעה ל- 2 לילות עם חבר, במהלכם יובלי טופלה היטב על ידי אמה - נקנס, ובגדול.

לסיכום

פעמים רבות הביטוח הלאומי אינו מאשר תביעות אבות לדמי לידה, וזאת עקב אי עמידה בתנאי הזכאות. הרציונל החוזר בפסיקות, כחוט השני, הוא חשש מניצול אפשרות ההחלפה לרעה (זוגות שיתחלפו ביניהם רק על מנת להגדיל את דמי הלידה, במקרה בו האב מרוויח משמעותית יותר). לצערנו, חשש זה עלול לפגוע, שלא לצורך, בזכאותם של אבות שבאמת ובתמים מעוניינים לגדל את ילדם בשבועות הראשונים לחייו, ולכן כדאי לכם להקפיד על הוראות החוק והתקנות במלואן, על מנת שתוכלו לצאת לחופשת לידה ולקבל בעבורה את דמי הלידה המלאים.

יצויין גם כי במקרים בהם הילד מצוי בחזקת האב בלבד, או שקיים אישור רפואי כי האם נכה או חולה ואינה מסוגלת לטפל ברך הנולד, קיימת לאב אפשרות לצאת לחופשת לידה מלאה ולקבל דמי לידה בהתאם (ובמקרים אלו, התנאים החלים על אב בחופשת לידה חלקית, לא יחולו).

2. זכויות נוספות שמגיעות לאבות

חופשת הלידה היא רק אחת מאותן זכויות שהיו שמורות בעבר ליולדת בלבד, וכיום גם אבות זכאים להן.

א. היעדרות בתקופת ההיריון

כך למשל, למרות שהאב עצמו אינו נושא את העובר, הוא שותף במקרים רבים לשלבי ההיריון השונים. על כן, מעניק לו החוק אפשרות להיעדר 7 ימים בשנה (על חשבון ימי המחלה הצבורים לו), לשם טיפולים הקשורים להריון או ללידה. על האב למסור למעסיק הצהרה חתומה על פי התקנות ולצרף אישור רפואי מתאים. שימו לב ש-7 הימים חלים בהיריון וב-24 השעות שלאחר הלידה בלבד.

ב. התפטרות לאחר לידה

לאמהות נתונה זכות להתפטר מהעבודה במשך 9 חודשים מיום הלידה - לצורך טיפול בילד, ולקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטרה. גם אב שעבד שנה אצל אותו מעסיק, ובת זוגו לא ניצלה את הזכות להתפטר, יוכל להתפטר לצורך טיפול בילד, אך זאת בתנאים מסוימים בלבד (בת הזוג הועסקה קודם לכן כשכירה, או שהייתה עצמאית ולא הפסיקה את עיסוקיה, או מקרים בהם הילד נמצא בהחזקת האב הבלעדית, או כאשר האם נכה או חולה ואינה יכולה לטפל בילד). הקפידו לתת למעסיק לפחות חודש התראה מראש, כדין, לציין מפורשות כי ההתפטרות הינה לצורך טיפול בילד ולדרוש את פיצויי הפיטורים.

ג. הארכת חופשה ללא תשלום

אבות שרוצים לצאת לחופשה ללא תשלום לאחר הלידה, יכולים לעשות זאת. התנאים: (1) האב עבד באותו מקום עבודה 24 חודשים רצופים לפחות עד הלידה (2) בת הזוג חזרה לעבודה ולא ניצלה את האפשרות לחל"ת במקביל אליו.

ד. מחלת ילד

הילד חולה. מי נשאר איתו? אבא! 8 ימים בשנה יוכל האב להיעדר לצורך מחלת ילדו, וזאת אם אשתו לא ניצלה את אותם ימים.

3. מה צופן לנו העתיד ?

נושא חלוקת התפקידים בין גברים לנשים הוא נושא חם. לוהט. השאלות הן הרות גורל ויומיומיות כאחד, והתשובות אינן עוד ברורות כבעבר: מי יוצא לקחת את הילדים ב-16:00? מי נשאר עם הילד החולה? מי מוותר על קידום בעבודה לטובת הסעות לחוגים? ועוד.

גם הצעתם של חברי הכנסת יואל חסון (קדימה) וחיים אורון (מרצ), לאפשר לאב לצאת לחופשת לידה של שבועיים, במקביל לחופשת הלידה של האם (ולא במקומה!), היא מעניינת: ייתכן וכאן יחל השינוי האמיתי, מאחר וכיום, כל עוד מדובר בהחלפת האם ולא בהצטרפות אליה, אחוז הגברים המנצלים בפועל את האפשרות לצאת לחופשת לידה הוא קטן.

דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il