איפה כדאי להשקיע 50 אלף שקל למשך 6 שנים?
ברשותכם סכום של כמה עשרות אלפי שקלים ואתם מעוניינים להשקיע אותו לתקופה בינונית-ארוכה של 6 עד 8 שנים. אבי דרוט יועץ מרחבי, סקטור ייעוץ פיננסי בבנק מזרחי-טפחות, ממליץ על חלוקה שווה בין האפיק המנייתי, הצמוד והשקלי
ברשותי סכום שחסכתי ביחד עם בעלי במשך שנים, על סך של קרוב ל-50 אלף שקל. הילד הגדול הוא בגיל מצווה והייתי רוצה להמשיך ולחסוך את הכסף, עד שהילדים יגדלו, לעוד כ- 7-6 שנים. כיצד כדאי לנו להשקיע את הכסף למשך תקופה זו?
ככלל בפיזור השקעות אנו מבקשים למקסם תשואה אך להקטין במידת האפשר את רמת הסיכון. מכיוון שאין לנו אפשרות להעריך ברמת ודאות גבוהה מראש מה הפיזור האופטימאלי, רצוי לחלק את סכום ההשקעה בחלקים שווים, בין שלושת אפיקי השקעה הבאים: האפיק המנייתי, הצמוד והשקלי.
לכן מומלץ לא לרכוש מניה ספציפית אלא "לקנות את השוק" בעזרת תעודת סל או קרן נאמנות שמשתדלת להיצמד ככל האפשר למדד העיקרי, ת"א 100. זהו מדד המכיל את מאה המניות המובילות בשוק ההון, ומשקף במידה רבה את הפעילות הכלכלית במשק הישראלי.
מרכיבי אג"ח המשפיעים על התשואה שנקבל
לאחר שבחרנו את האפיק המנייתי, נעבור לאפיקים האחרים. כדי לבחור נכסים צמודי מדדי ושקליים, אנחנו צריכים להבין טוב יותר את המשתנים שמשפיעים על תשואות הנכסים שנבחר. לכן נסביר בקצרה את מרכיבי אגרות החוב.לאג"ח שלושה מרכיבים עיקריים המשפיעים על התשואה:
• מח"מ (משך חיי האיגרת הנגזר מתאריך פדיון האיגרת בניכוי תשלומי הריביות ופדיונות חלקיים) – המח"מ מייצג את תוספת התשואה שדורש מחזיק האיגרת על תנודתיות גבוהה יותר. מכיוון שככל שתאריך פדיון האיגרת ירחק, נותר זמן רב עד קבלת התמורה המלאה שהובטחה בהנפקת האיגרת. במילים אחרות, המח"מ הוא סוג של מדד למידת הסיכון הטמונה באג"ח. ככל שהמח"מ גבוה הוא מעיד על רגישות גבוהה יותר לתשואת האגרת ביחס לזעזועים בשוק. מח"מים נמוכים מעידים על המצב ההפוך בו האגרת שומרת על תנודתיות קטנה יותר.
עם זאת חשוב לציין , כי התחשבות במח"מ רלוונטית רק אם בכוונתנו למכור את האיגרת לפני מועד פירעונה המוסכם. כלומר, אם בכוונתנו לרכוש איגרת ולהחזיק בה עד מועד פרעונה, אין למח"מ השפעה.
• דרוג –ניתוח רמת הסיכון הכרוכה בהשקעה באגרת החוב. הדירוג מבוצע על ידי חברה חיצונית, המעריכה את סיכויי הגוף המנפיק לפרוע את חובותיה.
• הצמדה – אי הוודאות בדבר גובה האינפלציה, שתהיה בפועל לאורך חיי האג"ח. אם האינפלציה הייתה גבוהה משציפינו עדיף היה שנקנה אגח"ים צמודי מדד ואם נמוכה משציפינו עדיף היה שנקנה אג"חים שקליים.
שתיים צמודות ושתיים שקליות
במטרה להקטין את מרכיב הסיכון, בחרנו ארבע אגרות חוב (שתיים צמודות למדד ושתיים שקליות לא צמודות) במח"מ של כשש שנים, בדרוג AA ומעלה. אציין כי הדירוג הגבוה מעיד על איתנות החברה המנפיקה.בדרך זו נשיג את שלוש המטרות: תנודתיות מהמח"מ לא תשפיע עלינו מכיוון שבכוונתנו להחזיק את האג"ח עד מועד הפירעון – בתום 6 שנים, בו תשולם הקרן (והריבית) כפי שנקבע מראש, בעת שהונפקה האיגרת. הסיכוי לחדלות הפירעון קטן מכיוון שהדירוג שלה הוא גבוה. וסיכון ההצמדה יתבטל מכיוון שרכשנו 2 אגרות צמודות ושתי אגרות לא צמודות, על מנת לאזן.
לסיכום, בהשקעה של 40-50 אלף שקלים לטווח בין שבע לעשר שנים, נבחר לחלק את ההשקעה לשלושה חלקים שווים:
שליש מניתי - מוצר העוקב אחר מדד המניות העיקרי (ת"א 100).
שליש אג"ח צמודות מדד בדרוג גבוה ובמח"מ 6 – 8 שנים.
שליש אג"ח שקליות לא צמודות בדרוג גבוה ובמח"מ 6 – 8 שנים.
ההשקעות באג"ח הצמודות והלא צמודות נותנות "עוגן" מוצק להשקעה.
בסכומים נמוכים מ - 40 אלף שקלים, העלות של קניית הנכסים ישירות בבורסה יכולה לפגוע בכדאיות ההשקעה, לכן כדאי לשקול השקעה במוצר מעורב כגון קרן נאמנות או תעודת סל, שהרכב הנכסים שהיא מכילה דומה לתמהיל המוצע.
בכל מקרה מומלץ לגשת ליועץ השקעות בבנק על מנת שיעזור בבחירת המוצרים הספציפיים המתאימים.
לפנייה לכתב/ת 
