התחברו לעצמם

ערוץ MTV, כשעוד היה רלוונטי ומוביל, ידע תמיד לגעת בנקודות הרגישות והנעימות ביותר. אמנם הערוץ היה לגלגל מסתובב, משחזר אותם קליפים שוב ושוב ולא נותן לנו להיפרד מהם, אך בהפקות התוכן ידעו בעבר אנשי הערוץ המוכשרים להפוך את המשחק למקורי ביותר. תוכניות המקור של MTV היו לגאווה טלווזיונית: מהמצוירים כמו "ביוויס ובאטהד" ו"דה מאקס", דרך המגזינים "Yo! MTV Raps" ו-"Headbangers Ball", ועד לחלוצת הריאליטי "The Real World".

בתוך כל הפרויקטים המיוחדים, עמדה לה פנינה אחת, נוצצת יותר מכולם, פנינה ששינתה את פני המוזיקה חיה והטביעה חותם באמנים, בקהל ובטלוויזיה. בסוף 89' יצאה לה לדרך סדרת "MTV אנפלאגד" שחוגגת בשבועות אלה 20 שנה באוויר. כמו הערוץ בו היא משודרת, גם הפנינה הזאת כבר לא ממש מנצנת. אבל במבט לאחור, היתה לה אחריות אדירה והיא מותירה אחריה מורשת חשובה.

קלאסיקה מודרנית. "נירוונה" אנפלגד (צילום: Gettyimages/Imagebank)

20 שנה חלפו מאז ש"אנפלאגד" הפך למושג בסיסי עבור כל אמן מערבי כמעט. בניגוד למונח "אקוסטי", אליו נדבקה משמעות שלילית, של חיפוי על עצלות או חוסר תקציב, ה"אנפלאגד" הביא איתו רוח אחרת. כשיוצרי הסדרה חשבו לראשונה על הרעיון (והשיקו אותו עם להקת "סקוויז", שערכה את ההופעה הראשונה בסדרה), הם גם החליטו על דרך, אמנם מאוד פשוטה אך מקורית: ללא הפקה מפוארת או אפקטים מרשימים, רק עם מוזיקה, לפעמים גם עם וילונות ונרות מסביב.

אין ספק, הייחודיות של הסדרה היו השירים עצמם, ובעיקר העיבודים להם זכו. חשוב מאוד היה לאמנים ולמפיקים שהגרסאות שיבוצעו במופע האנפלאגד יקבלו צבעים משלהם ויהיו שונות מהמקור.

נראה אם תצליחו לזהות

השיטה קלעה בול והדוגמאות לגרסאות שהפכו תוך זמן קצר לקלאסיקות (גם כמובן בזכות הערוץ, שדאג לפמפם אותן) הן רבות. הגדולה והמפורסמת מביניהן היא זו של האחד והיחיד, אריק קלפטון. ב-16 בינואר 92' ערך קלפטון את ההופעה המרגשת וביצע שם לראשונה ביצועים אקוסטיים חדשים לשיריו המוכרים.

הבולט מביניהם היה הביצוע לשיר "Layla". קלפטון לקח את השיר הרוקנ'רולי ושינה אותו לגמרי; הגיטרות שינו צורתן, מלודיות השירה השתנו והשיר הנצחי שהיה להיט עוד שנים קודם לכן (במקור במסגרת "דרק והדומינוס" ואחר כך בביצוע קלפטון סולו), הפך להמנון בגלגולו השלישי. לא סתם פנה קלפטון לקהל, רגע לפני תחילת השיר, ואמר: "נראה אם תצליחו לזהות את זה". הסלט האקוסטי של קלפטון היה עד כדי כך מרשים, שעד היום, 15 שנים אחרי ההופעה, אפשר בקלות להיתקל בחובבי מוזיקה שאינם מכירים את הגרסאות הראשונות של השיר, ובטוחים שהביצוע האקוסטי הוא המקורי.

האזינו לגרסת האנפלאגד של "Layla"

הסדרה החלוצית הגיעה לשיאה בתחילת שנות התשעים. באותה תקופה הופיעו שם, לצד קלפטון, גם פול סיימון, פרל ג'אם, REM (שקיימו שתי הופעות אנפלאגד, ברווח של עשור) מריה קארי (כשעוד היתה קצת תמימה) וברוס ספרינגסטין. כולם סיפקו הופעות ורגעים בלתי נשכחים עבור הצופים בבית. ולא רק המעריצים התרגשו: גם האמנים עצמם, שזיהו מיד את הפוטניצאל הסנטימנטלי והכלכלי, והחלו להוציא את ההופעות באלבומים, ובשלב מאוחר יותר גם בדי.וי.די.

מחאה עם טוש שחור

שנות התשעים סיפקו מהפכות מוזיקליות רבות, ובראשן השתלטות הרוק העוצמתי, הגראנג', שטיפס לפסגת העולם. שיבוץ להקות הגראנג' מסיאטל בסדרת ה"אנפלאגד" העניק כמה רגעים שנכנסו הן להסטוריה של הגראנג' והן לזו של הטלוויזיה.

הופעתה של "פרל ג'אם" בסדרה הפכה לפריט חובה עבור כל מעריצי הלהקה. הבעיה היתה שמשך 18 שנה הם נאלצו לשכפל קלטות וידאו או להוריד מהאינטרנט את ה"אנפלאגד" באיכות מאכזבת, מכיוון שהלהקה לא טרחה לשחרר אותו באופן רשמי. כשהחליטה הלהקה להוציא גרסה חדשה לאלבום הראשון, "Ten", בשנה שעברה, היא צירפה גם סוף סוף את הדי.וי.די של ההופעה, בצורה ובאיכות הראויה.

רגע טלוויזיוני זכור במיוחד במופע התרחש כשבזמן ביצוע השיר "Porch", זמר הלהקה אדי וודר החל להשתולל באולפן. הוא נעמד על הכסא, לקח טוש שחור וכתב על ידו "Pro Choice", הסיסמה החברתית והפוליטית שקוראות לאפשר לנשים את הבחירה לבצע הפלה. עד היום וודר נחשב לאקטיביסט גדול וממשיך לקדם את דעותיו דרך המוזיקה.

מריה קארי. עוד היתה קצת תמימה (צילומים: עטיפות האלבומים)

גם הופעת האנפלאגד של "נירוונה" הפכה לאבן דרך בחייה המוזיקליים. למרות שכבר הוציאה להיטי ענק כמו "Smells Like Teen Spirit", החליטה הלהקה לערוך את המופע, בנובמבר 93', דווקא עם שירים פחות מוכרים וחידושים רבים. חצי שנה לאחר אותה הופעה חד-פעמית באולפן בניו-יורק, קורט קוביין החליט לשים קץ לחייו. כשיצא אלבום ה"אנפלאגד", בנובמבר 94', הוא נכנס ישירות למקום הראשון בטבלת הבילבורד, נמכר במיליוני עותקים ועד היום ממשיך להיות מרכיב פופולרי ומשמעותי בדיסקוגרפיה.

האחות הגראנג'יסטית "אליס אין צ'יינס" יצרה גם היא רגע היסטורי בסדרה. באפריל 96' ערכה הלהקה "אנפלאגד", שהיה הופעתה היחידה במשך יותר משנתיים, ובדיעבד גם אחת האחרונות לפני פירוקה. הזמר ליין סטיילי הפתיע את הקהל ואת חבריו ללהקה עם שיער צבוע בורוד, ונראה לראשונה כמי שהולך ודועך, תהליך שנגמר כשמצא את מותו ממנת יתר של סמים ב-2001. למרות זאת, הצליח סטיילי לשיר במלוא העוצמה ולהפוך את המופע לאחד האלבומים החשובים של הלהקה.

המוזיקה השחורה לא חדלה להפתיע

אמנם עצם אזכור שם הסדרה מושך אותנו ישירות לשנות התשעים, אך גם היום, עשרים שנה אחרי, האמנים מגיעים לאולפנים הקטנים, מופיעים מול קהל מצומם ויוצרים רגעים היסטוריים קטנים בקריירה שלהם. בשנות האלפיים אמנם נערכו פחות הופעות בסדרה, אך כמה מהן היו לא פחות משמעותיות מאלה הקלאסיות של התשעים.

ג'יי-זי. עלה על כל הציפיות

בחורף 2001 יצרה הסדרה את אחד השילובים המסקרנים ביותר במוזיקת ההיפ-הופ. אל הבמה של אולפני הרשת בניו-יורק הגיע ג'יי-זי, רגע אחרי שהוציא את אלבומו "The Blueprint" והחל רצף התהילה המסחרר שנמשך עד היום. מאחורי הראפר התייצב הרכב "הרוטס" הנפלא (שכיום, אגב, משמש כלהקת הבית בתוכנית הלילה של ג'ימי פאלון).

על ההפקה המוזיקלית הופקד מנהיג ההרכב, המתופף אהמיר "קווסטלאב" תומפסון, והמיזוג של הגרוב, המוזיקליות והנשמה של ה"רוטס" יחד עם כתיבת השירים והזרימה היוצאת דופן של ג'יי זי, עלה על כל הציפיות. הופעת האנפלאגד של ג'יי זי ו"הרוטס" הפכה לאחד הפרויקטים הכיפים והמשמחים ביותר בהיפ-הופ, ונוכחותה של המוזיקה השחורה בסדרה לא הפסיקה להפתיע במקוריות שלה.

לורן היל. חשפה את המהפכים שעברה

באותה תקופה שג'יי-זי וה"רוטס" יצרו ערב נפלא, ביקרה על אותה במה גם גברת לורן היל. כארבע שנים לאחר שהוציאה את אלבום הבכורה ומפוצץ הלהיטים שלה, היל הגיעה לסדרה וחשפה בפני עולם את המהפכים שעברה. על ראשה מטפחת וכובע בייסבול, מנגנת לבדה על גיטרה אקוסטית, היל העניקה הופעה ארוכה מלאה בשירים חדשים שכתבה ואותם ביצעה לראשונה.

המלודיות ביצירות הטריות היו יפהפיות, האיכויות הקוליות של הזמרת נחשפו במלואן והשירים היו מפתיעים לטובה. חוץ מזה, היל הרבתה לספר בין השירים על חייה, על אהבה, על משפחה ושירה וגם ידעה לזרוק כישורי "ספוקן וורד" מרשימים כשנדרש. היל, כמו רבים לפניה, יצרה פנינה קטנה ומתוקה, אלבום כפול מתוך הסדרה.

אבל תוך זמן קצר המסורת נאלצה לשנות צורה. השנים חלפו, וכולם כבר השתמשו ברעיון של MTV: לקחו גיטרה אקוסטית לידיים ויצרו מאות הופעות בפורמט אקוסטי כזה או אחר. המוזיקה באינטרנט השתלטה ועשרות אתרים מובילים החלו להפיק הופעות זהות בכמויות אדירות. קחו למשל את סדרת "AOL Sessions" של אתר AOL. הסדרה, שפתוחה בימים אלה רק לתושבי ארצות הברית, השתלטה לפני כמה שנים על שוק ההופעות באולפן ואירחה מדי שבוע אמנים מובילים בהופעות קטנות ויוצאות דופן.

כאמור, ערוץ MTV כבר מזמן לא מכתיב את הדרך. לאחר עשרים שנה, סדרת "MTV אנפלאגד" עדיין חיה ונושמת, אך הציפייה הגדולה ממנה כבר חלפה. סביר להניח שכבר לא נזכה לצפות בהופעות בסדרה שיהפכו לאגדה. טוב שאפשר תמיד לחזור אחורה ולמצוא קצת נחמה. מזל טוב.

מהי הופעת האנפלאגד האהובה עליכם? טקבקו במרץ!