נוער עולה: זוכים ליחס משפיל, אוהבים את ישראל

כשליש מבני הנוער שעלו לישראל נתקלו ביחס משפיל מצד החברה. כך עולה ממחקר מיוחד שערך המשרד לקליטת עלייה בשיתוף עם מכון ברוקדייל של הג'וינט, והגיע לידי ynet. עם זאת, ממצאי המחקר עולה כי הנתונים אינם משפיעים על הקשר של הצעירים לישראל - רוב מוחלט מהם הצהירו כי הם אוהבים את ארץ, וכי היו עולים לכאן שוב אם הבחירה הייתה ניתנת להם בשנית.

המחקר נערך בשנת 2008 באמצעות ראיונות טלפוניים עם מדגם ארצי מייצג של כ-680 בני נוער בגילאי 17-12, שעלו לארץ בין השנים 2006-1991. עורכי המחקר בדקו נערים מחמש קבוצות מוצא: ברית המועצות לשעבר, אתיופיה וארצות דוברות צרפתית, אנגלית וספרדית. בנוסף, נבדקה קבוצה של ילידי ישראל שהוריהם עלו מאתיופיה.

מנתוני המחקר, שיוצג לראשונה בכנס אשדוד לעלייה וקליטה, עולה כי בשנת 2008 חיו בישראל כ-65 אלף בני נוער בגילאי 17-12, מתוכם 60% שהגיעו מברית המועצות לשעבר וכ-11% מאתיופיה. מרבית העולים, כ-90%, מרוצים מקליטתם בארץ ומעריכים שימשיכו להתגורר בישראל. כ-90% מיוצאי אתיופיה ועולי ארצות המערב הצהירו כי היו בוחרים גם כיום לעלות לישראל, זאת בהשוואה לאחוזים נמוכים יותר בקרב עולי ברית המועצות לשעבר, מהם רק 71% השיבו בחיוב לשאלה. 

בית הספר הוא מקום המפגש העיקרי של בני הנוער העולים עם החברה הישראלית, והוא עשוי להוות גורם מקל או מקשה על קליטתם בארץ: מממצאי המחקר עולה כי כשליש מהעולים מרוסיה חשים כי אין גורם אליו הם יכולים לפנות בבעיה בבית הספר. בקרב עולי אתיופיה הבעיה חמורה אף יותר - שם דיווחו מחצית מהנערים על תחושה דומה. כ-13% מכלל התלמידים אף דיווחו שנתקלו ביחס משפיל או מעליב על רקע מוצאם מצד גורם הנכלל מצוות בית הספר, ללא הבדל מובהק בין קבוצות המוצא השונות.

בנוסף, הצהירו כ-30% מבני הנוער העולים כי הם חשים חוסר אכפתיות מצד צוות בית הספר בכל הנוגע להישגיהם הלימודיים ולהשתלבותם החברתית. חלק ניכר מבני הנוער העולה זכו ליחס משפיל גם מצד חבריהם לספסל הלימודים, ו-6% מהם דיווחו על תחושת בדידות.

מתחברים בעיקר עם בני מוצאם

הסביבה החברתית של יוצאי אתיופיה וברית המועצות מורכבת בעיקר מקבוצת המוצא שלהם, בעוד העולם ממדינות המערב מחזיקים בקבוצות חברתיות מגוונות הכוללות גם את ילידי הארץ. מרבית בני הנוער שהשתתפו במחקר דיווחו כי הם חשים שהוריהם מודעים יחסית למתרחש בחייהם: 63% מעולי ברית המועצות הצהירו על קרבה להורים, לעומת מחצית מיוצאי אתיופיה בלבד.

השרה לקליטת העלייה, ח"כ סופה לנדבר, אמרה ל-ynet כי נתוני המחקר אמורים לסייע להתייחסות

לבעיות הנוגעות לאוכלוסיית הנוער העולה. "הנתונים שהופקו במחקר זה, שהוא הראשון מסוגו שנערך בארץ מספקים מידע מקיף, עדכני ומפורט על מצב בני הנוער שעלו ממדינות שונות ויכולתם או אי יכולתם להשתלב בחיים בארץ. נתוני המחקר יתנו כלים אשר יאפשרו התייחסות טובה יותר לבעיות הקשורות לאוכלוסיה זו", אמרה.