למי מפריעים ערכים

מאחר שאני מעריך את יכולותיה המקצועיות של אריאנה מלמד, שבשבוע שעבר ירדה כאן קשות על ערוץ הידברות, אני נאלץ להניח פשוט שהיא אולי התבלבלה בערוץ, ולא צפתה בערוץ 97,  או שאולי שנינו חיים ביקום מקביל. כי ערוץ הידברות שאותו אני מכיר, ושבו אני מגיש ביחד עם הרב זמיר כהן את התוכנית "מקום לשאלה", לא מזכיר במאום את הערוץ האיום, המרושע והמקושקש שעליו היא כתבה.

רבים מאיתנו אמנם נרתעים מהמונח "החזרה בתשובה", אבל ארגון הידברות ממש לא משחק במגרש הזה, ומעולם לא הופיע בו רב שמתלהם, מטיף ומנופף בחרב הגיהנום. לעומת זאת משחק הערוץ בעיקר במגרש של הלייף-סטייל היהודי. איך להשיג זוגיות יותר טובה, מהם עקרונות החינוך ביהדות, כיצד לתקן את המידות (כעס, אגו, קנאה וכו') וכן הלאה.

לפני חמש שנים, כשהתאהבתי בהרצאותיו של הרב זמיר כהן, ששודרו עוד בערוץ המקומי, הבנתי שזו היהדות האמיתית. עד אז גם אני חשבתי שכל הדתיים זורקים אבנים בשעות הפנאי ומתעללים בתינוקות בשאר הזמן, אבל בהמשך הבנתי מה ההבדל בין מאמין אמיתי לבין סתם אדם בתחפושת. הבנתי שיהדות זה לא כיפות, זקנים, פאות וגישה קיצונית לחיים. הבנתי שאורח חיים יהודי במובן הישן והטוב של המילה הרבה יותר משתלם מאורח חיים נטול כיוון ומשמעות.

אריאנה מלמד מוזמנת לביקור משותף באולפני ומשרדי הערוץ. היא תגלה שם אנשים טובים שאמנם לא מרוויחים הרבה, אבל בהחלט עובדים קשה למרות תקציב נמוך. המוטיבציה שלהם לא מגיעה מתלוש המשכורת הדל או מהיחס הרע בדרך כלל של התקשורת, אלא מאמונה שלמה שהם מציעים אלטרנטיבה ראויה ושפויה לערוצים האחרים, לתרבות הדורסנית והשחצנית של "ארץ נהדרת", לתקשורת הכללית שקצת שכחה מאיפה באנו ומי אנחנו, וממשיכה להתייחס ליהדות כאל משהו מוזר ומיושן שלא ממש קשור אלינו. כל אחד מעובדי הערוץ יוכל לספר לכם על התגובות המחזקות שזורמות ללא הרף.

איך אותם עובדים אמורים להרגיש כשזורקים עליהם רפש, קוראים להרצאות ולתוכניות על תזונה נכונה, זוגיות בריאה או תוכניות חינוכיות באמת לילדים - "רוחניות צעצוע"? הכי קל לגחך כלפי כל רוחניות, אבל קצת יותר קשה להבין איזו רוחניות מבוססת על ניו-אייג' מקושקש וקיטשי, ואיזו רוחניות מבוססת במלואה על יסודות איתנים - יהודיים, במקרה הזה - שקיימים כבר אלפי שנים. ערוץ הידברות, שיהיה ברור, שייך למחלקה השנייה.

אגלה לכם סוד: בערוץ הידברות לא יושבים רבנים מרושעים שזוממים להרע לחיי העם הזה ומחככים ידיים בהנאה עם כל הצלחה נקודתית. יושבים שם אנשים טובים - חלקם חילונים, אגב - מלאי כוונות טובות,

שאמנם לא מתביישים להודות בקו היהודי-אורתודוקסי של הערוץ (שהפך במקומות מסוימים למילה גסה, תודות לפלגים זעירים אך קיצוניים ביהדות), ובמקביל לעיסוק באמת היהודית - אף אחד לא מתכוון להסתיר אותה - מטפלים בערוץ גם בנושאים שיוכלו לעשות לכם טוב גם בעולם הזה, לא רק בעולם הבא. הדור הזה ממילא מבולבל - למה לא להשתמש בכלים שהיהדות נתנה לנו על מנת להכניס קצת תוכן וערכים לעולם הטלוויזיה?

מוזר, אבל באותו מאמר לא מצאתי ולו התייחסות אחת לעונה החדשה והמושקעת של הערוץ. לא הוזכרה ולו במילה תוכנית האירוח החדשה של נתי רביץ (עם אורחים כמו שולי רנד, קובי אוז, שלומי שבת, קובי אפללו ועוד), לא הוזכרה התוכנית שלי עם הרב זמיר, "מקום לשאלה" (בה אנו מטפלים בסוגיות מעניינות כמו הומואים ביהדות, טיסות לאומן, בעיות פוריות ועוד), הדוקודרמה הייחודית "האמת", התוכנית "מול הרוח" עם הרב יצחק פנגר, שבה הוא משוחח עם צעירים חילוניים בהידברות אמיתית של ממש ועוד.

במקום זה טרחה מלמד לציין אפיזודות שהוצאו מהקשר סביר, וצבעה את הערוץ בצבעים לא מחמיאים - אני בטוח שלא מתוך רוע אלא סתם מתוך חוסר העמקה וחוסר רצון לבחון באמת את הערוץ. כעיתונאי אני יודע עד כמה קל לעשות זאת ולהגחיך כל דבר. כבנאדם אני יודע עד כמה זה לא ראוי ולא הוגן.