מוצר מתוק, מאבק מר: כרמית נגד עלית
מדוע נאלצה חברת כרמית לחכות שלוש שנים עד הגשת תביעה נגד שטראוס-עלית עקב נזקים שנגרמו לה בפרשת סילוק מוצרי קדברי מהמדפים? בין השאר מפני ששטראוס מנסה למנוע העברת מסמכים מרשיעים
בתחילת השבוע יצאה לדרכה תביעה ייחודית מסוגה בישראל: חברת כרמית תובעת פיצוי של עשרות מיליוני שקלים מחברת שטראוס. הנימוק: האחרונה ניצלה את מעמדה המונופוליסטי בתחום השוקולד בישראל כדי למנוע את חדירת מוצרי קדבורי, שייבאה כרמית, אל השוק המקומי. אם יעלה בידה של כרמית להוכיח את טענותיה, יהיה בכך לא רק כדי להרתיע ענקים מסוגה של שטראוס, אלא גם בגדר הצבת אצבע מאשימה מול חוטמה של הממונה על ההגבלים העסקיים.
אך בואו נחזור להתחלה. בסוף שנת 2002 ייצגה כרמית את חברת קדבורי הבריטית, וניסתה להחדיר את מוצריה לשוק הישראלי. עלית, שעסקיה נבלעו לימים בחברת שטראוס, ניהלה משך תקופה לא קצרה מאבק אגרסיבי נגד מי שאיים על מעמדה הכמעט בלעדי בתחום השוקולד.
נוּ נוּ נוּ
לאחר החקירות הודיעה תחילה רשות ההגבלים העסקיים כי יוגש כתב אישום נגד עלית עקב התנהלות; בסופו של דבר, בקול ענות חלושה, הוגש לבית הדין להגבלים עסקיים צו מוסכם, שבמסגרתו התחייבה עלית שלא לחזור על התנהלותה הבעייתית, והסכימה לשלם קנס של 5 מיליון שקל בלבד.
לצו המוסכם התנגדו בשעתו שני ארגוני הצרכנים הגדולים – המועצה הישראלית לצרכנות ורשות ההסתדרות לצרכנות, חברת כרמית ותנועת אומ"ץ. אך בית הדין אימץ ללא הרהור וערעור את עמדת הממונה על ההגבלים העסקיים כי זהו המהלך הראוי, וכי הקנס ראוי אף הוא.
על פגמי החלטת הממונה על ההגבלים העסקיים ופסק דינו של בית הדין להגבלים העסקיים כבר עמדנו בשעתו. חישוב פשוט הראה אז, שהקנס – כשמדובר ברווחיה האמיתיים של שטראוס-עלית – היה מזערי, אחוזים ספורים מרווחיה של חברה זו בשנת 2005 לבדה, ולכן ברור שאין בו כדי להרתיע.
מדוע ההמתנה?
כבר אז היה ברור, כי פניה של כרמית לתביעה אזרחית שבמסגרתה תנסה לקבל פיצוי על כל הנזקים שגרמה לה התנהגותה של עלית. כפי שראינו, התביעה אכן הוגשה בימים אלו. אך מדוע חיכתה כרמית שלוש שנים לאחר שבית הדין להגבלים עסקיים אישר את הצו המוסכם עם שטראוס-עלית? התשובה לכך, על פי גרסת כרמית, נמצאת בכתב התביעה.
עורכי הדין זוהר לנדה ורמי קסלר, החתומים על כתב התביעה, מגוללים בפירוט לא מבוטל כיצד ניסתה כרמית, החל מראשית 2007, עת אושר הצו המוסכם, לקבל לידיה את חומרי החקירה שהצטברו בידי רשות ההגבלים העסקיים. בחומרים אלו יש כדי ללמד על התנהלותה של עלית, שבסופו של דבר – כך נטען – גרמה להפסדי הענק של כרמית. עם נזקים אלו נמנים ההוצאות שהשקיעה כרמית לשם החדרת מוצרי קדברי לישראל, אובדן רווחים, ואף פגיעה במוניטין שלה.
רשות ההגבלים העסקיים הייתה מוכנה להעביר לכרמית חלק מחומרי החקירה, ואף הביאה לידיעת אנשי כרמית כי בידיה מה שהוגדר "ראיות קשיחות", כולל למשל קלטות שבאמצעותן תיעדו חוקרי הרשות את התנהלות אנשי עלית בשלב הסמוי של החקירה. אולם, עלית עשתה ועושה כל שביכולתה כדי למנוע את העברת החומר.
בין השאר פנתה עלית לבית משפט השלום בתל אביב בבקשה שיורה לרשות ההגבלים העסקיים להחזיר לה חומרי חקירה, תוך שביקשה גם צו מניעה זמני בעניין זה כדי שעד להכרעה בעניין לא ייצאו החומרים מידי הרשות אל כרמית.
תמצא עוד - תתבע עוד
כיוון שכך, נאמר בכתב התביעה, אין בידי כרמית כל המידע הרלבנטי לתביעה, כולל שמותיהם של אנשים נוספים שפעלו בשעתו בעלית במסגרת הנסיונות לדחוק את מוצרי קדברי. נכון לשלב זה נתבעים יחד עם החברה עוד שלושה מבכיריה בעבר, אך בכתב התביעה מצוין כי אם יעלה מחומרי החקירה שגם אחרים בעלית היו שותפים למעללי החברה, שומרת לעצמה כרמית את הזכות להוסיף גם אותם כנתבעים.
בשעתו ציַינו, כי אילו הוגש כתב אישום נגד עלית ובכיריה ואילו הם הורשעו בעבירות על חוק ההגבלים העסקיים, הייתה מלאכתה של כרמית כיום קלה יותר, כיוון שהיא לא הייתה נדרשת להוכיח מאפס מה עוללו אנשי עלית. אך הממונה על ההגבלים העסקיים בחרה שלא לעשות זאת, וגם זו אחת הסיבות לקשיי ההוכחה שעמם תצטרך כרמית להתמודד.
נכון שהרשות מוכנה למסור חלק מחומרי החקירה, אך הלכה למעשה יוצא שכרמית נאבקת – גם כיום – כמעט לבדה מול הענקית שטראוס, כדי להוכיח מה שיכלה רשות ההגבלים העסקיים להוכיח כבר מזמן. וזה, בלשון עדינה, לא מהווה תעודת כבוד להתנהלות הממונה על ההגבלים העסקיים בפרשה זו.
רשות ההגבלים העסקיים מסרה ש: "הצו המוסכם שבין הממונה על הגבלים עסקיים לבין עלית-שטראוס קיבל את אישור בית הדין להגבלים עסקיים לאחר שבית הדין מצא שהוא משרת את טובת הציבור. מצער לראות כי מי שאינו בקיא בפרטי המקרה ולא היו בפניו החומרים שהיו בפני בית הדין מותח ביקורת חסרת שחר"
דובר קבוצת שטראוס סירב להגיב.
הכותבת היא עורכת דין המתמחה בנושאי צרכנות ומנהלת פורום צרכנות ב-ynet.