למנוע בריחת מוחות עצם

ג'ון אנטיין, יהודי אמריקני ואחד האנשים המשפיעים בעולם התקשורת האמריקנית, פרסם לפני כשנתיים ספר בשם "בני אברהם: גזע, זהות, והדנ"א של העם הנבחר". הקישור שיצר אנטיין בין העובדה שהעם היהודי חי בקהילות סגורות במשך דורות, לבין קיומם של "גנים יהודיים" שאחראים לא רק למחלות תורשתיות מסוימות אלא גם להיות העם יהודי "עם חכם ונבון" (דברים ד, ו) עורר פולמוס ציבורי סוער בארצות הברית.

אינני יודע האם ממצאיו השנויים במחלוקת של אנטיין מבוססים, אך דבר אחד ברור מדעית - אם יש לך "גנים יהודיים" יש לך סיכוי קטן בהרבה למצוא תורם מח-עצם שיוכל להציל את חייך.

פרויקט צהר לחקיקה:

• ח"כ אילן גילאון: דע את זכויותיך, בלי מאכערים
  

תרומת מח-עצם מיועדת לחולי סרטן ומחלות דם שונות, ודורשת התאמה גנטית רבה ביותר בין התורם לנתרם. לאור הבידול הגנטי של העם היהודי, קיים קושי רב במציאת תורם מתאים מקרב האוכלוסייה אשר אינה יהודית. תרומתם של מאגרי "מח העצם" העולמיים לאוכלוסייה היהודית בישראל היא שולית ולכן כמעט כל התרומות חייבות לבוא מתוך ישראל.

המסורת היהודית העמידה את הצלת הנפשות בראש סולמה הערכי והמוסרי: "אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש" (כתובות יט, ע"א). אם כן, זו חובתו היהודית, וגם זכותו של כל אדם בישראל, לעשות את מירב המאמצים כדי להיכלל ברשימת התורמים הפוטנציאליים - וזאת על ידי בדיקת דם פשוטה.

אחריות חברתית

בשנים האחרונות אנו עדים לקריאה נרגשת של חולים, ילדים ובוגרים, הנאבקים במחלת הסרטן, רואים את קיצם מתקרב, והם מחפשים ללא לאות את האדם המתאים להצלת חייהם. אולי זוכרים

אתם, לדוגמה, את עמרי רזיאל בן השלוש, שנפטר לפני כחמש שנים, לאחר מסע גדול של חיפוש תורם מתאים?  

משום כך, החלטתי להרים את הכפפה ויזמתי, בשיתוף עם ח"כ זבולון אורלב, את הצעת חוק מאגר מידע לתורמי מח עצם, התשס"ט – 2009.

החוק יחייב את הממשלה להשתתף במימון בניית מאגר ציבורי ל"מח העצם", כך שניתן יהיה ליצור מאגר גדול הרבה יותר מהמאגרים הפרטיים הקיימים. החוק זכה לתמיכה מיידית של ראש הממשלה, עבר בקריאה טרומית בכנסת ויעלה בקרוב במליאה להצבעה. משמעות החוק היא שהמדינה מכירה באחריותה על המאגר מבחינה לאומית וכלכלית.

כך נקיים את המאמר "כל ישראל ערבין זה בזה" (ילקוט שמעוני, פר' יתרו). התגייסות של כלל הציבור ליצירת מאגר המרכז כמות גדולה של תורמים פוטנציאליים, הופכת את המאגר לבעל משמעות ויעילות. חובה כזו, אינה יכולה להתמצות באזרח הקטן. זו אחריותה של החברה כולה.

לא תעמוד על דם רעך

האחריות הציבורית על מאגרי מח-העצם תבוא לידי ביטוי גם בניהול על-פי שיקולים ציבוריים, ולפי ניתוח מקצועי של הצרכים החברתיים, ובכך תימנע האפליה הקשה הקיימת כעת. כיום, המאגרים בישראל מספקים ליהודים יוצאי אירופה מענה של כ-75 אחוז, ולעומת זאת ליוצאי עדות המזרח מענה של

פחות מ-10 אחוזים. מעבר לכך, הקושי למציאת התאמה לתרומת מוח עצם קיימת באופן חריף אצל אזרחי ישראל בני מיעוטים שונים. כחברה, עלינו לדאוג שלכל מגזר יהיה מענה רפואי מתאים, ועל כן חובת המדינה לנהל מאגר זה לפי סדר עדיפויות לאומי.

הפסוק בתורה המהווה את המקור לחובה של אדם להתגייס להצלת חברו: "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא י"ט, פסוק י"ז), מקבל משמעות נוספת בהקשר של מאגר מח-העצם. קשר הדם בינינו, נותן לנו אפשרות נוספת להציל את חיי רעינו, ואנו מחויבים שלא להתעלם מכך. לא תעמוד מנגד, כאשר דם רעך זקוק לדמך על מנת להצילו.

אני פונה אל כל אחד ואחת מכם, לתת דגימה מדמו למאגר "מח העצם" הלאומי. ביחד, נוכל לקדם הצלת חיים, ונקיים ביחד את חזון הנביא יחזקאל:" וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי" (יחזקאל טז, ו). 

זאב בילסקי הוא חבר כנסת מטעם "קדימה" וזבולון אורלב הוא חבר כנסת מטעם "הבית היהודי". פרויקט "צהר לחקיקה" הוא פרי שיתוף פעולה בין ynet ועמותת רבני צהר.