מורשת גולדשטיין לא עצרה במערה
עקרות וחולים משתטחים עליו, נאמני "הקדוש הצדיק" מתרפקים עליו, והיום - בעיתוי נפיץ במיוחד - תתקיים לצדו ה"מסיברוך" השנתית. 16 שנים אחרי הטבח בחברון, בדקנו מה חושבים חסידיו של הרוצח - ומה הם עושים עם זה
"אדם צדיק, רופא טוב לב, שבמותו ציווה לנו את החיים" - כך מכונה ברוך גולדשטיין בפי חסידיו. היום, 16 שנה אחרי הטבח בתפילה, הם יעלו שוב לקברו. העיתוי הפעם נפיץ במיוחד - בעיצומה של התלקחות מחודשת בחברון, בעקבות הכרזת הממשלה על מערת המכפלה כאתר מורשת לאומית.
בפברואר 1994, חג הפורים תשנ"ד, הוא נכנס בשעת בוקר מוקדמת לבוש מדי צה"ל למתחם המוסלמי במערת המכפלה, רצח 29 מתפללים ערבים ופצע 125 נוספים. חבטה של מטף כיבוי בראשו שמה קץ לטבח - ולחייו. עם השנים הפך בחוגי הימין הקיצוני לדמות נערצת, וסיפור חייו ומותו היה למיתוס. "הוא ידע שעומד להישפך דם יהודי ויצא להגן על חבריו. אולי היו שם חפים מפשע, אבל במלחמה כמו במלחמה", מנסה איתמר בן גביר להסביר את המעשה הבלתי נתפש.
"אנדרטת הנצחה למעשה נפשע". קבר ברוך גולדשטיין
"אנחנו מגיעים כמדי שנה כדי להראות לשמאל שדיכוי נגד הימין ייתקל בהתנגדות", מספר מיכאל בן-חורין, עורך הספר "ברוך הגבר", שלאחרונה רשם לעצמו הישג: בית-המשפט המחוזי קבע כי "אמירות בשבח גולדשטיין אינן הסתה" - ולא קיבל את ערעור המדינה על זיכויו. בן חורין, שגם קודם לכן לא היסס לתת דרור ללשונו, משוכנע: "ברוך ז"ל מנע טבח גדול ביישוב היהודי בחברון, ואנחנו באים לקברו כדי לומר באופן חד וברור, שחיי יהודים אינם הפקר".
ככלל, מייחסים חסידי גולדשטיין את הקרדיט לביסוס זכרו דווקא לארגוני השמאל. יחס "חם" במיוחד יש בלבם לח"כ לשעבר רן כהן ממרצ, שיזם את הצעת החוק לפנות את אתר הקבורה שהקימו בני משפחתו של גולדשטיין. "הם רק חיזקו את מה שרבים תמכו בו", טוען פעיל הימין, נועם פדרמן. "שש שנים לאחר המקרה, המדינה והשמאל הוציאו מהמקום את המתקנים שהעניקו לו סממנים של אנדרטה. יהודים רבים הבינו שיש כאן ניסיון לפגוע בזכרו של מי שמנע טבח ביהודי היישוב בחברון".
ח"כ לשעבר רן כהן אמר כי ח"כ מיכאל בן-ארי הוא "כיום ממשיך דרכו של גולדשטיין בפעילויות המתסיסות להן הוא שותף". החוק שחוקק, מסביר כהן, מנע התכנסות של בני נוער במקום שנקראו לבוא ולהתחנך על ברכי ממשיכי דרכו של גולדשטיין. "מטרתם היתה להמשיך ולחנך לטרור. התופעה שקיימת היום סביב גולדשטיין מזכירה פולחן מטורף. כל התורה הזאת היא עבריינית ובריונית והיא מתעטפת באצטלה יהודית. כל ה'גולדשטיינים' מטורפים, עוכרי ישראל ובמידה רבה הם זרם סוטה שמתקרב לאנטי ציוני. מי שנכנס לבית הכנסת ביריחו בתקופה של רוגע ומלבה בפרובוקציות שנאה ופעילות עוינת הוא טרוריסט וכך המדנה צריכה להתייחס אליהם".
חגית עופרן, חברה בצוות "שלום עכשיו" למעקב אחר ההתנחלויות, טוענת כי ממשיכי דרכו של גולדשטיין, אלה שעוקרים עצי זית וקוראים למאבק בשם ההתיישבות בשטחים, מייצגים את ה"יהודי המכוער" ומגיעים לשפל מוסרי חדש. "אלו שמהללים מעשי טרור בשמו, הקיצונים ממשיכי דרכו של גולדשטיין, שקוראים לטבח חפים מפשע, מסמלים את כל מה שרע ושפל במדינה שלנו ובשל כך על העם היהודי להוקיע אותם מהחברה".
גינוי רפה, תיאוריות קונספירציה
אבל הביקורת על מעריצי גולדשטיין לא מגיעה רק משלום עכשיו. יונתן אוריך, איש תנועת "ציונות דתית ריאלית", מבקר את הרבנים ואנשי המחנה שלו. כשמתחילים לדבר על ברוך גולדשטיין, הוא גורס, מתחילים פתאום לגמגם. "מעטים האנשים הנורמטיביים שיגלו איזושהי תמיכה בפיגוע שנעשה על ידי גולדשטיין - ובכל זאת, הגינוי למעשיו איננו נשמע בפה מלא ובקול ברור". הוא מוצא אזכורים לכך ש"גולדשטיין עצמו קדוש, אך עשה מעשה שלא ייעשה". על פי אותה לוגיקה, הוא סבור, "אפשר להניח שסטלין היה דווקא בחור סימפתי, אך מעשיו איומים ונוראים".
אוריך טען כי כל מי ששואף לכל הגדרה של שפיות, חייב להפסיק לגמגם. "מחבל הוא מחבל, נקודה. להגדרה הזו נכנס גולדשטיין ומקבל מקום של כבוד בשורה ארוכה של שונאי ישראל, שונאי אדם. ההתייפייפות הזו מעוררת תחושה עמוקה של קבס. הגמגום הזה פסול. יש להוקיע אותו ואת מסייעיו באותו שאט נפש לו זוכים המטיפים מ'אל-מנאר' וערוצי החמאס".
בקריית ארבע יש המעלים גם תיאוריות קונספירציה, שהמרכזית שבהן גורסת כי גולדשטיין כלל לא היה זה שביצע את הטבח - ואולי הופלל על-ידי השב"כ, כדי להכפיש ולהעלים את היישוב היהודי בחברון. בין השאר מסתמכות התיאוריות הללו על הבדיקות הבליסטיות, שבחלקן ראו אור בדו"ח ועדת שמגר; על הפסקה מסתורית של פעילות מצלמות האבטחה; ואפילו על טביעות אצבע כאלה ואחרות. חסידיו של גולדשטיין מתייחסים לתיאוריות בגיחוך.
הקבר עצמו הפך למעין מרכז רוחני, אליו מגיעות נשים עקרות וזקנים חולים כדי להשתטח ולבקש מזור. הפעילים הבולטים בימין הקיצוני מעדיפים להסתפק ב"ציון מעשה הגבורה" ומתנגדים לכך, בנימוק שהדבר "אינו מקובל ביהדות האותנטית ומזכיר דתות פגאניות".
כך או כך, אם מזג האוויר לא ישבש את תוכניותיהם, יעלו במוצאי שבת לקברו של גולדשטיין עשרות פעילים המוקירים את זכרו, שם יחגגו את "מסיברוך" - לזכר האירוע החמור שגבה את חייהם של 29 מתפללים, והוביל להקצנה נוספת בסכסוך בחברון ובכלל. במשטרה נערכים לאפשרות של מהומות קיצוניות, בעיקר נוכח העיתוי העדין.
לפנייה לכתב/ת 
