אותי לא ישברו, אני מוצאת היום סקס הורס!
אני כאן על הרצפה, גברים עוברים לידי, מסתכלים עלי בהלם קל וממשיכים כאילו לא ראו כלום, ונשים עוברות לידי, מצביעות, מתלחששות ומסמנות עם האצבע לכיוון הרקה ומנידות בראשן בצער. אני שמרתי על חיוך מאופק ומבט נחוש
טוב, אני מודה שאת המשפט האחרון המצאתי, אבל זה מה שאני מרגישה כל פעם שאני רואה אותן. שהן נותנות לגלגול הזה לעבור עליהן לא משהו, שהן נראות בנות 70, למרות שהן בנות 32.
שתי נשים על המדרכה. מקבצות נדבות לפרנסתן. 200 שקל ליום. לא משהו שאני יכולה להגיד שיש לי, ואני עובדת קשה מאוד בשביל המשכורת שלי. כל ערב אני עוברת לידן במהירות, בעצבים, בקוצר רוח ובהתנשאות, זורקת להן מבט של 'אני הרבה יותר שווה', ועפה משם.
יש לי בית חמוד, שיער מטופח, מלא שוקו קר במקרר והמון חברים שאוהבים אותי ורוצים להיות איתי. הם חברים שלי באמת, אפילו אם הם כולם גרים בתוך אתר הזוי באינטרנט.
אז חסרה לי אהבה בתמונה הבוטיצ'לית הזאת. ביג פאקינג דיל. יש לי משחק 'זומה' שגורם לי להרגיש אינפנטילית, יש שמש בחוץ, יש לי כמה אוכל שאני רוצה, ואני יודעת להכין פילפל ממולא סוף הדרך. מי צריך אהבה כשהעולם שלך כל כך מלא.
בגלל זה נורא התפלאתי יום אחד, כשמצאתי את עצמי מגיעה אל הפינה בבוגרשוב-בן יהודה, עם כרית ששפכתי עליה קפה בשביל האותנטיות, קופסת קרטון שקרעתי כדי שיאמינו לי, ושלט ענק שאומר:
"מחפשת סקס הורס! פתקים עם מספרי טלפון שווים יתקבלו בברכה!"
פנינה ומזל הסתכלו עלי בהלם כשהתיישבתי לידן בלי לדבר יותר מדי, התמקמתי עם הכרית שלי, הקופסה שלי והשלט שהחזקתי חזק מולי, ואמרתי להן: "אהלן, לא אכפת לכן שנתחלק קצת, נכון? אני מקדמת כאן משהו אחר לגמרי, לא מתחרה בכן..."
- "אהלן, אהלן", מלמלו פנינה ומזל והסתכלו זו על זו, מתלבטות מי מסוממת יותר, אני או הן.
פנינה היתה פעם פסיכולוגית של כאלה שלא קוראים טוב. הכדורים הקטנים שהיא רשמה בקצב של 30 ליום גרמו למטופלים שלה גם להצליח לקרוא את כל העיתונים, וגם לפתח דעה לגמרי אישית בשיחות סלון חברתיות.
מזל היתה פעם מאמנת אישית שהתמחתה בלבבות שבורים, גמורים ושרוטים. הסגנון שלה היה להמליץ על שתיקה במשך שבוע, כדי למצוא את האור.
היה להן בקבוק יין מאחורי הכריות שלהן, והן הבטיחו לי שאם אסתלק עד הצהריים הן יתנו לי אותו במתנה.
לא חלמתי ללכת לאף מקום. אני כאן על מטרה. ובי נשבעתי, אני הולכת להשיג אותה.
רוח מערבית קלילה הגיעה מן הים כשהצהריים בא ואף פתק לא הונח בקופסה שלי. אבל אני לא הייתי מודאגת. אם שתי קבצניות מוזנחות עושות 200 שקל ביום, אין סיבה שאני לא אצא עם לפחות 20 מספרי טלפון בשעה. אחרי הכל, אני שפויה, נקייה, שמחה, עם נטייה קלה להשמנה אבל חובבת יין ותקוות גדולות. מי לא ירצה לזרוק לי איזה מספר?
הביטחון העצמי המופרז שלי התחיל להתחלף בעצבים
אחר הצהריים כבר כאבו לי הרגליים מהישיבה המאומצת ודי נשבר לי הגב. הביטחון העצמי המופרז שלי התחיל להתחלף בעצבים. אני כאן על הרצפה, גברים עוברים לידי, מסתכלים עלי בהלם קל וממשיכים כאילו לא ראו כלום, ונשים עוברות לידי, מצביעות, מתלחששות ומסמנות עם האצבע לכיוון הרקה ומנידות בראשן בצער. אני שמרתי על חיוך מאופק ומבט נחוש. אותי לא ישברו! אני מוצאת היום סקס הורס!פנינה ומזל ניסו להסביר לי שזה ייקח כמה ימים עד שאנשים יתפסו ויכירו אותי וירחמו עלי מספיק בשביל לזרוק לי שקל, סליחה, פתק.
לא התרשמתי מהתובנות העסקיות של החברות החדשות שלי. רק עישנתי בדבקות, חיסלתי שתי קופסאות עוד לפני שהשמש שקעה בים. כי יש לי נטייה כזאת. לשכוח את עצמי כשאני מרגישה בעצמות שהולך להגיע אלי בקרוב מישהו שיהיה רק שלי ונהיה ביחד. כן. לנצח.
הנצח עשה סימנים שהוא הולך להגיע יותר מהר מהגבר ההורס שחיפשתי. הלילה התקרב במהירות, ושום פתק לא היה בקופסת הקרטון שלי. אפילו לא עטיפה של מסטיק משומש.
"למה לך לחפש סקס, כפרה עלייך, בחורה יפה כמוך", ניסתה פנינה לדבר אל לבי שאפנה את הטריטוריה ואפסיק להרוס להן את העסקים.
"ככה!" - השתקתי אותה בעקשנות – "כי זה מגיע לי! כי אם מקדמים משהו בצורה מקצועית, מקבלים אותו בגדול. אני אלופת העולם בשיווק! אין סיבה שלא אמצא מישהו שירצה לעשות לי טובה, לרקוד איתי, לשתות איתי קפה ולחכות איתי לזריחה".
פנינה הסתובבה ממני ומלמלה משהו רוטן אל מזל. לא שמעתי מה זה היה אבל בבירור זיהיתי את המילה 'מעפנה'.
שיגידו מה שהן רוצות. אני במלחמה. בלה פלור המלאה והעצבנית נגד בובות הברבי של העולם. אלה הולכות למסיבות כל יום חמישי לרקוד על שולחנות. אני חוגגת פה עם מזל ופנינה. והפסדתי בקבוק יין. לא נורא. אני עוד אמציא לי משחקים משלי.
זה הדמיון שלי או שמישהו נעצר לידי? גמד שהגיע משום מקום, נעמד מולי, קרא בכובד ראש ובעיון את השלט שלי, הסתכל בשתיקה על הקופסה הריקה שלי, וזרק: "בראש שלך לעשות חיים, בובה?"
"פנינה, זה בשבילך", דפקתי חיוך מאושר אל פנינה, "הלו! כתוב במפורש: מחפשת סקס הורס! מה לא ברור? הא?"
הגמדון לא התרגש. הוא הסתכל לי ישר בעיניים ואמר:
"אני מסתכל עלייך מהבוקר, גברת שחצנית. עם האופי שלך לא תקבלי לא הורס ולא בטיח. הגברים בעיר הזאת אולי דפוקים ושרוטים, אבל דבר אחד הם יודעים: להתרחק מכלבות חסרות רגש כמוך. עכשיו יאללה. זוזי. את באה איתי! כי בינינו, בובה, אין לך יותר מדי אפשרויות. זה או להיות איתי, גמד מוזר ששכח לחייך, או לשבת פה עד סוף ימייך ולהתפלל ששתי אלה כאן לא ירצחו אותך כשתנמנמי".
"היא דווקא סבבה, התרגלנו אליה", מלמלו פנינה ומזל, שקלטו שכבר לא הכרחי להיות נבזיות אלי.
"את באה או לא?" נבח גמדון הבית של הארי פוטר.
"באה, באה!" רטנתי. קמתי ממקומי, אספתי את הדברים שלי, התנשקתי ארוכות עם פנינה ומזל והלכתי אחרי הגמד המעצבן.
יש לו חדר טחוב בשכונת התקווה. הסיפור הזה התרחש לפני שלושה חודשים. מאז אני איתו. מקווה שיהיה בסדר. פעם ידעתי המון דברים. היום אני יודעת שאני לא מאושרת.
מחפשת מאמן עם פרצוף שמח שמבין בקבצנים של חמלה ורגש.
לפנייה לכתב/ת 
