"רוצה יחסי עובד-מעביד? תחזיר לי כסף"
ביהמ"ש נוטה לפסוק לטובת העובד אם על אף שהוא פרילנס - יש יחסי עובד מעביד בינו למעסיק. סעיף גידרון בחוזה עבודה מחייב את הפרילנס להשיב כספים למעסיק אם ביהמ"ש מכיר בו כעובד מהמניין; אך לעיתים ביהמ"ש מונע את החזר הכספים
יש אנשים שהמונח "משפט" מייד מעורר בדמיונם תמונות של עורך דין בחליפה מהודרת, טוען בחריפות ומכניע עדים, תוך דיון בסוגיה מוסרית כבדה. כך זה נראה בסדרות טלוויזיה אמריקניות. החיים האמיתיים קצת פחות רומנטיים. בדיני עבודה – הרומנטיקה אף פחותה יותר.
למרות זאת, גם בחייו של עורך הדין בדיני עבודה עולות דילמות, כבמקרה הזה: מעשה באדם שעבד במקום עבודה כעובד שכיר במשך מספר שנים עד שפוטר. עם פיטוריו הוצע לאותו אדם להמשיך ולעבוד בשירות אותו מעביד ובביצוע אותה עבודה ואפילו בשכר (שלא מכונה כעת שכר) יותר גבוה. ההבדל: כעת, הציע המעביד לעובד, תעבוד אצלי כעצמאי ותקבל תשלום כנגד הוצאת חשבוניות (פרילנס).
הצדדים סיכמו ביניהם את גובה ואופן התשלום וכך פעלו משך מספר שנים, עד ששירותיו של אותו עובד לא נדרשו עוד. במועד זה, תבע העובד בבית הדין לעבודה כי יכירו בו כשכיר וישלמו לו את כלל הזכויות להן היה זכאי לו היה שכיר, לרבות: ביטוח פנסיוני, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, ימי חופשה ועוד.
יהיה מי שיגיד שהמעביד צודק: הצדדים הסכימו ביניהם להמשיך לעבוד כך. הם אפילו ניהלו ביניהם משא ומתן וקבעו "שכר" גבוה יותר לעובד הממשיך וכך נהגו משך שנים. כיצד העובד טוען עתה, בניגוד להסכמתו, כי בעצם היה עובד שכיר כל אותה עת? האם אין שום ערך למילתו? לו היה המעסיק יודע כי כך יטען העובד – לא היה מתקשר איתו באותו הסכם מכוחו המשיך העובד להתפרנס בתנאים שהתאימו לשניהם.
מצד שני, יהיה מי שיטען אחרת: העובד המשיך באותה העבודה ואין שום הבדל בשעות העבודה ובאופייה. מדוע שהמעסיק יקבל פטור מהחובה לשלם לעובד את הזכויות הקבועות בחוקי העבודה? האם לעובד הייתה ברירה כלשהי במשא ומתן עם המעסיק מעבר לפיטורים או העסקתו כפרילנס עם זכויות פחותות?
מה עדיף?
העובד הרוויח בכך שלמרות שהמעסיק פיטר אותו, ניתנה לו עוד הזדמנות להמשיך ולהתפרנס מספר שנים נוספות בתנאים בהם יכול היה המעסיק לעמוד כלכלית. מנגד, העובד הפסיד בכך שלכאורה אין הוא זכאי לזכויות בסיסיות המגיעות לכל עובד, הקבועות בחוק ובצווי הרחבה.
לפני שנספר לכם מה הכרעת בית המשפט שאלו את עצמכם לאיזה צד הייתם אתם נוטים? כעת, נספר לכם מה קבעו בתי הדין.
בתי הדין לעבודה מעדיפים את הגישה לפיה אם העובדות מלמדות שזה "נראה ומריח" כמו יחסי עובד ומעביד, אז מדובר ביחסים כאלה. זאת, למרות שהצדדים הסכימו אחרת, ואף כתבו וחתמו כך בחוזה ביניהם. כפועל יוצא, אם העובד הוא עובד, הרי הוא זכאי לכל התשלומים שמגיעים לעובד ולא מגיעים לעצמאי – כמו פנסיה, פיצויי פיטורים, חופשה, מחלה,הבראה ועוד ועוד. זאת, גם אם הוא קיבל על עבודתו שכר גבוה הרבה יותר משהיה עובד שכיר. עם זאת, אם הוא גם קיבל שכר גבוה יותר וגם דרש להיות פרילנס - עליו להשיב את ההפרש בשכר למעסיק.
נאמר את האמת: יש בהכרעה כזו מידה רבה של צדק. במדינת ישראל קיימות זכויות שונות המגיעות לעובדים והן קבועות בחוקים ובצווי הרחבה. כשם שצדדים לא יכולים לכנות עסקת מכר דירה בשם אחר כדי לא לשלם מס רכישה ומס שבח, אף ששניהם היו "מרוויחים" מכך, כך גם עובד ומעביד לא יכולים לכנות את היחסים ביניהם בשם אחר כדי לא לשלם זכויות שבחוק.
אם מעביד זקוק לעובד על מנת להמשיך ולהפעיל את העסק, עליו לשלם לעובד את מה שמגיע לו לפי החוק. כפי הנראה זו עמדת בתי הדין לעבודה כיום.
סעיף גידרון עולה לעובד כסף
סוף טוב הכול טוב? לא בהכרח. כמו בכל סיפור טוב, גם כאן יש "טוויסט" בעלילה לפני סיום. מעסיקים רבים מכלילים בהסכמים שהם עורכים עם קבלנים עצמאיים ("פרילנסים") המועסקים אצלם סעיף שקובע שאם העצמאי יוכר יום אחד כעובד שכיר על ידי בית המשפט – הוא יצטרך להשיב למעסיק סכומי כסף שהוסכמו במסגרת עבודתו כעצמאי - הסכומים מתבססים עלך ההפרש בין השכר המשולם לעובד כפרילנס לבין השכר אותו היה מקבל כשכיר (סעיף כזה מכונה "סעיף גדרון").
המטרה של אותו סעיף היא להפוך את העתירה להכרה ביחסי עובד-מעביד לבלתי משתלמת לעובד. האם סעיף כזה משנה את התמונה? לא תמיד. נראה כי בימים אלה ממש קיימים חילוקי דעות בבית הדין הארצי בעניין זה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסק הדין בעניין טיברמן נגד מקורות וגלובוס גרופ נגד יואל מלכאש, שניתנו לאחרונה.
בהתאם לפסיקת בית הדין לעבודה, בשאלת התשלום, בא לידי ביטוי גם תום ליבו של העובד התובע. נכון למועד זה, ההלכה היא שאם שכר העובד היה גבוה יותר משמעותית כעצמאי וגם העובד הוא שדרש להיות במעמד של עצמאי (כמוזכר לעיל) או שקיים פער בשכר וגם קיים סעיף להשבת כספים בהסכם – אז העובד יצטרך להשיב כספים, אם יזכה בתביעתו להכרה ביחסי עובד-מעביד. מנגד, במקרה כמו זה שתיארנו בתחילת הטור, כנראה שגם אם הייתה הסכמה בחוזה העבודה "לקנוס" את הפרילנס אם יוכר כעובד – לא תחזיק מעמד - בשל הנסיבות של המקרה (פיטורים ושכירה מחדש כורח).
הכותבים, עו"ד שי תקן ועו"ד אוהד גלעדי, הם היועץ המשפטי של האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות הכללית, ועו"ד באגף, בהתאמה.
לפנייה לכתב/ת 
