פישר המהפכן - מנצח ללא כלי מלחמה
השקט החיצוני והמטעה של נגיד בנק ישראל הוא אחד מסודות הצלחתו, שסייעו לו להפוך לרפורמטור עתיר הישגים אשר הקפיץ את הבנק מהמאה ה-19 למאה ה-21. הוא נשאר לכהונה נוספת לא כברירת מחדל, אלא כדי להמשיך ביישום המלא של הרפורמה
המותג של סטנלי פישר הם פני הפוקר שלו. לעולם לא יסגירו רגשות. גם המחשבות נמנות על יתר הקלפים שתמיד צמודים לחזהו. השבוע הוא שחרר התרגשות נדירה. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר האוצר, יובל שטייניץ, הציעו לו כהונה שניה. מה שעבר עליו הזכיר לו את מעמד המינוי הראשון לפני 5 שנים. אז הוא טרם ידע איזו תקופה מאתגרת תעבור עליו. אחרי שטעם את ריגושיה הוא כבר יודע שהתקופה השניה תהיה מרגשת לא פחות, כי מלאכתו טרם הושלמה.
- הערכה: פישר יישאר הנגיד - לשנתיים-שלוש
- פישר חוזר ודורש בלעדיות בפיקוח על שוק ההון
פישר: נמשיך בהעלאת הריבית לבלימת האינפלציה
השקט החיצוני שלו מטעה. הטעות הזאת היא סוד הצלחתו. מים שקטים חודרים עמוק. בהיסטוריה הפיננסית של ישראל הוא ייזכר בתור הרפורמטור שהקפיץ את הבנק המרכזי מהמאה ה-19 למאה ה-21. רפורמטור נחוש ושיטתי ללא כלי מלחמה. פישר מתח את קו פרשת המים בין מוסד שנחשב סניף או דייר משנה של האוצר, לבין מה שהוא היום: דעתן כבד משקל החותר למעמד העצמאי הראוי לו כמו מקביליו בעולם המפותח.
פישר לא חותר להאפיל על האוצר. חייבים לקבל אותו כשותף שווה ערך במנגנון קבלת ההחלטות הקובעות את גורל המשק. היתרון המנחה את שיקוליו המקצועיים, מאזן את שיקולי הפוליטיקה המקומית של הצד השני. ההשתלמות שעשה בתקופתו הראשונה בחוקי המשחק של ארגז החול הזה, סתמה את החור שגילה בהשכלתו, לאחר שקיבל את המינוי הראשון. אחרת חוק בנק ישראל החדש לא היה בא לעולם גם בעוד 12 שנים.
פישר גילה השבוע כי חוק בנק ישראל היה ההתחייבות היחידה אותה סחט מראש הממשלה דאז, אריאל שרון, ושר האוצר שלו נתניהו כתנאי לקבלת המינוי הראשון. הוא היה יבוא מאמריקה, רחוק מהדגם השגרתי של קודמיו שהיו מקורבים פוליטיים יותר מכלכלנים. הוא גם למד דבר אחד או שניים על האופן שבו מתנהלים בנקים מרכזיים בכפר הגלובלי כשנמנה על צמרת קרן המטבע הבינלאומית. לכן החל את בדק הבית בפיקוח על הבנקים לפני שיקבל חוק חדש.
כרית הביטחון של יתרות המט"ח
הבייבי של פישר הוא הטמעת תכנית "באזל 2" במערכת הבנקאית. הקוד הבינלאומי המוזר לרוב הציבור מבשר מהפכה שנועדה להגן על שלמות פיקדונותיו, בעצם על הלחם שלו. האשראי שמחלקים הבנקים ניזון מהכסף הזה. התכנית נועדה להטמיע ניהול מושכל ואחראי יותר של האשראי, ככל שהבנקים שלנו שמרנים מטבעם. היעד הזה חייב תכנון מורכב אחרי רענון אגף הפיקוח על הבנקים, שהחלה בהחלפת המפקח יחד עם הדיסקט.התהליך איטי ולא קל. השמרנות לא אוהבת רפורמות. אם חיזוק היציבות הוא שם המשחק, יד קשה איננה תחליף להסכמה. בקטע הזה פישר קרוב יותר לדיפלומטיה השקטה. לפיכך סוגיית עמלות הבנקים כבר לא בראש סולם העדיפויות של המפקח על הבנקים. לפני פישר עמדה בראש הסולם הגישה הצרכנית. היום זה בטחון הכסף הגדול. אבל אש הביקורת דואגת גם לכסף הקטן של הצרכנים, והיא מאלצת את הפיקוח להלך בין הגישות השונות כמו על חבל דק.
מהפכת המחשוב שקידם פישר, אף היא מהלך לא קל, העניקה לבנק המרכזי את יתרון הפיקוח על תנועות ההון של הבנקים בזמן אמיתי, שהוא בלתי נמנע בקצב שבו מתנהלות העסקאות המקוונת סביב כדור הארץ מסביב לשעון. עין מומחית יכולה לזהות כשלים. אבל המחשב הוא עדיין גולם ולוקה בחסר ללא ביקורת רגישה ושיטתית של בשר ודם. אחרת לא היה ניתן להגן על יציבות בנק הפועלים שעלתה מהדרישה להדחת היו"ר דני דנקנר.
חדר העסקאות של הבנק אף הוא ברומטר ששדרג פישר לטובת היציבות הפיננסית. בחדר הזה מנהלים בשקט את פיקדונות הבנק המושקעים גם ברחבי העולם. החדר עלה לחדשות כשהוחלט על רכש הדולרים היומי. תחילה 25 מיליון דולר ואחרי זמן קצר 100 מיליון ליום. אבל ההתערבות הגלויה הדרמטית וחסרת התקדים בשוק המט"ח, לא נבעה במקור מזעקת היצואנים נגד התחזקות השקל. היא נמשכה בכיוון הזה מאוחר יותר.
במקור ורוב הזמן היא נועדה להגדיל את כרית הביטחון של יתרות המט"ח. הכרית זו היא מנת הברזל של המשק ליום סגריר. היא מאפשרת לו להתנהל במצבי חירום המשבשים את קשרי המסחר ותנועות המט"ח ורמות המחירים של חומרי הגלם. נפח הכרית הוא פונקציה של משך הקיום בתקופה סוערת. עדכון הנפח הוא בלתי נמנע ככל שגוברת הסכנה לשיבוש מפתיע של סדרי עולם. גם בקטע הזה, איזהו חכם? הרואה את הנולד.
לא מגלומן, לא מפקיר את השטח
פישר הוא פרפקציוניסט. אחרת לא היה מתעקש על החוק החדש, שמפקיע את סמכויות היחיד שלו בקביעת שער הריבית וניהול הבנק, לטובת ועדה מוניטרית ומועצה מנהלית בתמהיל של בכירי הבנק ונציגי ציבור. קבלו את אמונתו שהחלטותיהם טובות יותר משלו. שער הריבית הוא הכלי החוקי של הבנק בתפקידו לשמור על יעד האינפלציה. ועדה גם תוריד מעליו את נטל האחריות האישית. מי שחושד בו במגלומניה פשוט לא מכיר אותו.
הלחץ שלו להעברת החוק התנגש עם המשבר סביב שכר העובדים והסכם העבודה החדש. פישר התעקש על השכר הגבוה והמשוחרר מפיקוח האוצר לא רק כביטוי לעצמאות הבנק אלא בעיקר לשמירת איכותו בתחרות על בעלי המקצוע עם המערכת הבנקאית. קל וחומר כשהאוצר ניסה ללחוץ עליו בנשק השכר כדי להשיג שער ריבית הקרוב לטעמו.
פישר התפשר בחוק בסוגיית השכר כי קבלת החוק חשובה לו יותר. על תנאי שכר יהיה קל להתמקח יותר מאשר על תיקון החוק. לכן הסכים לכהן תקופה נוספת ולא כברירת מחדל ובניגוד ללחץ המשפחה. אחרת הרפורמה המבנית שבחוק לא תיושם במלואה, בסגנון שלו ובקצב שלו. מצפה לו עבודה של שנים. מאחר שלמד בשבועות האחרונים פרק נוסף בהווי הפוליטיקה המקומית, לא איש כמוהו יפקיר את השטח למעלליה.
לפנייה לכתב/ת 
